Loading...
Larger font
Smaller font
Copy
Print
Contents

מלכי ונביאי ישראל

 - Contents
  • Results
  • Related
  • Featured
No results found for: "undefined".
  • Weighted Relevancy
  • Content Sequence
  • Relevancy
  • Earliest First
  • Latest First
    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents

    ספר התורה

    השפעה החרישית אך הכבירה שחוללו דברי הנביאים בנוגע לגלות בבל, הועילה רבות כדי לסלול את הדרך לתיקון שנערך בשנה השמונה עשרה למלכות יאשיהו. תנועת תיקון זו, שבזכותה נדחו העונשים שאיימו על הממלכה למועד אחר, התעוררה באופן בלתי צפוי דרך גילוי ולימוד של חלק מן הכתובים שאבד מזה שנים רבות. כמאה שנים קודם לכן, בחג פסח הראשון שנחגג בידי חזקיהו, כונן המנהג של קריאת התורה בציבור על ידי הכוהנים מדי יום. בזכות קיום המצוות שתועדו בידי משה, במיוחד אלה שנכללו בספר הברית )המהווה חלק מספר דברים), התחזקה ושגשגה מלכותו של חזקיהו. ואולם, המלך מנשה העז לזנוח את המצוות הללו, ובימי מלכותו אבד עותק של התורה עקב רשלנות. לפיכך, במשך שנים רבות לא זכה רוב העם ללמוד את התורה.PK 203.1

    ספר התורה האבוד נמצא בידי חילקיהו, הכוהן הגדול, במהלך שיפוץ נרחב שנערך במקדש, על פי תוכניתו של המלך יאשיהו לשימור המבנה הקדוש. הכוהן הגדול מסר את ספר התורה היקר לשפן הסופר, שתחילה קרא אותו, ואחר כך הביאו למלך וגלל בפניו את סיפור גילויו.PK 203.2

    יאשיהו חש נסער עד עמקי נשמתו בזמן ששמע לראשונה את הקראת התוכחות והאזהרות שתועדו בספר העתיק. עד כה, מעולם לא קלט את הבהירות שבה הציב ה׳ לפני ישראל את הבחירה בין: “החיים והמות... הברכה והקללה” (דברים ל׳ 19), ואת השכיחות שבה האיצו שליחי ה׳ בעם לבחור בחיים כדי להפוך לתהילה בעולם ומקור לברכה לכל העמים. משה האיץ בעם: ״חיזקו ואימצו, אל תיראו ואל תערצו מפניהם: כי יהוה אלוהיך, הוא ההולך עימך, לא ירפך ולא יעזבך״ (דברים ל״א 6).PK 203.3

    ספר התורה שפע הבטחות על רצונו של ה׳ להציל, ביד חזקה ובזרוע נטויה, את כל מי שיתלה בו את מבטחו בכל ליבו ומאודו. כפי שה׳ הוציא את עם ישראל מעבדות מצרים לחירות, כך הוא יעשה גדולות ונצורות כדי לבסס את עמו בארץ המובטחת ולהציבו בראש עמי העולם. הברכות המעודדות שהוצעו כגמול על ציות לה׳, לוו בנבואות על משפטי ה׳ נגד הסוררים; בזמן שהמלך שמע את דברי התורה שנכתבו בהשראת רוח הקודש, הוא זיהה בתמונה שהוצגה לפניו מצבים שהיו זהים לאלה ששררו במלכותו. בהקשר לנבואות על נטישת העם את ה׳, גילה המלך לחרדתו הצהרות מפורשות על אסון שיבוא בחטף, ואשר איש לא יינצל ממנו. שפת הכתוב היתה ברורה; לא ניתן לטעות בהבנת הדברים. נושאים אלה קיבלו משנה בהירות בדברים החותמים את הספר, אשר מסכמים את התנהלותו של ה׳ עם בני ישראל וחוזרים על אירועי העתיד. משה הכריז באוזני כל ישראל: ׳׳האזינו השמים , ואדברה; ותשמע הארץ , אמרי פי . יערף כמטר לקחי , תיזל כטל אמיתי , כשעירם עלי דשא, וכרביבים עלי עשב. כי שם יהוה אקרא: הבו גודל לאלוהינו. הצור תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט: אל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא” (דברים ל“ב 1־4). זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור; שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך. בהנחל עליון גוים, בהפרידו בני אדם, יצב גבולת עמים, למספר בני ישראל. כי חלק יהוה, עמו: יעקב, חבל נחלתו. ימצאהו•בארץ מדבר, ובתהו ילל ישמן; יסבבנהו, יבוננהו, יצרנהו כאישון עינו” (פסוקים 7־10). ואולם, עם ישראל מרד בה׳, ככתוב:PK 203.4

    ׳׳ויטש אלוה עשהו, וינבל צור ישועתו. יקנאוהו בזרים; בתועבת יכעיסוהו. יזבחו לשדים לא אלה, אלוהים לא ידעום; חדשים מקרוב באו, לא שערום אבותיכם. צור ילדך, תשי; ותשכח אל מחוללך. וירא יהוה, וינאץ מכעס בניו ובנותיו. ויאמר: ׳אסתירה פני מהם אראה, מה אחריתם: יי דור תהפוכת המה, בנים לא אמון בם. הם קנאוני בלא אל, כעסוני בהבליהם; ואני אקניאם בלא עם, בגוי נבל אכעיסם.״׳ “אספה עלימו רעות; חצי אכלה בם. מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי; ושן בהמות אשלח בם.׳” ׳״כי גוי אובד עצות המה; ואין בהם תבונה. לו חכמו, ישכילו זאת; יבינו לאחריתם. איכה ירדוף אחד, אלף, ושנים, יניסו רבבה: אם לא כי צורם מכרם, ויהוה הסגירם. כי לא כצורנו צורם; ואויבינו, פלילים.׳” “הלא הוא כמוס עמדי; חתום באוצרותי. לי נקם ושלם, לעת תמוט רגלם: כי קרוב יום אידם, וחש עתידות למו׳” (פסוקים 15־21, 23, 24, 28־31, 34, 35).PK 204.1

    קטעים אלה וקטעים דומים אחרים חשפו בפני יאשיהו את אהבתו של אלוהים לעמו, ואת תיעובו את החטא. בזמן שהמלך קרא את נבואות העונש המיידי שיושת על אלה שיתעקשו להמשיך למרוד בה׳, הוא התחלחל לגבי העתיד. עיקשותה של יהודה היתה עזה; אם כך, מה תהיה תוצאת כפירתה הממושכת?PK 204.2

    בשנים שחלפו לא נותר המלך אדיש כלפי עבודת האלילים שרווחה בארץ, ככתוב: “בשמונה שנים למלכו, והוא עודנו נער, החל לדרוש לאלוהי דויד אביו.” המלך הקדיש את עצמו בכל ליבו ומאודו לשירות ה׳. מקץ ארבע שנים הוא עשה מאמץ רציני כדי להסיר את הפיתויים שהקיפו את נתיניו באמצעות טיהור “יהודה וירושלים מן הבמות והאשרים והפסלים והמסכות. וינתצו לפניו את מזבחות הבעלים, והחמנים אשר למעלה מעליהם, גרע; והאשרים והפסלים והמסכות, שיבר והדק, ויזרוק על פני הקברים, הזובחים להם. ועצמות כהנים שרף על מזבחותם; ויטהר ואת יהודה ואת ירושלים” (דהי“ב ל“ד 5-3).PK 204.3

    המלך הצעיר לא הסתפק בטיהור היסודי שנערך ביהודה, אלא הרחיב את מאמציו לשטחים אחרים בישראל, שבעבר יושבו בידי עשרת שבטי ישראל ועתה רק שארית פליטה נותרה שם. הוא עבר לאורכו ולרוחבו של אזור זה שבתיו נחרבו והמשיך במלאכת הטיהור, ככתוב: “ובערי מנשה ואפרים ושמעון ועד נפתלי... וינתץ את המזבחות ואת האשרים והפסלים כיתת להדק, וכל החמנים גדע בכל ארץ ישראל; וישב לירושלים” (פסוקים 6, 7).PK 205.1

    מראשית ימי בחרותו וכהונתו עשה יאשיהו כל מאמץ בתוקף מעמדו כמלך כדי לרומם את עקרונות התורה הקדושה. עתה, בשעה ששפן הסופר הקריא באוזניו מספר התורה, הכיר המלך בערכו הרב של הספר ומצא בו אוצר בלום של ידע, העשוי לסייע לו רבות במלאכת התיקון הרוחני שהשתוקק לערוך בארץ. הוא גמר אומר בנפשו ללכת לאור מצוות התורה, לעשות כמיטב יכולתו כדי ללמד את בני העם את מצוותיה ולעורר בליבם, אם יעלה בידו, אהבה ויראה כלפי תורת ה׳. אך האם יצליח לכונן את התיקון הנדרש? ישראל כמעט חצתה את הגבול, וסבלנותו של ה׳ כמעט פקעה; במהרה יקום ה׳ ויעניש את בני עמו על שהמיטו חרפה על שמו. חרון אפו של ה׳ כבר ניצת נגד העם.PK 205.2

    אחוז זעזוע וצער קרע יאשיהו את בגדיו והשתחווה לפני ה׳ ברוח נכאים, בבקשו סליחה ומחילה בעבור האומה הסוררת.PK 205.3

    בעת ההיא התגוררה בירושלים, בקרבת המקדש, חולדה הנביאה. המלך החרד שליבו ניבא לו רעות החליט לפנות אל הנביאה כדי להיוודע דרך שליחה זו שנבחרה בידי ה׳, האם יעלה בידו מתוקף סמכותו וכוחו להציל את יהודה הסוררת שעמדה על סף אבדון. בשל חומרת המצב והכבוד שרחש לנביאה, הוא בחר לשלוח אליה שליחים מקרב נכבדי הממלכה. הוא הפציר בהם: “לכו דרשו את יהוה בעדי ובעד העם, ובעד כל יהודה, על דברי הספר הנמצא הזה: כי גדולה חמת יהוה, אשר היא ניצתה בנו, על אשר לא שמעו אבותינו על דברי הספר הזה, לעשות ככל הכתוב עלינו׳׳ (מל“ב כ“ב 13).PK 205.4

    ה׳ שלח ליאשיהו את דברו דרך חולדה הנביאה: לא ניתן למנוע את חורבן ירושלים. גם אם ייכנעו בני העם לפני ה׳, הם לא יוכלו להתחמק מעונשם. עקב מעשיהם הרעים קהה מצפונם וליבם הפך קשה זה זמן רב כל כך, שאלמלא ייענשו, הם ישובו במהרה לדרכם הרעה. הנביאה הכריזה באוזני שליחי המלך: “כה אמר יהוה אלוהי ישראל : ׳ואמרו לאיש ואשר שלח אתכם אלי. כה אמר יהוה: הנני מביא רעה אל המקום הזה ועל יושביו, את כל דברי הספר, אשר קרא מלך יהודה. תחת אשר עזבוני, ויקטרו לאלוהים אחרים, למען הכעיסוני בכל מעשה ידיהם; וניצתה חמתי במקום הזה, ולא תכבה״׳ (פסוקים 17-15).PK 205.5

    ואולם, משום שהמלך הכניע את ליבו לפני ה׳ ומיהר לעתור למחילתו ולחסדו,PK 206.1

    ה׳ ייעתר לו. הוא שלח אליו את המסר הבא: “יען רך לבבך ותכנע מפני יהוה, בשמעך אשר דיברתי על המקום הזה ועל יושביו להיות לשמה ולקללה, ותקרע את בגדיך ותבכה לפני; וגם אנוכי שמעתי, נאום יהוה. לכן הנני אוספך על אבותיך, ונאספת אל קברותיך בשלום, ולא תראינה עיניך, בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה” (פסוקים 20-19).PK 206.2

    על המלך לסמוך על אלוהים לגבי אירועי העתיד, אף שנבצר ממנו לשנות את צוויו הנצחיים של ה׳. אך כאשר ה׳ דיבר על העונשים שיומטו מן השמיים, הוא לא מנע מן העם את ההזדמנות לחזור בתשובה ולכונן תיקון רוחני. יאשיהו, שהבחין בנכונות מצד ה׳ למתן את עונשיו דרך חסדו, היה נחוש בדעתו לעשות כמיטב יכולתו כדי לערוך את התיקונים הנחוצים. הוא כינס מיד אסיפה שאליה הוזמנו זקני ושרי ירושלים ויהודה, הכוהנים והלווים וכל בני העם. כל המוזמנים התכנסו ופגשו את המלך בחצר המקדש.PK 206.3

    המלך בכבודו ובעצמו הקריא לפני ציבור גדול זה “את כל דברי ספר הברית, הנמצא בבית יהוה” (מל“ב כ“ג 2). הדברים שהקריא ריגשו אותו מאוד, ולכן הוא העביר את המסר ברגש רב שנבע מליבו השבור. דבריו רגשו את מאזיניו ונגעו לליבם. עוצמת הרגש שנחשפה בארשת פניו, קדושת המסר והאזהרות מפני העונשים הממשמשים ובאים - כל אלה השפיעו רבות על העם, ורבים מבני העם החליטו להצטרף למלך בבקשת סליחה ומחילה מה׳.PK 206.4

    עתה הציע יאשיהו שראשי העם ובני העם יכרתו פה אחד ברית לפני ה׳, וישבעו לשמור את מצוות ה׳ ולשתף פעולה בכינון השינויים הנדרשים.PK 206.5

    “ויעמוד המלך על העמוד ויכרות את הברית לפני יהוה, ללכת אחר יהוה ולשמור מצוותיו ואת עדויתיו ואת חוקתיו בכל לב ובכל נפש, להקים את דברי הברית הזאת, הכתובים על הספר הזה.” תגובת העם היתה חיובית יותר ממה שהמלך העז לקוות: “ויעמד כל העם בברית” (פס׳ 3).PK 206.6

    בתיקון שנערך לאחר מכן התמקד המלך בהריסת כל שרידי עבודת האלילים שנותרו בארץ. זמן רב כל כך הלכו יושבי יהודה וישראל בעקבות מנהגי העמים השכנים והשתחוו לצלמי עץ ואבן, עד שדומה היה שנבצר מיד אדם להסיר את כל העקבות והשרידים של הרעות החולות הללו. ואולם, יאשיהו התמיד במאמציו לטיהור הארץ. הוא נהג בחומרה רבה בעבודת האלילים ובעובדי האלילים, והפגין זאת באמצעות שחיטתם של “כל כהני הבמות” “וגם את האבות ואת הידענים ואת התרפים ואות הגילולים ואת כל השקוצים, אשר נראו בארץ יהודה ובירושלים, ביער יאשיהו: למען הקים את דברי התורה הכתובים על הספר, אשר מצא חלקיהו הכוהן בית יהוה״ (פסוקים 20, 24).PK 206.7

    מאות שנים קודם לכן, בימי פילוג הממלכה, כאשר מתוך מרי גלוי נגד אלוהי ישראל העז ירבעם בן נבט להטות את ליבם של בני העם מעבודת ה׳ במקדש בירושלים לצורות פולחן חדשות, הוא הקים מזבח לא קדוש בבית אל.PK 207.1

    במהלך חנוכת המזבח הזה, שבשנים הבאות עתיד להדיח אנשים רבים לעבודת אלילים, הופיע לפתע איש אלוהים מיהודה, ובפיו מילות תוכחה והרשעה נגד חילול הקודש הזה. ״ויקרא על המזבח בדבר יהוה, ויאמר:PK 207.2

    ״מזבח מזבח, כה אמר יהוה: ׳הנה בן נולד לבית דוד, יאשיהו שמו, וזבח עליך את כוהני הבמות המקטרים עליך, ועצמות אדם ישרפו עליך׳״(מל״א י״ג 2). ההכרזה הנבואית לוותה באות שאישש כי היא ניתנה מאת ה׳.PK 207.3

    חלפו שלושה דורות. במהלך התיקון שערך המלך יאשיהו, הוא הגיע לבית אל, שם ניצב מזבח עתיק זה. הנבואה שהוכרזה לפני שנים רבות באוזני ירבעם, עמדה עכשיו להתגשם ככתבה וכלשונה.PK 207.4

    ״וגם את המזבח אשיר בבית אל, הבמה אשר עשה ירבעם בן נבט, אשר החטיא5את ישראל, גם את המזבח ההוא ואת הבמה, נתץ; וישרוף את הבמה הדק לעפר, ושרף אשרה.PK 207.5

    ״ויפן יאשיהו, וירא זאת הקברים אשר שם בהר, ןישלח ויקח את העצמות מן הקברים, וישרף על המזבח ויטמאהו, כדבר יהוה, אשר קרא איש האלןהים, אשר קרא את הדברים האלה.PK 207.6

    ״ויאמר: ׳מה הציון הלז, אשר אני רןאה?׳ ויאמרו אליו אנשי העיר: ׳הקבר איש האןלהים אשר בא מיהודה, ויקרא את הדברים האלה אשר עשית על המזבח בית אל.׳ ויאמר: ׳הניחו לו, איש אל ינע עצמותיו.׳ וימלטו עצמותיו, את עצמות הנביא, אשר בא משומרון״ (מל״ב כ״ג 18-15).PK 207.7

    במדרונות הדרומיים של הר הזיתים, מול היכל ה׳ היפהפה שניצב על הר המוריה, התנשאו מקדשים, מזבחות וצלמים שהוקמו בידי שלמה, שביקש להשביע את רצונן של נשותיו עובדות האלילים (מל״א י״א 8-6). למעלה משלוש מאות שנה ניצבו הצלמים המשוקצים הכבירים האלה על ״הר המשחית״ ושימשו עדות אילמת לכפירתו של מלכה החכם ביותר של ישראל. גם צלמים אלה הוסרו ונהרסו בידי יאשיהו.PK 207.8

    המלך אף ביקש לחזק את אמונתם של אנשי יהודה באלוהי אבותיהם באמצעות עריכת סדר פסח גדול, על פי המצוות שניתנו בספר התורה. ההכנות לחג נערכו בידי הכוהנים והלוויים המשרתים בקודש, וביום החג הגדול הועלו מנחות ותרומות, ככתוב: ״כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים, אשר שפטו את ישראל; וכל ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה״ (מל״ב כ״ג 22). ואולם, הלהט של יאשיהו, על אף שהתקבל ברצון בידי ה׳, לא יכול היה לכפר על חטאי הדורות הקודמים; זאת ועוד, יראת השמיים שהפגינו חסידי המלך לא יכלה לחולל מהפך בליבם של אנשים רבים בעם, שסירבו בעקשנות לנטוש את עבודת האלילים ולשוב לעבודת אלוהי האמת.PK 207.9

    במשך למעלה מעשור מאז נחגג חג הפסח המשיך יאשיהו למלוך על יהודה.PK 208.1

    אך הוא נהרג במהלך קרב עם צבא מצרים, והוא בן שלושים ותשע בלבד. הוא נקבר בקברי אבותיו, ״וכל יהודה וירושלים, מתאבלים על יאשיהו. ויקונן ירמיהו יעל יאשיהו, ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום, ויתנום לחוק על ישראל; והנם כתובים על הקינות״ (דהי״ב ל״ה 24, 25).PK 208.2

    ״וכמוהו לא היה לפניו מלך, אשר שב אל יהוה בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו, ככל תורת משה; ואחריו לא קם כמוהו.PK 208.3

    ״אך לא שב יהוה מחרון אפו הגדול... על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה״ (מל״ב כ״ג 25, 26). מועד חורבנה המוחלט של ירושלים הלך והתקרב במהירות; במהרה יוגלו תושבי ירושלים לבבל, שם ילמדו את הלקחים שמיאנו ללמוד תחת נסיבות חיוביות יותר.PK 208.4

    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents