Loading...
Larger font
Smaller font
Copy
Print
Contents

מלכי ונביאי ישראל

 - Contents
  • Results
  • Related
  • Featured
No results found for: "undefined".
  • Weighted Relevancy
  • Content Sequence
  • Relevancy
  • Earliest First
  • Latest First
    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents

    בוני החומה

    מסעו של נחמיה לירושלים הושלם בבטחה. איגרות המלך אל מושלי המחוזות שנקרו על דרכו, זיכו אותו בקבלת פנים מכובדת ובעזרה חיונית. אף אויב לא העז לפגוע בשר הנכבד שלווה במשמר מלך פרס, והוא זכה ליחס מתחשב ומכובד מכל מושלי המחוזות. ואולם, הגעתו של נחמיה לירושלים בלוויית חיל משמר, דבר שהעיד על כך שהוא בא לבצע משימה חשובה, עוררה את קנאת השבטים האליליים שחיו בסמוך לעיר, שלעתים קרובות הפגינו את שנאתם ליהודים דרך קללות שהטיחו בהם ופעולות שעשו נגדם. בראש מפעלם הזדוני עמדו שלושה מראשי השבטים האלה: סנבלט החורני, טוביה העמוני וגשם הערבי. מן התחילה צפו מנהיגים אלה בעיניים ביקורתיות בתנועותיו של נחמיה; הם לא בחלו בשום אמצעי על מנת לסכל את תוכניותיו ולמנוע את עבודתו.PK 326.1

    נחמיה המשיך לנקוט באותה מידה של זהירות ובאותם אמצעי זהירות כפי שנהג עד כה. משום שידע כי אויבים מושבעים ונחושים מוכנים ומזומנים להתנכל לו, הוא הסתיר מהם את טיב משימתו, עד לעריכת בדיקה יסודית של המצב שתאפשר לו לגבש את תוכניותיו.PK 326.2

    הוא קיווה להשיג את שיתוף הפעולה של בני העם, להטיל עליהם תפקידים לביצוע המשימות, ולהתחיל במלאכה לפני שאויביו יתעוררו ויבינו מה קורה.PK 326.3

    נחמיה בחר מספר אישים מהימנים, סיפר להם על הנסיבות שהובילו אותו לבוא לירושלים, על התכלית שביקש להגשים ועל התוכניות שתכנן להוציא אל הפועל. הם הביעו מיד את עניינם במיזם והבטיחו את עזרתם.PK 326.4

    בלילה השלישי לבואו התעורר נחמיה בחצות ויצא לסיור חשאי בלוויית מספר מצומצם של חברים נאמנים, כדי לראות במו עיניו את מידת חורבנה של ירושלים. ברוכבו על אתונו, הוא עבר בין חלקי העיר וסקר את החומות ההרוסות ואת שעריה המנותצים של עיר אבותיו. מחשבות עגומות גדשו את מוחו של הפטריוט העברי בזמן שהביט בלב שבור בחומותיה ההרוסות של עירו האהובה. זיכרונות על גדולת העבר של ישראל עמדו בניגוד חד לראיות הרבות להשפלתה.PK 326.5

    בחשאי ובדממה השלים נחמיה את סיורו סביב החומות. הוא הכריז: “והסגנים לא ידעו אנה הלכתי ומה אני עושה;׳ וליהודים ולכוהנים ולחורים ולסגנים וליתר עושה המלאכה, עד כן, לא היגדתי.” את שארית הלילה הקדיש נחמיה לתפילה, שכן הוא ידע שבבוקר יצטרך לאזור כוחות כדי לאחד את בני עמו המפולגים ולעודד את רוחם המדוכאת.PK 327.1

    נחמיה נשא עימו כתב הרשאה מאת המלך, שדרש מן התושבים לשתף עימו פעולה בבניית חומות העיר. אך הוא לא הסתמך על הפעלת הסמכות שניתנה לו. אדרבה, הוא ביקש לקבל את אמונם, תמיכתם ואהדתם של בני העם, ביודעו כי איחוד לבבות, כמו גם איחוד ידיים, חיוני למלאכה הכבירה שעמדה לפניו.PK 327.2

    למחרת, כשקרא לבני העם להתכנס, הוא הציג בפניהם טיעונים שנועדו לעורר את תעצומות נפשם הרדומות ולאחד ביניהם.PK 327.3

    מאזיניו של נחמיה לא ידעו על סיורו הלילי בחוצות העיר, והוא אף לא טרח לעדכן אותם. אך העובדה שהוא ערך את הסיור תרמה רבות להצלחת נאומו׳ עלה בידו לדבר על מצבה של העיר בצורה מדויקת ובפרטי פרטים שהדהימו את שומעיו. הרושם שהוטבע בליבו כאשר חזה בחולשתה ובקלונה של ירושלים החרבה, העניק רצינות ומשנה תוקף לדבריו.PK 327.4

    נחמיה הציג בפני בני העם את חרפתם בקרב הגויים - אמונתם בוזתה ושם ה׳ חולל. הוא סיפר להם ששמע על צרתם בגלותו בארץ הרחוקה, והפציר בה׳ צבאות להרעיף עליהם את חסדו. הוא הוסיף ואמר שבזמן שהתפלל, הוא החליט לבקש היתר מן המלך לבוא לעזרתם. הוא ביקש מאלוהים שהמלך לא רק יעניק לו את ההיתר, אלא אף יעניק לו את הסמכות והעזרה הנחוצים למפעל הבנייה׳ תפילתו נענתה והוכיחה כי התוכנית נבעה מה׳.PK 327.5

    לאחר שגולל בפני בני עמו את כל הדברים האלה, והראה להם שהוא מגובה בסמכות משולבת של אלוהי ישראל ומלך פרס, ביקש נחמיה את הסכמתם: האם ייאותו לנצל את ההזדמנות ולקום ולבנות את החומות?PK 327.6

    בקשתו קלעה היישר לליבם. המחשבה על הדרך שבה נגלה חסד ה׳ גרמה להם להתבייש בפחדיהם. באומץ מחודש הם הכריזו כאיש אחד: “נקום ובנינו!” “ויחזקו ידיהם לטובה.”PK 327.7

    נחמיה השקיע את כל כולו במפעל הבנייה שיזם. תקוותו, מרצו, התלהבותו ונחישותו היו מדבקים, עוררו השראה בליבם של רבים, הפיחו בהם אומץ רב והעניקו להם תכלית נעלה. כל אחד ואחד מהם נהג כמו נחמיה ועזר לחזק את ליבו וידיו של רעו.PK 327.8

    כשנודע לאויבי ישראל על התוכנית העומדת להתבצע, הם לעגו להם באומרם: ״מה הדבר הזה אשר אתם עושים? העל המלך אתם מורדים?״ אך נחמיה השיב להם: ״אלוהי השמים הוא יצליח לנו, ואנחנו עבדיו, נקום ובנינו; ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלים.״PK 328.1

    בין הראשונים שנדבקו בלהט וברצינות של נחמיה היו הכוהנים. בזכות עמדתם הרמה, הם יכלו לעשות רבות כדי לקדם או לעכב את המלאכה; נכונותם לשתף פעולה מראשית מפעל הבנייה, תרמה לא מעט להצלחתו.PK 328.2

    מרבית השרים והמנהיגים בישראל מילאו את תפקידם במפעל הבנייה באצילות; אנשים נאמנים אלה אוזכרו אחר כבוד בספרו של אלוהים.PK 328.3

    אך אחדים מנכבדי תקוע לא נטלו חלק במלאכת ה׳. הם: ״לא הביאו צורם בעבודת אדוניהם.״ זכרם המביש של עבדים עצלים אלה, שהוכתם באות קלון, עבר מדור לדור כאזהרה לדורות הבאים.PK 328.4

    בכל תנועה דתית ישנם אנשים, שעל אף שאינם יכולים להתכחש למטרה הנעלה למען ה׳, ממשיכים להתבדל ומסרבים לסייע במלאכת האל. מוטב לאנשים כאלה לזכור את הרישום הנשמר בשמיים - את הספר שאין בו השמטות וטעויות, שעל פיו הם יישפטו. כל הזדמנות לשרת את ה׳ שהוחמצה, מתועדת בו לדיראון עולם; כל מעשה שנעשה באמונה ובאהבה, מוזכר בו לזיכרון עולם.PK 328.5

    לדוגמה הרעה של נכבדי תקוע לא היה משקל רב כנגד הדוגמה המופתית של נחמיה, שהעניק השראה לסובבים אותו. הדבר שעורר את רוב בני העם והפיח בהם חיות היה פטריוטיות וקנאות. אישים בעלי יכולת והשפעה ארגנו את הבונים לפי קבוצות [ההשתייכות נקבעה לפי בתי אב, מיקום או משלח יד], וכל אחד ואחד מן המנהיגים מינה עצמו אחראי על הקמת חלק מסוים בחומה. על אחדים מהם צוין שכל אחד מהם בנה ״נגד ביתו.״PK 328.6

    עתה, משהחלה הבנייה, מרצו של נחמיה לא פחת. ללא ליאות עמד על המשמר ופיקח על מלאכת הבנייה: חילק הוראות לבנאים, ציין מכשולים ונתן מענה במקרי חירום. לכל אורכה של החומה ניכרה השפעתו המתמדת. בדברי עידוד הוא עודד את הפחדנים, המריץ את חסרי המרץ וחיזק את ידיהם של הבונים החרוצים.PK 328.7

    ללא הרף עמד על המשמר ועקב אחר תנועותיהם של אויביו, שמעת לעת נאספו במרחק-מה ושוחחו יחדיו, כאילו זממו להרע להם, וכשקרבו אל הבונים, ניסו ללכוד את תשומת ליבם ולהסיח את דעתם ממלאכתם.PK 328.8

    בפעילויותיו הרבות לא שכח נחמיה את מקור כוחו. ללא הרף נשא ליבו אל אלוהים, המפקח הכביר של הבריאה כולה. הוא הכריז: ״אלוהי השמים הוא יצליח לנו.״ מילותיו ששבו והדהדו ריגשו את ליבם של כל העושים במלאכה.PK 328.9

    ואולם, שיקום חומותיה הבצורות של ירושלים לא התקדם ללא הפרעה. השטן פעל כדי לעורר התנגדות נגד מפעל הבנייה ולזרוע ייאוש בלב הבונים. סנבלט, טוביה וגשם, נציגיו העיקריים בתנועת ההתנגדות, נרתמו כדי לעכב את הבנייה. הם עשו כמיטב יכולתם על מנת לעורר מחלוקת בין הבונים. הם לעגו למאמציהם, הכריזו כי מפעל הבנייה אינו אפשרי וניבאו את כישלונו.PK 329.1

    סנבלט הכריז בלעג: “מה היהודים האומללים עושים?... היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות?” כלומר, “האם יצליחו לחלץ את האבנים מערימות העפר ולבנות בהן את החומה, וזאת על אף שנפגמו בשריפה?״PK 329.2

    טוביה הוסיף בבוז גדול יותר: “גם אשר הם בונים, אם יעלה שועל, ופרץ חומת אבניהם.״PK 329.3

    במהרה נתקלו הבונים בהתנגדות נמרצת יותר. הם אולצו לעמוד על המשמר ללא הרף כנגד מזימות שונאיהם, אשר העמידו פני ידידים אך ניסו בדרכים שונות לעורר בקרבם בלבול ומבוכה, ולגרום להם לאבד אמון איש ברעהו. הם עשו כל מאמץ כדי לפוגג את אומץ ליבם של הבונים; הם אפילו זממו להעביר את נחמיה לצד שלהם. בקרב היהודים היו בוגדים שהאמינו בשקריהם והסכימו לסייע להם בביצוע משימתם הבוגדנית. בין השאר, דווח שנחמיה קשר קשר נגד מלך פרס וזמם להכריז על עצמו מלך ישראל, ושכל מסייעיו היו בוגדים במלכות.PK 329.4

    אך נחמיה המשיך לשאת את מבטו אל אלוהים לקבלת הדרכה ותמיכה, והעם המשיך במלאכת הבנייה בחפץ לב, ככתוב: “ויהי לב לעם לעשות.” מפעל הבנייה התקדם, הפרצות נסתמו והחומה כולה נבנתה עד מחצית גובהה.PK 329.5

    כשאויבי ישראל ראו כי מאמציהם היו לשווא, הם נמלאו זעם. עד כה הם לא העזו לנקוט באלימות, שכן ידעו כי נחמיה ורעיו פעלו בחסות המלך; הם חששו שמא התנגדות פעילה נגד המלך תעורר את מורת רוחו ותמיט עליהם צרה. אך עתה, ברוב זעמם, הם הפכו אשמים באותו פשע שהאשימו בו את נחמיה. הם התכנסו כדי לטקס עצה, “ויקשרו כולם יחדו, לבוא להלחם בירושלים.”PK 329.6

    בזמן שהשומרונים זממו נגד נחמיה ומפעל הבנייה שלו, אחדים מראשי היהודים שחשו ממורמרים ניסו לרפות את ידיו דרך הגזמת הקשיים שנלוו למבצע. הם אמרו לו: “כשל כוח הסבל, והעפר הרבה; ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה.”PK 329.7

    הייאוש נבע גם ממקור אחר. “היהודים היושבים אצלם,” כלומר, אלה שעשו במלאכה, אספו את הכרזותיהם ודיווחיהם של אויביהם והשתמשו בהם כדי לרפות את ידי אחיהם הבונים ולעורר התמרמרות בקרבם.PK 329.8

    ואולם, דומה שדווקא ההערות הפוגעניות, הלגלוג, ההתנגדות והאיומים חישלו את רוחו ונחישותו של נחמיה וגרמו לו להידרך ולהישמר ביתר שאת. הוא זיהה את הסכנות האורבות לבני העם בעימות זה עם אויביהם, אך אומץ ליבו לא התפוגג. כך הכריז: ׳׳ונתפלל אל אלוהינו; ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה, מפניהם.” ׳׳ואעמיד מתחתיות למקום, מאחרי לחומה, בצחיחים; ואעמיד את העם למשפחות עם חרבותיהם, רמחיהם וקשתותיהם. וארא ואקום, ואמר אל החורים ואל הסגנים ואל יתר העם: ׳אל תיראו מפניהם! את אדוני הגדול והנורא זכרו, והלחמו על אחיכם, בניכם ובנתיכם, נשיכם ובתיכם.׳׳׳PK 329.9

    ׳׳ויהי, כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו, ויפר האלוהים את עצתם, ונשוב כולנו אל החומה, איש אל מלאכתו. ויהי מן היום ההוא, חצי נערי עושים במלאכה, וחצים מחזיקים והרמחים המגנים, והקשתות והשיריונים; והשרים, אחרי כל בית יהודה. הבונים בחומה והנושאים בסבל, עומשים; באחת ידו עושה במלאכה, ואחת מחזקת השלח. והבונים, איש חרבו ואסורים על מתניו, ובונים.׳׳PK 330.1

    בסמוך לנחמיה ניצב ׳׳התוקע בשופר,׳׳ ובחלקים שונים בחומה ניצבו כוהנים שנשאו את שופרות הקודש. בני העם פוזרו לאורך החומה, איש איש לעבודתו; לכשקרבה סכנה, ניתן האות שהורה לבונים להמשיך בתיקון החומה ללא דיחוי.PK 330.2

    נחמיה מעיד: ׳׳ואנחנו עושים במלאכה; וחצים מחזיקים ברמחים, מעלות השחר עד צאת הכוכבים.׳׳PK 330.3

    תושבי העיירות והכפרים סביב ירושלים נדרשו כעת להישאר ללון בתוך החומות (וזאת, הן כדי לשמור והן כדי לעבוד), ולהיות מוכנים לתפקידיהם מדי בוקר. הדבר ימנע עיכוב מיותר, ואף ימנע מן האויב לתקוף את הבונים בזמן שילכו לבתיהם או ישובו למלאכתם. נחמיה ורעיו לא נרתעו מעבודה קשה ומשירות מתיש. הם לא הסירו את בגדיהם ולא פרקו את נשקם, לא ביום ולא בלילה, וגם לא בפרק הזמן הקצר שהקדישו לשינה.PK 330.4

    ההתנגדות למפעל הבנייה והניסיון לרפות את ידי הבונים בימי נחמיה, מצד אויביהם המושבעים שהעמידו פני ידידים, אופייניים לחווייתם של אלה העומלים בימינו למען ה׳. תלמידי המשיח עוברים מבחנים וקשיים, לא רק בשל הזעם, הבוז והאכזריות של אויביהם, אלא גם בעטיים של עצלות, חוסר עקביות, חוסר התלהבות ובוגדנות של חברים מושבעים. דברי לעג ותוכחות מומטרים עליהם חדשות לבקרים. האויב שעורר את הבוז נגדם, נוקט בשעת כושר באמצעים אלימים ואכזריים יותר.PK 330.5

    השטן מנצל כל דבר-חולין שלא קודש להגשמת מטרותיו. בקרב המאמינים המתיימרים לתמוך בתכלית ה׳, ישנם אנשים החוברים לאויביו; כך הם חושפים את תכלית ה׳ למתקפות אויביו המושבעים ביותר. אפילו אחדים מאלה המקווים להצלחת מלאכת ה׳, יחלישו את ידי משרתיו בכך שישמיעו באוזניהם את ההשמצות, ההתרברבויות והאיומים של אויבי ה׳, בעודם מאמינים בהם באופן חלקי. השטן פועל בהצלחה רבה דרך נציגיו, וכל מי שנכנע להשפעתם נתון תחת כוחם שובה הלב, המצמית את תבונת החכמים ואת תובנות הנבונים והזהירים. ואולם, בדומה לנחמיה, אנשי ה׳ אינם יראים מאויביהם ואינם בזים להם. הם תולים את מבטחם בה׳, צועדים קדימה בעקביות, עושים את מלאכת האל במסירות, מפקידים ביד השגחתו את התכלית שבה הם דבקים וקמים להגנתה.PK 330.6

    בעיצומו של ייאוש גדול תלה נחמיה את מבטחו באלוהים, מעוזו ומבטחו.PK 331.1

    ה׳ שתמך בעבדו באותם ימים משמש עוז ומגן לעמו בכל דור ודור. בכל משבר יכולים חסידיו להכריז בביטחון: “אם אלוהים אתנו, מי יעמוד נגדנו?” (רומ׳ ח׳ 31). השטן ונציגיו רוקמים את זממם בערמומיות רבה, אך ה׳ יכול לגלות את זממם ולהפר את כל תוכניותיהם. בימינו, מי שפועל באמונה אמור להכריז כמו נחמיה: “ה׳ עמכם! ה׳ ילחם לכם!” שכן אלוהים פועל להצלחת פועלנו, ואיש אינו יכול למנוע את הצלחתו הניצחת.PK 331.2

    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents