Loading...
Larger font
Smaller font
Copy
Print
Contents

מלכי ונביאי ישראל

 - Contents
  • Results
  • Related
  • Featured
No results found for: "undefined".
  • Weighted Relevancy
  • Content Sequence
  • Relevancy
  • Earliest First
  • Latest First
    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents

    גדולה אמיתית

    על אף שנבוכדנצר הגיע לפסגת הגדולה, התהילה והכבוד בעולם הזה, ואפילו הוכר בדבר ה׳ כ׳׳מלך מלכים׳׳ (יחזקאל כ“ו 7), היו תקופות שבהן הוא זקף את תהילת מלכותו ואת ההוד והפאר בימי שלטונו לאלוהים. כך הוא נהג לאחר שחלם על הצלם הגדול. רושם עז עשו על ליבו החלום והמחשבה על ממלכת בבל, המעצמה ששלטה בעולם, שלבסוף תיפול וממלכות אחרות יקומו אחריה, יעלו ויפלו, עד שכל המעצמות וכל הכוחות הארציים יוכנעו בידי מלכות שתכונן בידי אלוהי השמיים, מלכות שלא תישמד לעולם.PK 264.1

    תפיסתו המכבדת את תכליתו של ה׳ נשתכחה מהמלך נבוכדנצר בהמשך חייו; ואולם, כשרוחו הגאה הושפלה לפני ההמון שהתקבץ בבקעת דורא, הוא שב והודה כי מלכות ה׳ היא “מלכות עולם וממשלתו לדור ודור׳׳ כעובד אלילים משחר ילדותו, וכמי שעמד בראש אומה אלילית, מעולם לא היה טבוע בליבו חוש צדק, מעולם לא הבחין בין טוב לרע, לכן ה׳ יכול היה להשתמש בו ככלי נקם על מנת להעניש את הסוררים ולהגשים את תכליתו. נבוכדנצר, הרודן העריץ שנחשב ל׳׳אימת הגויים” (יחזקאל כ“ח 7), הצליח מקץ שנים רבות של עמל וסבלנות לנצח את צור; גם מצרים נפלה בידי צבאותיו המנצחים; בעודו מספח לממלכתו מדינה אחר מדינה, הוא הלך והעצים את תהילתו, עד שהפך לשליט האדיר ביותר בדורו. לכן, אין זה מפתיע שהשליט האדיר, השאפתן והיהיר התפתה לסור מדרך הענווה, הדרך היחידה המובילה לגדולה אמיתית. בפסקי הזמן שבין מלחמות הכיבוש שערך, הוא השקיע מחשבה רבה בשדרוג ובייפוי העיר בבל, עד שהפכה לגולת הכותרת בממלכתו, ׳׳כוס זהב בבל, “תהילת כל הארץ.” תשוקתו להקים ערים יפות, והצלחתו המרשימה בהפיכתה של בבל לאחת משבעת פלאי תבל, הזינו את גאוותו, עד שלבסוף ארבה לו סכנה גדולה: הוא עמד לקלקל את המוניטין שלו כשליט חכם, המשמש כלי שרת ביד ה׳ לשם ביצוע תכליתו.PK 264.2

    ברוב חסדו נתן ה׳ למלך בבל חלום נוסף, וזאת כדי להזהירו מפני הסכנה שארבה לו ומן המלכודת שנפרשה על מנת להשמידו. בחלומו בלילה ראה נבוכדנצר עץ גדול הצומח בלב העולם, שצמרתו מתנשאת אל על וענפיו נפרשים עד קצווי תבל. עדרי צאן ובקר מן ההרים והגבעות הסמוכים מצאו מחסה בצלו, וציפורי השמיים קיננו בין ענפיו, כנאמר: ״עפאיו יפים ופריו רב. ויהי בו מזון לכל.״PK 264.3

    כאשר המלך התבונן בעץ הגבוה, הוא ראה ״והנה מלאך קדוש ירד מן השמים,״ קרב לעץ וקרא בקול רם: ״כרתו את האילן וקצצו את ענפיו, השירו את ענפיו ופזרו את פריו! תברח החיה מתחתיו והעוף מענפיו. אך עיקר שורשיו בארץ השאירו, כבול באסור ברזל ונחושת בדשא השדה. מטל השמים ירטב, ועם החיות יהיה חלקו בעשב שעל פני הארץ. לב האדם ישתנה בו ולב חיה ינתן לו, ושבעה עידנים יעברו עליו. בגזרת מלאכים נחרץ המעשה ובמאמר קדושים נהיה הדבר, למען ידע כל חי כי שולט האל העליון בממלכת בני האדם. לאשר יחפוץ יתננה ואת השפל באנשים יקים עליה.״ החלום שהבהיל וטרד את מנוחת המלך ניבא על צרה; לכן גולל המלך את חלומו באוזניי ״החרטומים, האשפים, הכשדים והקוסמים״; ואולם, על אף שהחלום היה ברור מאוד, איש מחכמי בבל לא הבין את פשרו.PK 265.1

    פעם נוספת תינתן בארץ האלילית עדות שתאשש את העובדה שרק יראי ה׳ ואוהביו מסוגלים להבין את רזי מלכות האלוהים. ברוב מבוכתו וחרדתו שלח המלך לקרוא לעבדו דניאל, שזכה להערכה רבה בזכות יושרתו, נאמנותו וחוכמתו, חוכמה שאין לה אח ורע.PK 265.2

    דניאל ציית לצו המלכותי והתייצב לפני המלך. וכך אמר לו נבוכדנצר: ״בלטשאצר שר החרטומים, יודע אני כי רוח אלוהי קדוש בך וכל סתום לא יקשה עליך. זו חזות החלום שראיתי. אמור לי את פתרונה.״ לאחר שסיפר לדניאל את חלומו, הוסיף המלך ואמר: ״ואתה, בלטשאצר, אומר לי את פתרונו. כל חכמי ממלכתי לא יוכלו להודיעני את פתרונו, אבל אתה יכול, כי בך רוח אלוהי קודש!״ פתרון החלום היה נהיר לדניאל ומשמעותו הבהילה אותו: ״אז השתומם דניאל.. שעה קלה, ומחשבותיו הבהילוהו.״ בראות המלך את היסוסו ומצוקתו של דניאל, הוא הביע את אהדתו כלפי עבדו. כך אמר לו: ״בלטשאצר, אל יבהלוך החלום ופתרונו.״ השיב דניאל: ״אדוני, יהיה נא החלום על שונאיך, ופתרונו על יריביך!״ הנביא הבין כי ה׳ הטיל עליו את החובה הקדושה לחשוף בפני נבוכדנצר את העונש שיושת עליו בשל גאוותו ויהירותו. עליו לפרש את החלום בשפה שתהיה מובנת למלך; על אף שמשמעותו הנוראה של החלום הדהימה אותו וגרמה לו להסס, עליו להכריז את האמת באוזני המלך, יהיו התוצאות שייאלץ לשאת בהן אשר יהיו.PK 265.3

    או אז הבהיר דניאל למלך את גזר הדין שגזר עליו ה׳, האל העליון. הוא אמר: “האילן שראית שגדל והתחזק, וגובהו הגיע עד השמים והוא נראה בכל הארץ, וענפיו יפים ופריו רב, ומזון לכל היה בו, וחית השדה דרה תחתיו ועוף השמים שכן בענפיו, אתה הוא, המלך שגדלת ועצמת וגדולתך רבתה עד שהגיעה לשמים, ושלטונך הגיע עד לקצה הארץ.״PK 265.4

    ״ואשר ראה המלך מלאך קדוש יורד מן השמים ואומר: ׳כירתו את האילן והשחיתוהו, אבל את עיקר שורשיו בארץ השאירו כבול באסור ברזל ונחטשת בדשא השדה, מטל השמים ירטב, ועם חית השדה יהיה חלקו, עד שיעברו שבעה עידנים.׳ זה פתרונו, המלך, וגזרת אל עליון היא הבאה על אדוני המלך: יטרידוך מקרב בני אדם, ועם חית השדה יהיה מדורך; כבקר יאכילוך עשב ומטל השמים תרטב, ושבעה עידנים יעברו עליך, עד שתכיר כי האל העליון שולט בממלכת בני האדם ואשא הוא חפץ יתננה. ומה שנאמר, להשאיר את עיקר שורשי האילן, הוא שמלכותך שוב תעמד לך כאשר תכיר כי בשמים השלטון.״PK 266.1

    לאחר שפירש את החלום נאמנה הפציר דניאל במלך הגאה לחזור בתשובה ולפנות לה׳, שכן אם יעשה את הטוב והישר, ייתכן שימנע את האסון הממשמש ובא. הנביא הפציר במלך באומרו: ״לכן, המלך, תמצא נא עצתי חן לפניך, פדה חטאיך בצדקה ועונותיך בחנינת עניים, כדי שתארך שלוותך.״PK 266.2

    לזמן מה, השפעת עצת הנביא על נבוכדנצר הייתה עזה; אך לב שלא השתנה בעזרת חסד ה׳ מאבד במהירות את הרשמים שהוטבעו בו בידי רוח הקודש. תאוותנות, חמדנות ושאפתנות טרם נעקרו מלב המלך, ולכן בשלב מאוחר יותר הן צצו שוב. נבוכדנצר, שלא לקח בחשבון את ההנחיות שניתנו לו ברוב חסד ואת הלקחים והאזהרות שהפיק מניסיון העבר, שב והניח לעצמו להישלט בידי רוח קנאה, ועתה קינא בממלכות שיקומו אחריו. שלטונו, שעד כה התאפיין במידת מה בצדק וברחמים, הפך רודני וקשה. המלך שהקשה את ליבו השתמש בכישרונות שה׳ חנן אותו בהם כדי להאדיר את עצמו, בעודו מרומם את עצמו מעל ה׳ - האל שהעניק לו חיים ועוצמה.PK 266.3

    במשך מספר חודשים התמהמה ה׳ בביצוע גזר דינו. ואולם, במקום לחזור בתשובה לנוכח אורך רוחו והתאפקותו של ה׳ שקע המלך בגאוותו, עד שחדל להאמין בפרשנות החלום וזלזל בפחדים שהתעוררו בליבו.PK 266.4

    מקץ שנה מקבלת האזהרה התהלך נבוכדנצר בארמונו והגה בגאווה בעוצמת שלטונו ובהצלחתו בבניית הממלכה. הוא הכריז: ״האין זו בבל הגדולה אשר אני בניתיה להיות בית מלוכה? ברוב כוחי עשיתי זאת ולכבוד תפארתי!״PK 266.5

    כאשר דברי התרברבותו יצאו מפיו, יצאה בת קול מן השמיים שהכריזה כי הגיעה השעה לביצוע גזר דינו של ה׳. המלך שמע את הצו שגזר ה׳: ״לך מודיעים המלך נבוכדנצר, כי המלכות סרה מעימך! מקרב בני אדם מטרידים אותך ועם חית השדה יהיה מדורך. עשב כבקר יאכילוך ושבעה עידנים יעברו עליך, עד אשר תכיר כי אל עליון שולט בממלכת בני האדם ולאשר יחפץ יתננה.״PK 266.6

    בין רגע, התבונה שהעניק ה׳ לנבוכדנצר נלקחה ממנו; השכל הישר וכושר השיפוט שלו, שנראו בעיניו כלילי שלמות, והחוכמה שהתגאה בה הוסרו ממנו. ולאחר ששב ואיבד את שפיות דעתו, הפך השליט האדיר לאדם מטורף. ידו לא יכלה עוד לאחוז בשרביט המלוכה, והמלכות נלקחה מידיו. מסרי האזהרה שקיבל היו לשווא, שכן הוא לא ציית להם. עתה, ללא העוצמה שניתנה לו מיד ה׳, גורש נבוכדנצר מקרב בני האדם. ״עשב כבקר אכל, ומטל השמים נרטב, עד שגדלו שערותיו כנוצות נשרים וציפורניו כטפרי עופות.״PK 266.7

    במשך שבע שנים הדהים נבוכדנצר, שעכשיו חי כחיה בקרב חיות השדה, את כל נתיניו; שבע שנים הוא הושפל לפני העולם כולו. ואז, כששבה אליו דעתו, הוא הביט בענווה אל אלוהי השמיים, והכיר ביד ההשגחה שהמיטה עליו את עונשו. בהכריזו קבל עם ועולם את אשמתו ואת חסדו הרב של ה׳, אשר השיב לו את שפיות דעתו ואת מעמדו הקודם, הוא הכריז: ״ולקץ הימים, נשאתי, אני נבוכדנצר, עיני השמימה, ורעתי שבה אלי. את אל עליון ברכתי, ולחי עולמים נתתי שבח והדר, לאל אשר שלטונו שלטון עולם, ומלכותו לדור ודור אשר למולו כל יושבי ארץ כאפס נחשבים, העושה כרצונו בצבא השמים וביושבי ארץ ואין מי שימחה בידו ויאמר לו: מה עשית?״PK 267.1

    “אותה שעה שבה דעתי אלי, חזרתי לכבוד מלכותי, הדרי ותפארתי שבו אלי, שרי ונכבדי בקרו אצלי, הושבתי על מלכותי ונוספה לי גדולה יתרה.״PK 267.2

    המלך הגאה הפך לילדו העניו של אלוהים; השליט הרודן הפך למלך חכם ורחום. האיש שבז לאלוהי השמיים, כפר בו וחילל את שמו, הכיר עתה בגבורת האל העליון, ופעל בלהט כדי להפיץ את יראת ה׳ ולהגביר את אושרם של נתיניו. מן התוכחה שקיבל ממלך המלכים ואדון האדונים למד לבסוף נבוכדנצר את הלקח החשוב שכל שליטי העולם חייבים ללמוד - שגדולה אמיתית טמונה בטוב ובחסד אמיתיים. הוא הכיר בה׳ אלוהים-חיים, באומרו: ״ועתה, אני נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר את מלך השמים, אשר כל מעשיו אמת ודרכיו צדק, ואשר בידו להשפיל גאים.״PK 267.3

    תכלית ה׳, שהממלכה הגדולה ביותר בעולם תשבחו ותהללו, התגשמה. על פי כתבי הקודש, הצהרה זו שהכריז נבוכדנצר קבל עם ועולם, ובה הודה בחסדו, בטובו ובסמכותו של אלוהים, הייתה הצעד האחרון שעשה בחייו.PK 267.4

    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents