בימי מלכת אסתר

בחסות החסד שהורעף על בני ישראל מאת כורש, ניצלו כחמישים אלף איש מבני הגלות את הצו שהתיר להם לשוב לארצם. ואולם, בהשוואה לרבבות הגולים שהיו מפוזרים ברחבי פרס ומדי, הם היו שארית פליטה בלבד. רוב בני ישראל בחרו להישאר בגלות מאשר לעבור את תלאות מסע השיבה ארצה, וקשיי ההתיישבות מחדש בעריהם ובבתיהם השוממים בישראל.PK 307.1

מקץ עשרים שנה או יותר יצא צו שני, שלא נפל בחסדו מן הראשון, מאת דריווש היסטספס, המלך שישב באותם ימים על כס המלכות. כך העניק אלוהים ברחמיו הזדמנות נוספת ליהודים במלכות פרס ומדי לשוב לארץ אבותיהם. ה׳ חזה מראש את עתות הצרה שיבואו בימי שלטון אחשוורוש, המלך שאוזכר במגילת אסתר, ולכן הוא לא רק חולל שינוי ברגשות שניעורו בלבבות בעלי השררה והשלטון, אלא אף העניק השראה לנביא זכריה להפציר בגולים לשוב לארצם. המסר שניתן לשבטי ישראל שהתבססו בתפוצות, הרחק ממולדתם וביתם הקודם, היה: “הוי הוי, ונוסו מארץ צפון, נאום יהוה: כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם, נאום יהוה. הוי ציון, הימלטי, יושבת בת בבל. כי כה אמר יהוה צבאות, אחר כבוד שלחני אל הגוים השוללים אתכם: כי הנוגע בכם, נגוע בבת עינו. כי הנני מניף את ידי עליהם, והיו שלל לעבדיהם; וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׳׳ (זכריה ב׳ 13-10).PK 307.2

תכלית ה׳ נותרה כפי שהייתה מבראשית: עמו יהיה לשבח והלל בעולם כולו, לכבוד ולתהילת שמו. בשנים הארוכות של גלותם העניק ה׳ לבני ישראל הזדמנויות רבות לשוב אליו ולשמור לו אמונים. חלקם בחרו לשמוע, ללמוד ולציית; אחדים מצאו גאולה בעיצומם של צרות וייסורים. רבים מהם יימנו על שארית הפליטה שתשוב לארצה. העט שכתבה בהשראת רוח הקודש דימתה אותם לעץ ארז שיינטע על הר גבוה בישראל. ה׳ הבטיח לעמו: ‘׳ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה.. ושתלתי אני על הר גבוה ותלול. בהר מרום ישראל אשתלנו...” (יחזקאל י“ז 22, 23).PK 307.3

בני העם ששבו לארץ בחסות צו כורש היו אלה שה׳ העיר את רוחם ׳׳לעלות לבנות את בית יהוה אשר בירושלחם” (עזרא א׳ 5). ואולם, ה׳ לא חדל להפציר בבני עמו שנשארו מרצונם החופשי בגלות; באמצעות גורמים שונים ששימשו כלי שרת בידו, הוא אפשר גם להם לשוב לישראל. אך חלק הארי בעם שלא נענה לצו כורש, נותר אדיש גם בשלב מאוחר יותר; אפילו כשהנביא זכריה הזהירם להימלט מבבל ללא דיחוי, הם לא שעו לאזהרתו. בינתיים, התנאים בממלכת פרס ומדי הלכו והשתנו במהירות. אחרי דריווש היסטספס, שתחת שלטונו זכו היהודים לחסד ניכר, עלה לשלטון אחשוורוש הגדול.PK 307.4

בתקופת שלטונו, היהודים שלא נענו למסר האזהרה שהתרה בהם להימלט מן הממלכה לאלתר, נאלצו להתמודד עם משבר חמור. לאחר שסירבו לנצל את דרך המילוט שסיפק להם ה׳, הם התעמתו עתה פנים אל פנים עם המוות.PK 308.1

השטן פעל באמצעות המן האגגי, אדם רשע ובעל מעמד רם במלכות פרס ומדי, וזאת כדי להפר את מטרות ה׳. המן נטר איבה מרה למרדכי היהודי ולכן ביקש לפגוע בו. מרדכי לא עשה לו שום רע; הוא פשוט סירב לחלוק לו כבוד ולהשתחוות לפניו. המן בז לרעיון “להיפטר ממרדכי בלבד”, וזמם להשמיד את כל היהודים. ככתוב:PK 308.2

“ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו... ויבקש... להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש - עם מרדכי” (אסתר ג׳ 6).PK 308.3

אחשוורוש, שהוטעה באמצעות הצהרותיו הכוזבות של המן, הוציא צו שהורה על טבח כל יהודי ממלכתו, המשתייכים על אותו עם ‘’מפוזר ומפורד ביו העמים בכל מדינות” מלכותו (פס׳ 8). נקבע יום מסוים בו כל היהודים יושמדו ורכושם יוחרם. המלך לא ידע דבר וחצי דבר על ההשלכות ארוכות הטווח שינבעו מביצוע הצו שהוא הוציא, ככתבו וכלשונו. השטן, בכבודו ובעצמו, המסית הסמוי מן העין שעמד מאחורי המזימה הזדונית, ניסה להיפטר מן העם שנצר את הידע על אלוהי האמת.PK 308.4

“ובכל מדינה ומדינה, מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע, אבל גדול ליהודים, וצום ובכי ומספד; שק ואפר יוצע לרבים׳׳ (אסתר ד׳ 3). לא ניתן היה להפר את צו פרס ומדי; על פניו, נדמה שאפסה כל תקווה ליהודים; על כל יהודי הממלכה נגזר דין אבדון.PK 308.5

ואולם, זממו של האויב הופר באמצעות חסד ה׳. בעזרת יד ההשגחה, אסתר, נערה עברייה שיראה את מלך מלכי המלכים, הוכתרה למלכת ממלכת פרס ומדי. מרדכי היה דודה. בצר להם, החליטו אסתר ומרדכי לפנות לאחשוורוש למען עמם. אסתר הסכימה לסכן את עצמה בפנייה ישירה אל המלך מבלי שזומנה לבוא לפניו, וזאת כדי לעתור בעבור עמה. מרדכי אמר לה: “ומי יודע, אם לעת כזאת הגעת למלכות?” (פס׳ 14).PK 308.6

המשבר שאסתר התמודדה איתו דרש פעולה מהירה ורצינית; ואולם, גם אסתר וגם מרדכי הבינו שאם ה׳ לא יתערב בשעת המשבר ויחולל גדולות ונצורות בעבורם, מאמציהם יהיו לשווא.PK 308.7

לפיכך, אסתר לקחה פסק זמן כדי להתייחד עם אלוהים, מקור כוחה, ואף הורתה למרדכי: “לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום.”PK 308.8

היא הוסיפה: ״גם אני ונערותי אצום כן; ובכן אבוא אל המלך, אשר לא כדת, וכאשר אבדתי, אבדתי״ (פס׳ 16).PK 309.1

לאחר מכן התרחשו הדברים בזה אחר זה במהירות מסחררת: אסתר הופיעה בפני המלך וחסד רב הורעף עליה; היא הזמינה את המלך ואת המן כאורח יחיד למשתה שערכה לכבוד המלך; המלך נעתר לכל בקשותיה; שנתו של המלך נדדה וכתוצאה מכך התגלתה לו מזימתו הזדונית של המן; עקב כך הורעף על מרדכי כבוד וייקר קבל עם ועולם, ואילו המן הושפל בו בעת. כל אלה מרכיבים את עלילת הסיפור המפורסם. אלוהים חולל גדולות ונצורות בעבור עמו ששב בתשובה; צו נוסף שהוציא המלך, שהפר את הצו הקודם והעניק ליהודים את הזכות להילחם על חייהם, הופץ במהירות בכל רחבי הממלכה באמצעות שליחים-רוכבים ש״יצאו מבוהלים ודחופים בדבר המלך; והדת ניתנה בשושן הבירה... ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע, שמחה וששון ליהודים, משתה ויום טוב; ורבים מעמי הארץ מתיהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם״ (אסתר ח׳ 14, 17).PK 309.2

ביום המיועד, ״נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש, לשלוח יד במבקשי רעתם; ואיש לא עמד לפניהם, כי נפל פחדם על כל העמים.״ מלאכים רבי עוצמה מונו ביד ה׳ כדי להגן על עמו בעודו ״נלחם על חייו״ (אסתר ט׳ 2, 16).PK 309.3

מרדכי זכה במשרה הרמה של המן ובכבוד שהתלווה לכך, כנאמר: ״כי מרדכי היהודי, משנה למלך אחשורוש, וגדול ליהודים, רצוי לרוב אחיו״ (אסתר י׳ 3). הוא השתדל לקדם את רווחת עמו ישראל. וכך, פעם נוספת נתן ה׳ לעמו הנבחר חן וחסד בחצר המלכות של מלכות פרס ומדי; חסדו של המלך אפשר את ביצוע תכליתו של ה׳ להשיב את בני עמו לארצם. ואולם, רק מקץ שבע שנים, בשנת מלכותו השביעית של ארתחשסתא הראשון, יורשו של אחשוורוש הגדול, שבו גולים רבים לירושלים בראשות עזרא.PK 309.4

הצרות והמבחנים שבאו על עם ה׳ בימי אסתר לא היו ייחודיים לדור ההוא. הנביא ומחבר ספר ההתגלות, שחלף במבטו על פני הדורות עד אחרית הימים, הכריז: ״קצף התנין על האשה והלך לעשות מלחמה עם שאר זרעה השומרים את מצוות אלוהים ולהם עדות ישוע״ (ההתגלות י״ב 17). חלק מן האנשים החיים בימינו יחזו בהתגשמות הנבואה הזו. אותה רוח, שבדורות הקודמים גרמה לבני האדם לרדוף את קהילת האמת, תעורר בעתיד רדיפה דומה נגד חסידי ה׳ שידבקו בה׳. כבר בשעה זו נערכות הכנות לקראת העימות הגדול האחרון הזה.PK 309.5

הצו שיוצא באחרית הימים נגד חסידי ה׳, אשר מהווים את שארית הפליטה, ידמה מאוד לצו שהוציא אחשוורוש נגד היהודים. בימינו, אויבי הקהילה האמיתית רואים בקומץ המאמינים המקיימים את מצוות השבת, את מרדכי היושב בשער. יראת הכבוד של חסידי ה׳ לתורתו מהווה תוכחה מתמדת לאנשים המתנערים מיראת ה׳ ורומסים ברגל גסה את קדושת השבת.PK 309.6

השטן יעורר חמת זעם נגד אותו מיעוט המסרב לקבל מסורות ומנהגים רווחים, ואנשי שם בעלי עמדה רמה יחברו לרשעים כדי לטקס עצה נגד חסידי ה׳.PK 310.1

עושר, גאונות והשכלה יחברו יחדיו על מנת להשחיר את פניהם של חסידי ה׳ ולעטותם בבוז. מנהיגים, שרים וחברי קהילות יקשרו קשר נגדם וירדפו אותם. באמצעות המילה הכתובה והמדוברת, דרך התרברבויות, איומים ודברי לעג, הם ינסו להפריך את אמונתם. דרך הצגת מצגת שווא ודברי התלהמות, הם יעוררו את יצריהם של בני האדם. משום שהם לא יוכלו להסתמך על כתבי הקודש כנגד הדוגלים בשמירת השבת, הם ינקטו צעדים מגבילים ודרכים פוגעניות כדי להצר את רגליהם ולפגוע בהם. כדי לזכות בפופולריות ובתמיכת החוק, הם יתבעו מן המחוקקים לכונן חוקים לשמירת השבת ביום א׳, ואלה ייכנעו לדרישתם. ואולם, יראי ה׳ אינם יכולים לקבל מנהג או חוק שמחלל דיבר מעשרת הדברות. בשדה הקרב הזה יתחולל העימות הגדול האחרון על סלע המחלוקת בין האמת לשקר.PK 310.2

אך לנו אין כל ספק באשר לסוגיה. אנו יודעים היטב כי היום, כמו בימי אסתר ומרדכי, ה׳ יצדיק את האמת שלו ואת חסידיו.PK 310.3