Loading...
Larger font
Smaller font
Copy
Print
Contents

מלכי ונביאי ישראל

 - Contents
  • Results
  • Related
  • Featured
No results found for: "undefined".
  • Weighted Relevancy
  • Content Sequence
  • Relevancy
  • Earliest First
  • Latest First
    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents

    ״הנה אלוהיכם!׳׳

    ביימי ישעיהו, התובנה הרוחנית של האנושות הואפלה וחשכה עקב תפיסה שגויה של האלוהים. מזה זמן רב ניסה השטן לגרום לבני האדם לראות בבוראם את יוצר החטא, הסבל והמוות. האנשים שהלכו שולל אחריו ראו בעיני רוחם את ה׳ כאל נוקשה, מחמיר ותובעני, שרק ממתין להוקיע ולהרשיע את החוטא וממאן למחול לו, לקבלו ולסייע לו משום שחילל את התורה - דבר המעניק לה׳ היתר חוקי לנהוג כך. תורת האהבה השולטת בשמיים הוצגה שלא כהלכה בידי אבי השקר בתור מגבלה לאושרו של האדם - עול כבד מנשוא שהכול ישמחו להיפטר ממנו. השטן הכריז כי לא ניתן לציית לחוקיה של תורת ה׳, וכי העונשים על חילולה הומטו על החוטאים באופן שרירותי.PK 162.1

    בני ישראל ששכחו את טבעו האמיתי של ה׳, נותרו ללא תירוץ שיצדיק את התנהגותם. מעת לעת התגלה אליהם ה׳ כ׳׳אל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד ואמת׳׳ (תהילים פ׳׳ו 15). וכך העיד על עצמו: “כי נער ישראל, ואהבהו; וממצרים קראתי לבני” (הושע י“א 1).PK 162.2

    באהבה, בחמלה וביד רכה נהג ה׳ בבני ישראל כאשר הוציאם מעבדות מצרים לחירות ובמהלך מסעותיהם אל הארץה מובטחת. ככתוב:׳ ׳בכל צרתם לו צר,ומלאך פניו הושיעם, באהבתו ובחמלתו הוא גאלם; וינטלם וינשאם כל ימי עולם׳׳ (ישעיה ס׳׳ג 9).PK 162.3

    במהלך נדודיהם של בני ישראל במדבר הבטיח ה׳: ׳׳פני ילכו, והנחתי לך׳׳ (שמות ל“ג 14). הבטחה זו לוותה בהתגלות מופלאה של אופיו של ה׳, אשר אפשרה למשה להכריז בפני בני ישראל את טובו וחסדו של ה׳, וללמדם על מעלותיו של מלכם השמיימי והסמוי מן העין: ׳׳ויעבור יהוה על פניו, ויקרא: ׳יהוה יהוה, אל רחום וחנון, ארך אפים, ורב חסד ואמת. נוצר חסד לאלפים, נושא עון ופשע וחטאה; ונקה לא ינקה...״׳ (שמות ל׳׳ד 6, 7).PK 162.4

    על סמך ידיעתו של משה את אורך רוחו של ה׳ ואת אהבתו וחסדו האינסופיים, הוא נשא לפניו את תפילת התחנונים הנפלאה שלו, בה התחנן על חייה של ישראל. זה קרה כאשר בני ישראל הגיעו לגבולות הארץ המובטחת וסירבו לציית לצו ה׳ שהורה להם להיכנס לארץ. בשיא מריו של עם ישראל הכריז ה׳ ״אכנו בדבר, ואורישנו״, והציע למשה להקים מצאצאיו עם גדול יותר: ״ואעשה אותך לגוי גדול ועצום, ממנו״ (במדבר י״ד 12). ואולם, הנביא התחנן לה׳ והפציר בו להפגין את נפלאות יד ההשגחה ולקיים את הבטחותיו בעבור בני העם הנבחר. ברוב תחנונים הפציר משה בה׳ למחול לחוטאים והאיץ בו להפגין כלפיהם את אהבתו וחסדו (פסוקים 19-17).PK 162.5

    ה׳ נעתר לתחנוניו בחסד וברחמים: ״ויאמר יהוה: ׳סלחתי כדברך.׳״ הוא העניק למשה נבואה שהבהירה את תכליתו בנוגע לניצחונה הסופי של ישראל. כך הכריז: ״ואולם, חי אני, וימלא כבוד יהוה את כל הארץ״ (פסוקים 20, 21). תהילת ה׳, אופיו הטוב והמיטיב, רחמיו הרבים, חסדו, טובו ואהבתו העדינה - שעליהם התחנן משה בעבור ישראל - עתידים להתגלות בפני האנושות כולה. הבטחה זו של ה׳ קיבלה מתן תוקף: היא אוששה בשבועה. כל עוד חי ה׳ ומולך כמלך מלכי המלכים תוכרז תהילתו בקרב האומות: ״ספרו בגוים כבודו;׳ בכל העמים, נפלאותיו״ (תהילים צ״ו 3).PK 163.1

    בנוגע להתגשמות נבואה זו שמע ישעיהו את השרפים הזוהרים מזמרים לפני כס המלכות של ה׳: ״מלוא כל הארץ כבודו״ (ישעיה ו׳ 3). הנביא שהיה חדור ביטחון בהתגשמותן של הנבואות הללו, ניבא באומץ ובעוז על המשתחווים לפסלי עץ ואבן: ״המה יראו כבוד יהוה, הדר אלהינו״ (ישעיה ל״ה 2).PK 163.2

    נבואה זו מתגשמת בימינו במהירות. פעילויות הבישור של קהילת ה׳ ברחבי העולם נושאות פרי רב, ובמהרה יוכרז מסר הבשורה לכל העמים, ״לתהילת כבוד על חסדו אשר העניק לנו באהובו.״ בני אדם מכל העמים, הגזעים והשבטים זוכים בחסדי ה׳ בזכות ״אהובו״, וזאת ״כדי להראות בעולמים הבאים את שפע עושר חסדו בטובה שגמל עלינו במשיח ישוע״ (אל האפסים א׳ 6׳ ב׳ 7). ״ברוך יהוה אלוהים, אלוהי ישראל, עשה נפלאות לבדט. וברוך שם כבודו לעולם: וימלא כבודו את כל הארץ״ (תהילים ע״ב 18, 19).PK 163.3

    בחזון שקיבל ישעיהו בחצר המקדש הוא זכה לראות בבירור את אופיו של אלוהי ישראל, אותו אל ״רם ונשא, שכן עד וקדוש שמו״, שהופיע לפניו ברוב הוד והדר. ועם זאת ניתן לנביא להיווכח באופיו הרחום והחנון של ה׳, אשר שוכן במקום ״מרום ןקדוש״ וגם בקרב ״דכא ושפל רוח, להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים״ (ישעיה נ״ז 15). המלאך שצווה לגעת בשפתיו של ישעיהו עם גחלת מאש המזבח, מסר לו את הדברים הבאים: ״הנה נגע זה על שפתיך; וסר עוונך, וחטאתך תכופר״ (ישעיה ו׳ 7).PK 163.4

    כאשר חזה הנביא ישעיהו באלוהיו (בדומה לשאול התרסי שניצב בשערי דמשק), הוא לא רק ראה את חוסר הערך שלו והבין כי אינו ראוי לרחמי שמיים, אלא אף קיבל בלב עניו ודאות על המחילה המלאה והמוחלטת שהוענקה לו מאת ה׳; כתוצאה מכך חל בו שינוי גדול והוא הפך לאדם אחר. הוא ראה את ה׳ אלוהיו. הוא זכה למבט חטוף על אופיו האלוהי מלא הנועם והחן. לכן יכול היה להעיד על השינוי שהתחולל בו לאחר שחזה באהבתו האינסופית של אלוהים. מעתה ואילך הוא השתוקק לראות את ישראל הסוררת נחלצת מעולו ומעונשו הכבד של החטא. ״על מה תכו עוד?״ שאל הנביא את בני ישראל. ״לכו נא תוכחה, ייאמר יהוה; אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו•, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו.״ ״רחצו, היזכו, הסירו רוע מעלליכם מנגד עיני: חידלו הרע. לימדו היטב דירשו משפט... שיפטו יתום, ריבו אלמנה״ (ישעיה א׳ 5, 18, 16, 17).PK 163.5

    האל שאותו הם התיימרו לעבוד אך שגו בהבנת אופיו, הוצג עתה לפניהם כרופא גדול שבידו מזור למחלה הרוחנית שלקו בה. אז מה אם הראש חולה והלב חלש? אז מה אם האדם מכוסה מכף רגל ועד ראש בפצעים, חבורות ומכות זבות ליחה ומוגלה? (ישעיהו א׳ 6). האיש הצועד בדרך הישר על פי צו ליבו ימצא מרפא כאשר יפנה לה׳. וכך הכריז ה׳: “דרכיו ראיתי, וארפאהו; ואנחהו, ואשלם נחומים לו... שלום שלום לרחוק ולקרוב, אמר יהוה; ורפאתיו״ (ישעיה נ״ז 18, 19).PK 164.1

    הנביא רומם את אלוהים כבורא שברא את הכול. המסר שהעביר לערי יהודה היה: ״הנה אלוהיכם!״ (ישעיה מ׳ 9); ״כה אמר האל יהוה, בורא השמים ונוטיהם, רוקע הארץ וצאצאיה.״ ״כה אמר יהוה גואלך, ויוצרך מבטן: אנוכי יהוה, עשה כל...״ ״יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע; אני יהוה, עושה כל אלה... אנוכי עשיתי ארץ, ואדם עליה בראתי; אני, ידי נטו שמים, וכל צבאם ציוויתי״ (ישעיה מ״ב 5; מ״ד 24; מ״ה 7, 12). ״׳ואל מי דמיוני ואשוה?׳ יאמר קדוש. ׳שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, המוציא במספר צבאם; לכולם בשם יקרא, מרוב אונים ואמיץ כוח, איש לא נעדר׳״ (ישעיה מ׳ 25, 26).PK 164.2

    וכך הכריז הנביא לגבי הבריות שחששו שמא ה׳ לא יקבלם אם ישובו אליו: ״למה תאמר :יעקב, ותדבר ישראל: נסתרה דרכי מיהוה ומאלוהי משפטי יעבור? הלוא ידעת אם לא שמעת, אלוהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף, ולא ייגע: אין חקר לתבונתו. נתן ליעף כוח; ולאין אונים עוצמה ירבה. ויעפו נערים, ויגעו; ובחורים, כשול יכשלו. וקוי יהוה יחליפו כוח, יעלו אבר כנשרים; :ירוצו ולא ייגעו, ילכו ולא ייעפו״ (פסוקים 31-27).PK 164.3

    לבו של ה׳ הרווי באהבה אינסופית, עורג לאנשים החשים חסרי אונים ומתקשים להיחלץ ממלכודות השטן. ברוב חסדו מציע ה׳ לחזקם כדי שיחיו למענו. הוא מפציר בהם: ״אל תירא כי עמך אני, אל תשתע כי אני אלוהיך; אמצתיך, אף עזרתיך, אף תמכתיך בימין צידקי... כי אני יהוה אלוהיך, מחזיק ימינך; האומר לך אל תירא, אני עזרתיך. אל תיראי תולעת יעקב, מתי ישראל; אני עזרתיך נאום יהוה, וגואלך קדוש ישראל״ (ישעיה מ״א 10, 13, 14).PK 164.4

    אנשי יהודה לא היו ראויים לחסדי ה׳, ועם זאת, ה׳ לא יוותר עליהם. באמצעותם ירומם שמו בקרב הגויים עובדי האלילים. רבים מן האנשים שלא ידעו דבר וחצי דבר על מעלותיו, יזכו לחזות בתהילת אופיו האלוהי. כדי להבהיר את תוכניותיו הרחומות המשיך ה׳ לשלוח את עבדיו הנביאים ובפיהם המסר הבא: ״שובו נא איש מדרכו הרעה ומרוע מעלליכם״ (ירמיה כ״ה 5).PK 164.5

    ה׳ הכריז באמצעות ישעיהו: ״למען שמי אאריך אפי, ותהילתי אחטם לך, לבלתי הכריתך... למעני למעני אעשה, כי איך יחל; וכבודי לאחר לא אתן״ (ישעיה מ״ח 9, 11).PK 165.1

    הקריאה לעשות תשובה הוכרזה מפורשות ובבהירות רבה, והכול הוזמנו לשוב לה׳. הנביא הפציר בעם: ״דרשו יהוה בהמצאו; קראוהו בהיותו קרוב. יעזוב רשע דרכו, ואיש ואון מחשבותיו; וישוב אל יהוה וירחמהו, ואל אלוהינו כי ירבה לסלוח״ (ישעיה נ״ה 6, 7).PK 165.2

    קורא יקר, האם כבר בחרת את דרכך? האם התרחקת מאלוהים? האם ביקשת להתענג על פרי חטאך, אך גילית שהוא מתמוסס כאפר על שפתיך? האם עכשיו, אחרי שסוכלו תוכניותיך ואפסו תקוותיך, יושב אתה בדד, עגום ומיואש? הקול שדיבר ממושכות אל לבך ושמיאנת להקשיב לו, בא עכשיו אליך ברור ומפורש: ״קומו ולכו, כי לא זאת המנוחה; בעבור טמאה תחבל, וחבל נמרץ״ (מיכה ב׳ 10). ה׳ מפציר בך: שובה לבית אביך שבשמיים. הוא מזמין אותך לחזור אליו: ״שובה אלי, כי גאלתיך.״ ה׳ מפציר באנשים שהפנו לו עורף: ״הטו אוזניכם ולכו אלי, שמעו ותחי נפשכם; ואכרתה לכם ברית עולם, חסדי דוד הנאמנים״ (ישעיה מ״ד 22; נ״ה 3).PK 165.3

    אל תקשיב לדברי השטן המציע לך להתרחק מן המשיח, עד שתשפר את התנהגותך, עד שתהיה מספיק טוב וראוי לבוא אל אלוהים. אם תחכה עד שהדבר יקרה, לעולם לא תבוא לאלוהים. כאשר השטן מצביע על בגדיך הטמאים, חזור באוזניו על הבטחת המושיע: ״את הבא אלי לא אשליך החוצה״ (יוחנן ו׳ 37). אמור לאויב נפשך כי דמו של ישוע המשיח מטהר אותך מכל חטא. שא לפני ה׳ תפילה כדוגמת תפילתו של דוד: ״תחטאני באזוב ואטהר; תכבסני ומשלג אלבין׳ (תהילים נ״א 9).PK 165.4

    תוכחותיו של הנביא שהפציר באנשי יהודה לחזות באל החי ולקבל את חסדו,PK 165.5

    לא נפלו על אוזניים ערלות. היו מי שהקשיבו לו קשב רב ועשו כדבריו. הם הפנו עורף לאליליהם ושבו לעבודת ה׳. הם למדו כי בוראם הוא התגלמות האהבה, החסד והרחמים. בימים הקודרים שיבואו על יהודה, כאשר רק שארית פליטה תיוותר בארץ, ימשיכו דברי הנביא לשאת פרי שיתבטא בתיקון דתי שייערך בקרבה. כך הכריז ישעיהו: ״ביום ההוא, ישעה האדם על עשהו; ועיניו אל קדוש ישראל תראינה. ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו; ואשר עשו אצבעותיו לא יראה, והאשרים והחמנים״ (ישעיה י״ז 7, 8).PK 165.6

    אנשים רבים יחזו באלוהים, מלך מלכי המלכים כליל החן והיופי, הדגול מרבבה.PK 165.7

    ״מלך ביופיו, תחזינה עיניך״- זו היתה ההבטחה רבת החסד שניתנה לבני העם (ישעיה ל״ג 17). חטאיהם יסלחו להם והם יתהללו באלוהים בלבד. ביום שמח זה של גאולה מעבודת אלילים, הם יכריזו: ״כי אם שם אדיר יהוה, לנו, מקום נהרים יאורים, רחבי ידים... כי יהוה שפטנו, יהוה מחוקקנו; יהוה מלכנו, הוא יושיענו״ (פסוקים 21, 22).PK 165.8

    המסר שנשא ישעיהו בפני בני העם שבחרו לעזוב את דרכיהם הרעות היה גדוש נחמה ועידוד. הקשיבו לדבר ה׳ שניתן דרך נביאו: ״זכר אלה יעקב וישראל, כי עבדי אתה. יצרתיך, עבד לי אתה; ישראל, לא תנשני. מחיתי כעב פשעיך, וכענן חטאותיך; שובה אלי, כי גאלתיך״ (ישעיה מ״ד 21, 22). ״ואמרת, ביום ההוא: ׳אודך יהוה, כי אנפת בי; ישב אפך, ותנחמני. הנה אל ישועתי אבטח, ולא אפחד: כי עזי וזמרת יה יהוה, ויהי לי לישועה...׳PK 166.1

    ״זמרו יהוה, כי גאות עשה; מודעת זאת, בכל הארץ. צהלי ורני, יושבת ציון: כי גדול בקרבך קדוש ישראל.״ (ישעיה י״ב).PK 166.2

    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents