Loading...
Larger font
Smaller font
Copy
Print
Contents

מלכי ונביאי ישראל

 - Contents
  • Results
  • Related
  • Featured
No results found for: "undefined".
  • Weighted Relevancy
  • Content Sequence
  • Relevancy
  • Earliest First
  • Latest First
    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents

    אחז

    בעעקבות עלייתו של אחז לשלטון, חזו ישעיהו ועמיתיו במעשים מזעזעים יותר מאלה שהתבצעו עד כה ביהודה. רבים מבני העם שעמדו בפני ההשפעה המפתה של מנהגי האלילות, השתכנעו ליטול חלק בעבודת האלילים של הגויים. שרי ישראל לא מילאו נאמנה את תפקידיהם; נביאי שקר קמו וניבאו נבואות שקר שנועדו להתעות ולדרדר את העם, ואחדים מן הכוהנים אף לימדו תמורת בצע כסף וטובות הנאה. ואולם, מנהיגי הכפירה המשיכו לקיים את פולחני עבודת ה׳, וטענו כי הם נמנים על קומץ חסידי ה׳ בקרב עמו.PK 167.1

    הנביא מיכה שניבא ונשא את עדותו בתקופות קשות אלה, הכריז כי החוטאים בציון, אשר הכריזו כי הם תולים את ביטחונם בה׳ (׳׳על יהוה ישענו׳׳), התרברבו במילים: ׳׳הלוא יהוה בקרבנו, לא תבוא עלינו רעה!” (וכך למעשה חיללו את שם ה׳). אך בעת ובעונה אחת, הם המשיכו לבנות את ׳׳ציון בדמים׳׳ ואת “ירושלים בעולה׳׳ (מיכה ג׳ 10, 11). הנביא ישעיהו נשא את קולו בתוכחה נוקבת נגד הרעות החולות הללו: ‘׳שמעו דבר יהוה, קציני סדום; האזינו תורת אלוהינו, עם עמורה. למה לי רוב זבחיכם יאמר יהוה...PK 167.2

    ׳׳כי תבואו לראות פני, כמי ביקש זאת מידכם, רמוס חצרי?׳׳ (ישעיה א׳ 12-10).PK 167.3

    בהשראת רוח הקודש נאמר: ‘זבח רשעים, תועבה; אף, כי בזימה יביאנו״ (משלי כ׳׳א 27). אלוהי השמיים הוא ׳׳טהור עינים מראות רע.׳ הוא אינו מסוגל ל׳׳הביט אל עמל׳׳ (חבקוק א׳ 13). הוא אינו מביט בחוטא, לא משום שאינו מוכן לסלוח לו; דווקא משום שהחוטא מסרב להשתמש בשפע אמצעי החסד האלוהי, ה׳ אינו יכול לחלצו מן החטא. ׳הן לא קצרה יד יהוה מהושיע ; ולא כבדה אוזנו , משמוע . כי אם עונתיכם היו מבדלים ביניכם לבין אלחהיכם; וחטאותיכם, הסתירו פנים מכם, משמוע׳׳ (ישעיה נ׳׳ט 1, 2).PK 167.4

    שלמה כתב: ׳׳אי לך ארץ, שמלכך נער!׳׳ (קהלת י׳ 16). זה בדיוק מה שקרה בארץ יהודה. באמצעות חטאים חוזרים ונשנים הפכו מושליה להיות כילדים. ישעיהו הסב את תשומת לב העם להידרדרות מעמדה של ישראל בקרב אומות העולם, והראה כי הדבר נבע ממעשי הרשע שבוצעו על ידי אנשי השררה ומנהיגי העם. כך הכריז: ״כי הנה האדון יהוה צבאות, מסיר מירושלים ומיהודה משען ומשענה: כל משען לחם, וכל משען מים. גיבור ואיש מלחמה; שופט ונביא, וקוסם וזקן. שר חמישים ונשוא פנים; ויועץ חכם חרשים ונבון לחש. ונתתי נערים שריהם; ותעלולים ימשלו בם... כי כשלה ירושלים ויהודה נפל: כי לשלונם ומעלליהם אל יהוה...״ (ישעיה ג׳ 4-1, 8).PK 167.5

    הנביא המשיך ואמר: ״עמי נוגשיו מעולל... עמי מאשריך מתעים, ודרך אורחותיך בלעו״ (פס׳ 12). במהלך מלכות אחז הדבר התגשם הלכה למעשה; שכן, על אודות אחז נכתב: ״וילך בדרכי מלכי ישראל; וגם מסכות עשה לבעלים.״ הוא הקטיר קטורת לכבוד הבעל ״בגיא בו הנם,״ ״וגם זאת בנו העביר באש, כתועבות הגוים, אשר הוריש יהוה אתם מפני בני ישראל״ (דהי״ב כ״ח 2, 3; מל״ב ט״ז 3).PK 168.1

    סכנה גדולה ארבה בעת הזו לעם הנבחר. בתוך שנים ספורות נפוצו עשרת שבטי ישראל בקרב האומות האליליות. גם במלכות יהודה היה המצב עגום: כוחות הטוב והצדק הידלדלו ופחתו במהירות, ואילו כוחות הרשע הלכו והתרבו. לנוכח המצב נאלץ הנביא מיכה להכריז: ״אבד חסיד מן הארץ, וישר באדם אין: כולם לדמים יארבו, איש את אחיהו יצודו חרם.... טובם כחדק, ישר ממסוכה״ (מיכה ז׳ 2, 4). ועוד הכריז: ״לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד, כמעט כסדום היינו, לעמורה דמינו״ (ישעיה א׳ 9).PK 168.2

    בכל דור ודור, למען חסידי ה׳ שדבקו בו, וכן בזכות אהבתו האינסופית לחוטאים, נשא ה׳ באורך רוח את הכופרים והסוררים והאיץ בהם לעזוב את דרכם הרעה ולשוב אליו. ״כי צו לצו צו לצו, קו לקו... זעיר שם, זעיר שם״ - באמצעות אנשים שה׳ בחר ומינה, הוא לימד את החוטאים את דרך הצדקה (ישעיה כ״ח 10).PK 168.3

    זה היה המצב ששרר בארץ בתקופת מלכות אחז. ישראל הסוררת שבה וקיבלה הזמנה אחר הזמנה לשוב לברית עם ה׳. הפצרותיהם של הנביאים נאמרו ברוך ובחמלה. ובעודם ניצבים לפני העם ומאיצים בהם לשוב בתשובה ולערוך תיקון רוחני, נשאו מילותיהם פרי לתהילת אלוהים.PK 168.4

    באמצעות מיכה מסר ה׳ את הזמנתו הנפלאה: ״שמעו נא את אשר יהוה אומר: ׳קום ריב את ההרים, ותשמענה הגבעות קולך. שימעו הרים את ריב יהוה, והאתנים מוסדי ארץ: כי ריב ליהוה עם עמו, ועם ישראל יתווכח.PK 168.5

    ״׳עמי, מה עשיתי לך, ומה הלאתיך? ענה בי. כי העלתיך מארץ מצרים, ומבית עבדים פדיתיך; ואשלח לפניך את מדה אהרון ומרים.PK 168.6

    ״׳עמי, זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב, ומה ענה אתו, בלעם בן בעור, מן השיטים עד הגילגל, למען דעת צדקות יהוה׳״ (מיכה ו׳ 5-1).PK 168.7

    האל שאותו אנו עובדים הוא בעל אורך רוח, כנאמר: ״חסדי יהוה כי לא תמנו, כי לא כלו רחמיו״ (איכה ג׳ 22). במהלך תקופת המבחן שהוענקה לבני האדם מפצירה בהם רוח קודשו של ה׳ לקבל את מתת החיים: ״חי אני נאום אדוני יהוה, אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב רשע מדרכו, וחיה: שובו שובו מדרכיכם הרעים; ולמה תמותו בית ישראל?׳׳ (יחזקאל ל׳׳ג 11). תחבולתו המיוחדת של השטן היא להסית את האדם לחטוא, ואז לעזוב אותו להתבוסס בחוסר האונים ובחוסר התקווה שלו, בעודו חושש לחפש מחילה. אך אלוהים מזמין את החוטא: ״יחזק במעוזי, יעשה שלום לי; שלום, יעשה לי״ (ישעיה כ״ז 5). במשיח הוענקו לנו כל אמצעי המחיה, המחילה והחסד, וניתנו לנו כל מילות העידוד שנזדקק להן.PK 168.8

    במהלך ימי הכפירה ביהודה ובישראל, אנשים רבים תהו: ״במה אקדם יהוה, איכף לאלוהי מרום? האקדמנו בעולות, בעגלים בני שנה? הירצה יהוה באלפי אילים, ברבבות נחלי שמן?״ התשובה שניתנה להם היתה חיובית וברורה: ״היגיד לך אדם מה טוב; ומה יהוה דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד, והצנע לכת עם אלוהיך״ (מיכה ו׳ 8-6).PK 169.1

    בהדגישו את ערכה הרב של יראת ה׳ המתבטאת במעשים, שב הנביא וחזר על העצה שניתנה לישראל לפני דורות רבים. בשעה שבני ישראל עמדו להיכנס לארץ המובטחת ניתן להם דבר ה׳ דרך משה, לאמור: ״ועתה ישראל, מה יהוה אלוהיך שואל מעמך? כי אם ליראה את יהוה אלוהיך, ללכת בכל דרכיו, ולאהבה אותו, ולעבד את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך. לשמור את מצוות יהוה ואת חוקותיו, אשר אנכי מצוך היום, לטוב לך.״ (דברים י׳ 12, 13). מדור לדור נמסרו עצות אלה מפיהם של עבדי ה׳ לאנשים שנמצאו בסכנה: הם עלולים לשכוח כיצד להפגין חסד בשל דבקות יתרה במנהגי הדת הממוסדת. בימי כהונתו של המשיח עלי אדמות פנה אליו בעל תורה ובפיו שאלה: ״׳רבי, איזוהי המצוה הגדולה שבתורה?׳ השיב לו ישוע: ׳ ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאידך. זאת המצוה הגדולה והראשונה. השניה דומה לה: ואהבת לרעך כמוך. בשתי מצוות אלה תלויהPK 169.2

    כל התורה והנביאים.׳״ (מתי כ״ב 40-36).PK 169.3

    דברים ברורים ומפורשים אלה, שנאמרו מפי נביאי ה׳ ומפיו של האדון ישוע בכבודו ובעצמו, אמורים להתקבל על ידינו כקולו של אלוהים המדבר אל כל נשמה ונשמה. בל נחמיץ שום הזדמנות לבצע מעשים טובים, להפגין חסד, התחשבות ואדיבות משיחית כלפי הסובלים, הנדכאים והנזקקים. אם לאחר שעשינו כמיטב יכולתנו נבצר מאיתנו לעשות עוד, נוכל להציע מילות עידוד ותקווה לאנשים שטרם התוודעו לאלוהים, ושהדרך הקלה ביותר להגיע לליבם היא להפגין כלפיהם אהדה ואהבה. עמוקות ושופעות הן ההבטחות שניתנו למי שמחפשים אחר הזדמנויות להביא שמחה וברכה לחיי הזולת. ״ותפק לרעב נפשך, ונפש נענה תשביע; וזרח בחושך אורך, ואפלתך כצהרים. ונחך יהוה, תמיד, והשביע בצחצחות נפשך, ועצמותיך יחליץ; והיית כגן רוה, וכמוצא מים, אשר ליא יכזבו מימיו״ (ישעיה נ״ח 10, 11).PK 169.4

    דבקותו של אחז בדרכו האלילית, חרף תוכחותיהם הנוקבות והפצרותיהם הכנות של נביאי ה׳, יכולה היתה להסתיים בתוצאה אחת בלבד. ״ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלים; .ויתנם לזוועה (לזעוה) לשמה ולשרקה...״ (דהי״ב כ״ט 8). ״אז יעלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל, ירושלים למלחמה; ויצורו על אחז...״ (מלכים ב ט״ז 5).PK 170.1

    אילו דבקו אחז ושריו בה׳ ושימשו עבדים נאמנים של מלך מלכי המלכים, לא היה עליהם לחשוש מן הברית החריגה שנרקמה ונכרתה נגדם. ואולם, חטאים חוזרים ונשנים דלדלו את כוחם והחלישו את הממלכה. המלך נתקף פחד נוראי מפני העונשים הכבדים שיומטו עליו ועל עמו מאת ה׳ שנפגע מהתנהגותם. ככתוב: ״וינע לבבו ולבב עמו, כנוע עצי יער מפני רוח״ (ישעיה ז׳ 2). במהלך המשבר קיבל ישעיהו את דבר ה׳, שהורה לו לבוא אל המלך החרד ולומר לו: ״השמר והשקט; אל תירא, ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה!... יען, כי יעץ עליך ארם רעה, אפרים ובן רמליהו, לאמור: ׳נעלה ביהודה ונקיצנה, ונבקענה אלינו; ונמליך כולך בתוכה...׳ כה אמר אדיני יהוה: ׳לא תקום ולא תהיה...׳״ הנביא הכריז כי מלכות ישראל ומלכות אשור יבואו לקיצן בקרוב. הוא חתם את דבריו במילים: ״אם לא תאמינו, כי לא תאמנו״ (פסוקים 7-4, 9).PK 170.2

    מוטב היה למלכות יהודה אילו קיבל אחז את המסר הזה כדברי אלוהים חיים. ואולם, לאחר שבחר לתלות את מבטחו בכוח הזרוע, הוא חיפש עזרה בקרב עמים עובדי אלילים. ברוב ייאושו שלח המלך מסר אל ״תיגלת פלסר מלך אשור, לאמור: ׳עבדך ובנך אני! עלה והושעני מכף מלך ארם ומכף מלך ישראל הקומים עלי.׳״ (מל״ב ט״ז 7). לבקשת העזרה צורפה מנחה נדיבה מאוצר המלך ומאוצרות המקדש.PK 170.3

    העזרה הצבאית שביקש אחז התקבלה, וכתוצאה מכך אויביו הובסו. הוא אומנם זכה להקלה זמנית, אך איזה מחיר כבד שילמה על כך יהודה! התשורה שנשלחה מיהודה עוררה את חמדנותה של אשור, והאומה הבוגדנית איימה במהרה לכבוש את ארץ יהודה ולבזוז אותה. אחז ונתיניו האומללים חששו פן יפלו לידיהם של האשורים האכזריים. בשל חטאיה הממושכים ״הכניע יהוה את יהודה״. בתקופה קשה זו בה הומט עונש חמור על הממלכה, המלך אחז, במקום לחזור בתשובה, ״מעול מעל ביהוה... ובעת הצר לו, ויוסף למעול ביהוה... ויזבח לאלוהי דרמשק המכים בו.״PK 170.4

    אחז הכריז: ״כי אלוהי מלכי ארם הם מעזרים אותם, להם אזבח ויעזרוני״ (דהי״ב כ״ח 19, 22, 23).PK 170.5

    בתקופה שבה המלך הכופר התקרב לקץ מלכותו, הוא דאג שדלתות המקדש יישארו סגורות, על פי צו שנתן. טקסי עבודת הקודש הופרו. הנרות לא דלקו עוד לפני המזבח. קורבנות החטאת לא הועלו עוד בעבור העם. קטורת ריחנית לא נישאה עוד השמיימה בשעת מנחת הבוקר ומנחת הערב. לאחר שתושבי העיר הכופרת נטשו את היכל ה׳ וחתמו את דלתותיו, הם הקימו בעזות מצח מזבחות לעבודה זרה בקרנות הרחובות ברחבי ירושלים. דומה שידה של עבודת האלילים היתה על העליונה; כוחות החושך כמעט גברו.PK 170.6

    ואולם, ביהודה חיו כמה אנשים שדבקו בה’ וסירבו לפנות לעבודת אלילים. אל אנשים אלה הביטו מיכה וחבר מרעיו בתקווה, כאשר בחנו את החורבן שהומט על הארץ בשנות מלכותו האחרונות של אחז. אומנם מקדשם של חסידי ה׳ עמד סגור ומסוגר, אך הובטח להם: ׳׳עימנו אל... את יהוה צבאות, אותו תקדישו; והוא מוראכם, והוא מעריצכם. והיה למקדש.״׳׳ (ישעיה ח׳ 10, 13, 14).PK 171.1

    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents