בגוב האריות

כשדריווש המדי עלה על כס המלכות, שעליו ישבו בעבר מלכי בבל, הוא החל מיד לארגן מחדש את הממשל: “ויהי טוב בעיניו למנות על הממלכה מאה ועשרים אחשדרפנים, שיהיו בכל הממלכה. ולמעלה מהם שלושה משגיחים, ודניאל אחד מהם, אשר להם ימסרו האחשדרפנים האלה דין וחשבון, לבל תבוא רעה על המלך. ויהי דניאל גדול מכל המשגיחים והאחשדרפנים, יען כי היתה בו רוח יתרה, ויחשוב המלך להעמידו על כל ממלכתו” (דניאל ו׳ 1-4).PK 276.1

הכבוד, המשרה הרמה וזכויות היתר שהוענקו לדניאל עוררו את קנאתם של שרי ומנהיגי הממלכה, והם חיכו להזדמנות כדי להתלונן עליו, “אבל לא יכלו למצוא כל עלילה ומגרעת, כי נאמן היה ולא נמצאה בו כל שגיאה או מגרעת.”PK 276.2

התנהגותו המופתית של דניאל הגבירה את קנאת אויביו. הם נאלצו להודות: ״לא נמצא על דניאל זה כל עלילה אחרת מאשר עבודת אלוהיו.”PK 276.3

לפיכך נועצו השרים והנסיכים יחדיו, וזממו תוכנית שבאמצעותה קיוו להשמיד את הנביא. הם החליטו לבקש מן המלך לחתום על צו שהם ינסחו, אשר יאסור על כל אדם בממלכה לבקש במשך שלושים יום דבר מה מאלוהים או מאדם, זולת מדריווש המלך. מי שיחלל את הצו יושלך לגוב האריות.PK 276.4

השרים כתבו את הצו והציגו אותו לפני המלך כדי שיחתום עליו. הם החניפו לו כשפנו לגאוותו, והצליחו לשכנעו כי ביצוע הצו יגדיל את כבודו ויעצים את ריבונותו. המלך, שלא היה מודע לתכלית הנסתרת שהייתה טמונה בזממם, ולא הבחין באיבה שנחשפה בצו, נכנע לחנופתם וחתם.PK 276.5

אויבי דניאל עזבו את המלך שמחים ומרוצים על המלכודת שעלה בידם להטמין לעבד ה׳. לשטן היה תפקיד חשוב בקשר שהם קשרו נגד דניאל. דניאל כיהן בעמדה הבכירה ביותר בממלכה, ומלאכים רעים חששו שמא השפעתו תחליש את שליטתם על שליטיה. מלאכים שטניים אלה הם שעוררו בלב השרים את קנאתם בדניאל; הם היו אלה שנתנו להם את ההשראה לתוכנית השמדתו; השרים ששימשו כלי משחק בידיהם הוציאו את התוכנית אל הפועל.PK 276.6

אויביו של דניאל הסתמכו על דבקותו באמונתו למען הצלחת זממם. הם לא טעו כלל בהערכתם את אופיו. דניאל הבין מיד את המזימה שהסתתרה מאחורי הצו, אך הוא לא שינה כהוא-זה את דרכו. מדוע שיפסיק להתפלל בדיוק בזמן שהוא הכי זקוק לתפילה? אדרבה, הוא יוותר על חייו ולא על תקוותו לקבל את עזרת ה׳. בשלווה ובנחת המשיך דניאל למלא את תפקידו כממונה על שרי הממלכה; שלוש פעמים ביום, בשעת התפילה, הלך לחדרו, שחלונותיו היו פתוחים לכיוון ירושלים, ובהתאם למנהגו כימים ימימה התפלל לאלוהי צבאות. הוא לא ניסה להסתיר את מעשיו. על אף שידע היטב מה יהיו תוצאות נאמנותו לה׳, רוחו לא היססה. הוא לא יניח לאנשים שזממו את אובדנו לראות, אפילו למראית עין, שהקשר שלו עם ה׳ נותק. דניאל ציית לכל הצווים שחוקק המלך מתוקף זכותו הריבונית; ואולם, לא המלך ולא שום צוו יכלו לגרום לו לחדול מנאמנותו למלך מלכי המלכים.PK 277.1

כך הכריז הנביא בעוז אך בדממה ובענווה שלאף כוח עלי אדמות אין את הזכות לעמוד בין נשמת האדם לבין אלוהים. בעודו מוקף עובדי אלילים, הוא נותר עד נאמן לאמת האלוהית. דבקותו האיתנה והעשויה לבלי חת באמת ובצדק הייתה אור שהאיר את החשיכה המוסרית ששררה במלכות האלילית. דניאל ניצב לפני העולם כעד מופתי של נאמנות ואומץ לב משיחיים.PK 277.2

שרי המלך צפו בדניאל במהלך יום שלם. שלוש פעמים הם ראו אותו הולך לחדרו; שלוש פעמים הם שמעו אותו נושא את קולו בתפילה ובתחנונים לאלוהי השמיים. למחרת בבוקר, הם שטחו את תלונתם לפני המלך. דניאל, השר הנכבד והנאמן ביותר של המלך, הפר את צו המלך. הם הזכירו לו: “הלא כתבת אסור, שכל אדם שיבקש בשלושים הימים הבאים בקשה מכל אל או אדם זולתי ממך המלך, ישלך אל גוב האריות?”PK 277.3

השיב המלך: “נכון הדבר, כמשפט מדי ופרס, חוק ולא יעבור!” בצהלת מנצחים הודיעו השרים לדריווש על התנהגותו הסוררת של יועצו הנאמן ביותר: ‘’דניאל, מבני גלות יהודה, אינו שם לבו עליך, המלך, ועל האסור שכתבת, והוא מתפלל שלוש פעמים ביום את תפילתו.”PK 277.4

כששמע המלך את דבריהם הוא הבין מיד את המלכודת שהם טמנו לעבדו הנאמן. הוא נוכח לדעת שלא הייתה זו קנאות לכבודו ולתהילתו שהניעה אותם להציע לו לכונן את הצו המלכותי, אלא קנאה בדניאל. “כאשר שמע המלך את הדבר, חרה לו מאד.” המלך כעס על חלקו במעשה, ולכן “הוא נתן את דעתו על דניאל להצילו. עד בוא השמש השתדל להצילו.” השרים שציפו לצעד כזה מצד המלך פנו אליו ואמרו: “דע לך המלך, כי משפט מדי וכפרס הוא, שכל אסור או פקודה שמוציא המלך יש לקיימם בלי לשנותם.”PK 277.5

“אז ציוה המלך ויביאו את דניאל וישליכוהו אל גוב האריות. ויען המלך ויאמר לדניאל: ׳אלוהיך אשר אתה עובד אותו בכל עת, הוא יצילך!׳” אבן גדולה הונחה על פי הגוב, והמלך בכבודו ובעצמו חתם “אותה בטבעתו ובטבעת נכבדיו, למען לא ישתנה רצונו בדבר דניאל. וילך המלך אל היכלו וילן בצום. את פילגשיו לא הכניס אליו ושנתו נדדה ממנו.״PK 277.6

אלוהים לא מנע מאויביו של דניאל להשליכו אל גוב האריות; הוא הניח למלאכים רעים ולאנשים רשעים לבצע את זממם; אך הדבר התאפשר כדי שהצלת ה׳ את עבדו תהיה כבירה ומרשימה יותר, ותבוסת אויבי האמת תהיה מוחצת וניצחת יותר. מחבר מזמורי התהילים העיד: ׳׳חמת אדם תודך” (תהילים ע“ו 11). באמצעות אומץ ליבו של איש האלוהים, שבחר לעשות את הדבר הנכון ולא לציית למדיניות שהוכתבה ביד אדם, יובס השטן, ואילו שמו של אלוהים ירומם ויכובד.PK 278.1

השכם בבוקר נחפז המלך דריווש לגוב האריות ו׳׳זעק בקול עצוב: ׳דניאל עבד אלוהים וחיים, אשר אתה עובד אותו בכל עת, האם עלה בידו להצילך מן האריות?׳”PK 278.2

קולו של הנביא נשמע מן הגוב כשענה למלך ואמר: ׳׳המלך לעולם יחיה! אלוהי שלח את מלאכו וסגר את פי האריות ולא חבלוני, יען כי נמצאתי זכאי לפניו, ואף לפניך, המלך, כל רע לא עשיתי.”PK 278.3

“וישמח ממלך מאוד ויאמר להעלות את דניאל מן הגוב, ולא נמצאה בו כל חבלה, כי האמין באלהיו.”PK 278.4

״ויצו המלך ויביאו את האנשים האלה, אשר העלילו על דניאל, וישליכום אל גב האחריות, אותם, את בניהם ואת נשותיהם. ולא הגיעו אל תחתית הגוב עד שהשתלטו עליהם האריות וכיתתו את עצמותיהם.”PK 278.5

פעם נוספת יצא צו מאת מלך עובד אלילים, שרומם את אלוהי דניאל בתור האל האמיתי. “ויכתוב המלך דריוש אל כל העמים, האמות והלשונות השוכנים בכל הארץ: ׳ירבה שלומכם! מלפני יצאה פקודה, כי בכל ממשלת מלכותי יהיו חרדים ויראים מפני אלוהי דניאל, שהוא אלוהים וחי וקיים לעולם, אשר מלכותו לא תכלה, ושלטונו יהיה עד קץ הימים. הוא ממלט ומציל ועושה אותות ומופתים בשמים ובארץ. הוא זה שהציל את דניאל מיד האריות.׳״PK 278.6

המזימה הזדונית נגד עבד ה׳ כשלה. “ודניאל זה עשה וחיל במלכות דריוש ובימי מלכות כורש הפרסי.” באמצעות הקשר שקיימו מלכים עובדי אלילים אלה עם דניאל, הם נאלצו להודות כי אלוהיו הוא “אלהים וחי וקים לעולם, אחשר מלכותו לאPK 278.7

יתכלה.”PK 278.8

מסיפור הצלתו של דניאל נוכל ללמוד כי בשעות צרה וניסיון חייבים ילדי האלוהים לנהוג בדיוק כפי שנהגו בשעתם היפה, כשעתידם וסיכוייהם היו מזהירים ומלאי תקווה, והיה להם כל מה שחפצו. דניאל בגוב האריות היה אותו דניאל שעמד לפני המלך בתפקידו כממונה הראשי על שרי הממלכה וכנביא האל העליון. אדם שליבו ממוקד באלוהים יישאר אותו אדם בשעת הניסיון הקשה ביותר, כמו גם בשעתו היפה ביותר, כשאורו וחסדו של ה׳ ואורם וחסדם של בני האדם, זורחים עליו. בעל האמונה מושיט את ידו אל האל הנסתר מן העין, ונאחז במציאות ברת קיימא במלכות ה׳ הנצחית.PK 278.9

ה׳ קרוב מאוד לאלה הסובלים למען הצדקה הנצחית. המשיח מזדהה עם חסידיו:PK 279.1

מה שעובר עליהם עובר עליו. הוא סובל בזמן שקדושיו סובלים, ומי שנוגע בבחיריו נוגע בו. גבורת ה׳ הזמינה לכל מי שסובל ממצוקה או מפגיעה גופנית, זמינה גם כדי להציל את בני האדם מרעה גדולה יותר, ומאפשרת לעבד ה׳ לשמור על יושרתו בכל הנסיבות ולנחול ניצחון בעזרת חסד ה׳.PK 279.2

התנסותו של דניאל כשר בכיר במלכות בבל, מדי ופרס, חושפת את האמיתה שלפיה מדינאי או מנהל בכיר אינו בהכרח אדם המכתיב מדיניות, אלא אדם המקבל הנחיות מאלוהים על כל צעד ושעל. דניאל, השר הבכיר ביותר בממלכה הכבירה ביותר עלי אדמות, היה בעת ובעונה אחת נביא ה׳ שקיבל את אור ההשראה השמיימית. הוא היה אדם בעל תשוקות כמונו, אך העט שכתבה את כתבי הקודש בהשראת רוח ה׳ מתארת אותו כאדם ללא דופי. כל עסקיו, ענייניו והתנהלותו המדינית, שהיו נתונים תחת בדיקתם המדוקדקת של אויביו, נמצאו ללא דופי. הוא היה מופת לכל מדינאי ומנהל שליבו טוהר וקודש, ומניעיו נושאים חן בעיני ה׳.PK 279.3

ציות קפדני למצוות האל מביא עימו ברכות חומריות, כמו גם ברכות רוחניות. בזכות דבקותו המוחלטת של דניאל באלוהים, אי כניעתו ליצר, שליטתו העצמית, אצילותו ויושרו, בעודו עדיין איש צעיר, הוא זכה “לחסד ולרחמים” בעיני השר הגוי שהופקד עליו ועל רעיו _דניאל א׳ 9). אותן תכונות אופי אפיינו את חייו הבוגרים. הוא עלה במהירות לעמדת ראש ממשלה במלכות בבל. במהלך שלטונם של המלכים שקמו בזה אחר זה, נפילתה של ממלכת בבל וכינונה של מעצמה עולמית אחרת, נותרו חוכמתו ומדיניותו של דניאל כה מושלמות, אדיבותו ואופיו כה כנים, טוב ליבו ודבקותו באמונתו ובעקרונותיו כה אמיתיים, שאפילו אויביו נאלצו להודות ש׳׳לא יכלו למצוא כל עלילה ומגרעת, כי נאמן היה.”PK 279.4

דניאל, שזכה לכבוד מבני אדם, שהוטלו עליו מחויבויות מדיניות ונגלו לפניו רזי הממלכות שהשפיעו על העולם כולו, זכה לכבוד מאלוהים בתור נציגו, ולהתגלויות רבות על רזי הדורות הבאים. נבואותיו הנפלאות שתועדו על ידו בפרקים ז׳-י“ב בספר הנושא את שמו, לא הובנו במלואן בידי הנביא עצמו. אך לפני תום מפעל חייו הוא קיבל הבטחה מבורכת ש“בקץ העיתים” - באחרית ימי תולדות העולם - יזכה שוב במעמדו הרם וגורלו ישפר עליו כבעבר. ואולם, בימי חייו לא ניתן לו להבין את כל מה שאלוהים חשף על אודות תכליתו האלוהית. הוא קיבל את ההנחיה הבאה בנוגע לנבואותיו: “ואתה דניאל, סתום הדברים וחתום הספר עד עת קץ ישוטטו רבים ותרבה הדעת.” עליו לחתום את נבואותיו “עד עת קץ.” המלאך שב והורה לשליחו הנאמן של ה׳: “לך דניאל, כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ״. ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימים” (דניאל י“ב 4, 9, 13).PK 279.5

בעודנו מתקרבים לאחרית ימי העולם דורשות הנבואות שהועלו על הכתב בידי דניאל את תשומת ליבנו המלאה, שכן הן מתייחסות לפרק הזמן שבו אנו חיים. עלינו לקשר אליהן את דברי ספר ההתגלות - הספר האחרון בכתבי הברית החדשה. השטן הוליך שולל אנשים רבים וגרם להם להאמין שהחלקים הנבואיים בכתבי דניאל ויוחנן אינם ניתנים להבנה. ואולם, בידינו הבטחה ברורה ומפורשת על הברכות המיוחדות שיורעפו על כל מי שילמד את הנבואות הללו. “והמשכילים יבינו” (פס׳ 10), כך נאמר בנוגע לחזיונות שקיבל דניאל, אשר אמורים להישאר חתומים עד אחרית הימים; בהתגלות שנתן המשיח לעבדו יוחנן למען הנחיית חסידי ה׳ בכל הדורות, ניתנה ההבטחה הבאה: “אשרי הקורא ואשרי השומעים את דברי הנבואה ושומרים את הכתוב בה” (ההתגלות א׳ 3).PK 280.1

מעלייתן ונפילתן של אומות עלינו ללמוד עד כמה חסרת ערך היא תהילה חיצונית וארצית, כפי שהובהר מפורשות בספר דניאל ובספר ההתגלות. ממלכת בבל נהנתה מעוצמה, תהילה ופאר שכמותם לא נראו בעולם מאז; ואולם, העוצמה, התהילה והפאר הללו, שבעיני בני האדם באותם ימים נדמו יציבים ונצחיים, נעלמו כליל כלא היו! נגוזו “כציץ חציר׳׳ (יעקב א׳ 10). כך אבדו מלכות פרס ומדי וממלכות יוון ורומי. כך אובדים כל העמים שלא הניחו את אלוהים כאבן הפינה במסדם. רק הדברים הקשורים לתכלית ה׳ ומבטאים את אופיו יעמדו לנצח. עקרונותיו ומצוותיו הם הדבר היציב היחיד שעולמנו מכיר.PK 280.2

לימוד יסודי של פועל תכלית ה׳ בתולדות האומות ובהתגלות האירועים העתידים להתרחש, יסייע לנו לאמוד את ערכם האמיתי של הדברים הגלויים לעין והנסתרים מן העין, וללמוד מהי התכלית האמיתית של החיים. בתוך כך, בהשקיפנו על אירועי העתים לאורו של הנצח, אנו עשויים, בדומה לדניאל ורעיו, לחיות למען הדברים האמיתיים, הנאצלים, הנשגבים והנצחיים. ובעודנו לומדים במהלך חיינו את עקרונות מלכות אדוננו ומושיענו, המלכות המבורכת שתעמוד לנצח נצחים, נוכל להתכונן לקראת ביאתו כדי להיכנס עימו לנחלתו.PK 280.3