Loading...
Larger font
Smaller font
Copy
Print
Contents

מלכי ונביאי ישראל

 - Contents
  • Results
  • Related
  • Featured
No results found for: "undefined".
  • Weighted Relevancy
  • Content Sequence
  • Relevancy
  • Earliest First
  • Latest First
    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents

    יהושע והמלאך

    התקדמותם העקבית של הבונים בבניית המקדש הביכה והדאיגה את צבאות השטן. השטן היה נחוש בדעתו להתאמץ ולעשות ניסיון נוסף כדי להחליש את חסידי ה׳ ולרפות את ידיהם: הוא יציג בפניהם את מגרעותיהם. אילו יעלה בידו להדיח את האנשים שסבלו זמן רב כל כך עקב חטאיהם, ולגרום להם להתעלם ממצוות ה׳, הם יינתנו שוב תחת כבלי החטא.PK 298.1

    משום שישראל בחרה לשמר ולנצור את הידע על אלוהים עלי אדמות, בני ישראל היו מאז ומתמיד המטרה המיוחדת של השטן; הוא היה נחוש בדעתו לגרום להשמדתם. כל עוד הם מצייתים לה׳, אין ביכולתו להזיק להם; לפיכך, הוא החליט לעשות כמיטב יכולתו וערמומיותו כדי להדיחם לדבר עבירה. לאחר שנלכדו ברשתו בעזרת הפיתויים ששלח להם, הם חיללו את תורת ה׳, ואז נעזבו לנפשם כדי להפוך טרף לאויביהם.PK 298.2

    אך גם בזמן שהם הובלו כשבויים לבבל, לא זנח אותם אלוהים. הוא שלח אליהם את נביאיו ובפיהם תוכחות ואזהרות, ועוררם להכיר באשמתם.PK 298.3

    כאשר הם השפילו עצמם לפני ה׳ ושבו אליו בחרטה כנה, הוא שלח אליהם מסרי עידוד, בהכריזו כי ישחררם מן הגלות, ישקמם, ירעיף עליהם שוב את חסדו ויישב אותם שוב בארצם. עתה, כשמלאכת השיקום החלה ושארית הפליטה שבה ליהודה, היה השטן נחוש בדעתו להכשיל ולסכל את ביצוע התכלית האלוהית, ולשם כך ביקש לגרום לעמי הגויים להשמיד את שארית הפליטה.PK 298.4

    אך בשעת משבר זו חיזק ה׳ את עמו בעזרת דברי רחמים ורצון, “דברים טובים: דברים נחומים” (זכריה א׳ 13).PK 298.5

    דרך המחשה מרשימה של פועל השטן ופועל המשיח הראה ה׳ את כוחו של משיחם, אשר הצליח להביס ולנצח את שוטן עמו.PK 298.6

    בחזון ראה הנביא “את יהושע הכוהן הגדול, עומד לפני מלאך יהוה; והשטן עומד על ימינו, לשיטנו... ויהושע היה לבוש בגדים צואים...” (זכריה ג׳ 1, 3). בשעה שיהושע עמד לפני מלאך ה׳, הוא התחנן לרחמי ה׳ למען עמו המיוסר. בזמן שהתחנן להתגשמות הבטחות ה׳, ניצב השטן לצד המלאך והתנגד בעוז ליהושע. הוא הצביע על חטאי ישראל בתור הסיבה לכך שאין להרעיף עליה שוב את חסדי ה’. הוא טען כי ישראל היא טרפו, ודרש כי תינתן בידיו.PK 298.7

    נבצר מן הכוהן הגדול להגן על עצמו ועל עמו מהאשמות השטן. הוא אינו טוען כי ישראל חפה מחטא. כנציג העם עומד הוא לפני מלאך ה’ בבגדיו הצואים המסמלים את עוונות עמו, שאותם הוא נושא על גופו, ומתוודה על חטאי העם; בד בבד, הוא מדגיש את חרטתם והשפלתם תוך הסתמכות על חסדו של גואלם, המעניק מחילה על עוונות.PK 299.1

    הוא תובע באמונה את זכותם לקבל את הבטחות ה’. או אז, מלאך ה’, הלוא הוא ישוע המשיח בכבודו ובעצמו, מושיע החוטאים, משתיק את מקטרג עמו בהכריזו: ״יגער יהוה בך השטן, ויגער יהוה בך, הבוחר בירושלים; הלוא זה אוד מוצל מאש״׳ (פס’ 2). מזה זמן רב שהתה ישראל בכבשן הייסורים. בשל חטאיהם, בני ישראל כמעט אוכלו בלהבות האש שהוצתה בידי השטן וצבאותיו לשם השמדתם, ואולם, אלוהים הושיט עתה את ידו כדי לחלצם מן הלהבות.PK 299.2

    בעוד תפילת ההפגעה של יהושע מתקבלת, ניתנת הפקודה: ״הסירו הבגדים הצואים מעליו;״ או אז אומר המלאך ליהושע: ״ראה העברתי מעליך עונך, והלבש אותך מחלצות... ״וישימו הצניף הטהור על ראשו, וילבישוהו בגדים״ (פסוקים 4, 5). חטאיו וחטאי עמו נמחלו. עתה עטתה ישראל ״מחלצות״ - צדקת המשיח יוחסה לה. מצנפת הכהונה שהונחה על ראשו של יהושע סימלה את המצנפת שחבשו הכוהנים על ראשיהם; היא נשאה את הכיתוב ״קודש ליהוה״ (שמות כ״ח 36), ובכך ציינה את העובדה שחרף חטאיו הקודמים, עתה מוסמך הכוהן לכהן לפני ה’ בקודש.PK 299.3

    עתה הכריז מלאך ה’ באוזני יהושע: ״כה אמר יהוה צבאות, אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמור, וגם אתה תדין את ביתי, וגם תשמור את חצרי, ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה״ (זכריה ג’ 7). אם יהושע יציית, הוא יזכה לכהן כשופט או כממונה על המקדש ועל עבודות הקודש; הוא יזכה להתהלך בין המלאכים השורים בנוכחות ה’, אפילו בימי חייו; לבסוף, הוא יחבור להמון המהולל המקיף את כס הכבוד של אלוהים.PK 299.4

    ״שמע נא יהושע הכוהן הגדול, אתה ורעיך היושבים לפניך, כי אנשי מופת המה:PK 299.5

    כי הנני מביא את עבדי צמח״ (פס’ 8). בצמח, בגואל שיבוא ויושיע אותה, תולה ישראל את תקוותה. באמצעות אמונה במושיע הממשמש ובא קיבלו יהושע ובני עמו מחילה. באמצעות אמונה במשיח הם זכו שוב בחסד ה’. ואם היו מתהלכים בדרכי ישוע ושומרים את מצוותיו, הם היו הופכים בזכות מעלותיו ל״אנשי מופת״, וזוכים לכבוד כבחירי השמיים בקרב עמי העולם.PK 299.6

    כשם שהשטן האשים את יהושע ועמו, כך בכל הדורות הוא מאשים את בני האדם המחפשים אחר רחמיו וחסדיו של אלוהים. השטן הוא ״שוטן אחינו המקטרג עליהם לפני אלוהינו יומם ולילה״׳ (ההתגלות י“ב 10). כל נשמה שניצלת מכוחות הרשע ושמה נרשם בספר החיים של שה האלוהים, מעוררת את הפולמוס מחדש ומחדשת את העימות. לעולם אין אדם מתקבל במשפחת ה׳ בלי לעורר את התנגדותו הנחושה של האויב.PK 299.7

    ואולם, המושיע, תקוות ישראל, מגינה, מצדיקה וגואלה - הוא התקווה של הקהילה בימינו.PK 300.1

    קטרוגי השטן נגד אנשים המחפשים אחר ה׳ אינם נובעים ממורת רוחו על חטאיהם. אדרבה, הוא שמח וצוהל על אופיים הפגום, שכן הוא יודע כי רק באמצעות חילולם את תורת ה׳ יעלה בידו לשלוט בהם. האשמותיו נובעות אך ורק מאיבתו למשיח. אך באמצעות תוכנית הגאולה שובר ישוע את אחיזתו של השטן על משפחת האדם ומציל נשמות משליטתו. השנאה והרשע של אבי הסוררים, מתעוררים כשהוא חוזה בעליונותו של המשיח; בעזרת כוח שטני וערמומיות זדונית, הוא פועל על מנת לחטוף מידי המשיח את הגאולים. הוא מוביל את בני האדם לספקנות, וגורם להם לאבד את ביטחונם באלוהים ולהינתק מאהבתו; הוא מפתה אותם לחלל את תורת ה׳, ואז טוען שהם שבוייו ומערער על זכותו של המשיח לחלצם מידו. השטן יודע היטב שכל מי שמבקש מאלוהים מחילה וחסד יזכה בהם; לפיכך, הוא מציג בפני בני האדם את חטאיהם כדי לייאשם. הוא מחפש ללא הרף תואנות כדי לקטרג על אנשים המשתדלים לציית לה׳. הוא מנסה להציג את השירות הטוב והרצוי ביותר שלהם כמושחת. באמצעות אינספור תחבולות, חלקן מתוחכמות מאוד, חלקן זדוניות מאוד, הוא עושה כל מאמץ כדי להביא להרשעתם.PK 300.2

    נבצר מן האדם לסנגר על עצמו ולהשיב על האשמות המקטרג. הוא עומד לפני ה׳ בבגדים שהוכתמו בחטא ומתוודה על חטאיו. ואולם, ישוע, מליצנו, מציג כתב הגנה מצוין וטוען לזכותו של כל אדם שהפקיד את נשמתו בידיו באמצעות אמונה וחזרה בתשובה. הוא מלמד עליו זכות וטוען להגנתו. באמצעות טיעונים חותכים אלה, המתבססים על מעשה הכפרה בצלב בגולגולתא, הוא מנצח את המקטרג. ציותו המושלם של המושיע לתורת ה׳ זיכה אותו בכל הגבורה והסמכות בשמיים ובארץ, ועתה הוא מבקש מאביו שבשמיים חסד, רחמים ופיוס בעבור החוטאים. הוא גוער במקטרג חסידיו: ׳׳יגער יהוה בך השטן,׳׳ ומכריז: ׳הלוא חסידי, שרכשתי בדמי, הם ׳אוד מוצל מאש.׳” ואילו לכל מי שבוטח בו באמונה שלמה, הוא מבטיח: “ראה, העברתי מעליך עוונך, והלבש אותך מחלצות” (זכריה ג׳ 4).PK 300.3

    כל העוטים את שמלת הצדקה של המשיח יעמדו לפניו כבחיריו הנאמנים והמהימנים. לשטן אין את הכוח לחלצם מידיו של מושיעם. המשיח לא יניח לאף נשמה שביקשה את הגנתו בחרטה ובאמונה, להינתן תחת יד האויב. דברו הוא הבטחה: ‘׳יחזק במעוזי, יעשה שלום לי; שלום, יעשה לי” (ישעיה כ“ז 5). ההבטחה שניתנה ליהושע ניתנת לכולם: “אם בדרכי תלך ואם את משמורתי תשמור... ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה” (זכריה ג’ 7). מלאכי ה׳ יצעדו לצדם של חסידי ה׳ אפילו בעולם הזה, ובעולם הבא יעמדו חסידי ה׳ בין המלאכים האופפים את כס הכבוד של ה׳.PK 300.4

    חזונו של זכריה על יהושע ומלאך ה’, חל במיוחד על חוויתם של אנשי האלוהים בתמונות החותמות את יום ה׳ הגדול והנורא. ביום הזה, הקהילה, שארית הפליטה, תחווה צרה גדולה ומצוקה. אלה ששמרו את מצוות ה׳ ודבקו באמונתם בישוע יחושו את זעמם של התנין וצבא מלאכיו. השטן רואה בתושבי העולם הזה את נתיניו; הוא אפילו השיג שליטה על אנשים רבים המתיימרים להיות משיחיים. ואולם, קיימת חבורה קטנה המתנגדת לריבונותו. אם יצליח למחותה מעל פני האדמה, ניצחונו יהיה מושלם. כשם שהשפיע על הגויים להשמיד את ישראל, כך, בעתיד הקרוב, הוא יעורר את כל כוחות הרשע בעולם להשמיד את חסידי ה׳. בני האדם יידרשו לציית לצווים שכוננו ביד אדם, תוך חילול תורת ה׳.PK 301.1

    מי שידבק באלוהים יסבול איומים, גינויים והאשמות, ואף יוחרם ויוצא אל מחוץ לחוק. אנשים כאלה יוסגרו ׳׳על ידי הורים ואחים, קרובים וחברים” ואפילו יוצאו להורג. (לוקס כ“א 16).PK 301.2

    תקוותם היחידה היא חסד ה׳; אמצעי ההגנה היחיד שלהם יהיה תפילה. כשם שיהושע התחנן לפני מלאך ה׳, כך הקהילה, שארית הפליטה, תתחנן בלב שבור ובאמונה שלמה למחילה ולהצלה דרך ישוע, מליץ היושר שלה. חבריה מודעים היטב לחטא בחייהם, הם מודעים לחולשותיהם ויודעים כי הם אינם ראויים; הם מוכנים ומזומנים להרים ידיים.PK 301.3

    השטן, המדיח, ניצב שם כדי להאשימם, כפי שעמד ליד מלאך ה׳ כדי לקטרג על יהושע. הוא מצביע על בגדיהם הצואים, על אופיים הפגום; הוא מציג את חולשותיהם, מגרעותיהם ואיוולתם, את חטאי אי הכרת הטובה שלהם, את העובדה שאינם דומים כלל למשיח - דבר הממיט חרפה על גואלם. הוא משתדל להפחידם בעזרת המחשבה המבהילה שהם אבודים, שלא ניתן יהיה לעולם לכבס ולהסיר את כתם טומאתם. כך הוא מקווה לחסל את אמונתם כדי שייכנעו לפיתוייו ויפרו את בריתם עם ה׳.PK 301.4

    השטן מודע לחטאים שהדיח את חסידי ה׳ לבצע. הוא מפנה נגדם אצבע מאשימה, ומכריז כי באמצעות חטאיהם הם איבדו את הגנת ה׳. לכן, לטענתו, בידו הזכות להשמידם. הוא פוסק כי הם ראויים כמוהו, ובצדק, להיות מורחקים מה׳ ומחסדיו. הוא אומר: “האם אנשים אלה אמורים לתפוס את מקומי בשמיים ואת מקומם של המלאכים שחברו אלי? הם מתיימרים לציית לתורת ה׳; אך האם הם באמת שמרו את מצוותיה? האם הם אינם אוהבים את עצמם יותר מאשר את אלוהים? האם הם לא העדיפו את טובתם האישית על פני שירות לה׳? האם הם אינם אוהבים את הבלי העולם? הביטו בחטאים שהם ביצעו במהלך חייהם. ראו את אנוכיותם, זדוניותם, שנאתם איש לרעהו. האם יגרש אלוהים אותי ואת מלאכיי מעל פניו, אך יגמול בעין יפה לאנשים אלה, האשמים באותם חטאים? ה׳, אינך יכול לעשות זאת, אין זה הוגן. מן הדין ומן הצדק שתרשיעם ותגזור את דינם.״PK 301.5

    אך כאשר תלמידי המשיח חטאו, הם לא נכנעו כליל לכוחות השטן. הם התחרטו על חטאיהם וחילו את פני ה׳ בלב שבור, בענווה ובחרטה כנה, ועתה המליץ השמיימי טוען לזכותם.PK 302.1

    הוא, המשיח, שנפגע יותר מכל אחד אחר מכפיות טובתם, שמכיר הן את חטאם והן את חרטתם, מכריז: ״יגער יהוה בך השטן! מסרתי את חיי בעבור הנשמות הללו, החרותות על כפות ידיי. אולי יש בהן מגרעות וחולשות; אף ייתכן שהן כשלו במאמציהן; אך הן חזרו בתשובה, ואני מחלתי להן וקיבלתי אותן לחיקי.״PK 302.2

    מתקפותיו של השטן עזות והאשליות שהוא מעורר בלב האדם מתוחכמות ומטעות, אך עין ה׳ צופה על חסידיו. צרתם גדולה, ודומה שלהבות הכבשן עומדות לאכלם, אך ישוע יחלצם כזהב שזוקק באש. גשמיותם תוסר, וזאת כדי שדמות המשיח כלילת השלמות תיחשף בהם.PK 302.3

    לפעמים, נדמה שה׳ שוכח את הסכנות האורבות לקהילתו ואת הנזק שנגרם לה בידי אויביה.PK 302.4

    ואולם, אלוהים לא שכח את קהילתו. דבר בעולם הזה אינו קרוב יותר לליבו של אלוהים מאשר קהילתו. אין זה רצונו שהמדיניות הנהוגה בעולם תשחית את עדותה והשיגיה. הוא אינו מניח לחסידיו להיכנע לפיתויי השטן. הוא יעניש את אלה שמציגים אותו באור מוטעה, אך יטה את חסדו וטובו על כל אלה שיחזרו בתשובה בכל ליבם ומאודם. הוא יעניק את העזרה הנחוצה לכל אדם שיבקש ממנו לאזור אותו בגבורה, כדי שיוכל לפתח אופי משיחי.PK 302.5

    באחרית הימים, חסידי ה׳ ייאנחו ויבכו על התועבות המתבצעות בעולם. הם יזהירו את הרשעים בדמעות ונהי מפני הסכנה הטמונה ברמיסה ובחילול תורת ה׳; ביגון שאין להביעו במילים הם ישפילו את עצמם לפני ה׳ בחרטה ובתשובה. הרשעים ילעגו לצערם וילעגו לתחינותיהם. ואולם, היגון וההשפלה של חסידי ה׳ מהווים ראיה לכך שהם רוכשים מחדש את העוצמה והאצילות של אופיים, שאבדו בעטיו של החטא. משום שהם מתקרבים יותר ויותר למשיח, משום שעיניהם ממוקדות בטהרתו המוחלטת, עתה הם רואים בבהירות את גודל חטאם. ענווה ושפלות רוח הן התנאים להשגת הצלחה וניצחון. כתר מפואר ממתין לכל אדם המשתחווה בענווה לאלוהים ולמשיחו.PK 302.6

    חסידי ה׳ העוסקים בתפילה כמו מסוגרים ושמורים עם ה׳ ״בחדרי חדרים״. הם עצמם אינם יודעים עד כמה הם בטוחים ומוגנים. כאשר השטן נושף בעורפם של שליטי העולם ומאיץ בהם, הללו מבקשים להשמידם; אך אילו יכלו עיניהם של ילדי האל להיפקח, כפי שנפקחו עיני משרתו של אלישע בדותן, הם היו רואים את מלאכי ה׳ החונים סביבם ומרסנים את צבאות החושך.PK 302.7

    בזמן שחסידי ה׳ שופכים את ליבם וייסורי נפשם לפני ה׳ ומתחננים לקבל לב טהור, ניתנת הפקודה: ״הסירו הבגדים הצואים.״ או אז נשמעים דברי עידוד ונחמה: ״ראה העברתי מעלי־ עונך, והלבש אותך מחלצות״ (זכריה ג׳ 4). בגד הצדקה הצחור של המשיח עוטה עתה את ילדי האלוהים הנאמנים שעברו ניסיונות וקשיים. שארית ה׳ הבזויה עוטה בגדי הדר, ולעולם לא תיטמא עוד מטומאות, שחיתויות ותועבות העולם.PK 303.1

    שמותיהם של ילדי ה׳ נרשמים בספר החיים של שה האלוהים, לצד שמותיהם של חסידי ה׳ בכל הדורות. הם עמדו בפני פיתוייו ותחבולותיו של המטעה הגדול; הם לא הפרו את נאמנותם לנוכח שאגת התנין. עתה הם מוגנים ובטוחים לנצח נצחים מפני תחבולותיו של המדיח. לאחר שעוונותיהם הוסרו מהם, הם הולבשו מחלצות [צדקת המשיח], ו״מצנפת טהורה״ נחבשה לראשם.PK 303.2

    בזמן שהשטן מציג את האשמותיו, המלאכים הקדושים, הסמויים מן העין, חולפים הנה והנה ומניחים על חסידי ה׳ הנאמנים את חותמו של אלוהים-חיים. הנאמנים הם אלה שעומדים על הר ציון בחברת שה האלוהים, ושמו של אביהם שבשמיים מתנוסס על מצחם. הם שרים שיר חדש לפני כס הכבוד, שיר שאיש אינו יכול ללמוד זולת מאה ארבעים וארבעה אלף הפדויים מן הארץ.PK 303.3

    ״אלה הם ההולכים אחרי השה לכל אשר ילך. אלה ניפדו מבני אדם ביכורים לאלוהים ולשה. מרמה לא נמצאה בפיהם, נקיים הם מדופי״ (ההתגלות י״ד 4, 5).PK 303.4

    עתה מתגשמים דברי המלאך במלואם: ״שמע נא יהושוע הכוהן הגדול, אתה ורעיך היושבים לפניך, כי אנשי מופת המה: כי הנני מביא את עבדי צמח״ (זכריה ג׳ 8). המשיח מתגלה לעיני כל כגואלם ומושיעם של חסידיו. עכשיו, אנשי שארית הפליטה הופכים באמת ל״אנשי מופת״, בעוד הדמעות וההשפלות שחוו בדרכם מפנות מקומן לשמחה ולכבוד שהם חווים בנוכחות אלוהים והשה. כנאמר, ״ביום וההוא, יהיה צמח יהוה, לצבי ולכבוד; ופרי הארץ לגאון ולתפארת, לפליטת ישראל. והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים, קדוש יאמר לו, כל הכתוב לחיים בירושלים״ (ישעיה ד׳ 2, 3).PK 303.5

    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents