תכסיסי הגויים

סנבלט ובעלי בריתו לא העזו לצאת במלחמה גלויה נגד היהודים; ואולם, בזדוניות הולכת וגוברת המשיכו במאמציהם החשאיים לרפות את ידיהם, לזרוע בלבול בקרבם ולהזיק להם. בניית החומה סביב ירושלים התקרבה במהירות לסיומה. לכשתושלם החומה ויכוננו שעריה, ייבצר מאויבי ישראל אלה לפרוץ בכוח לתוך העיר. לפיכן, הם היו להוטים לעצור את העבודה לאלתר. לבסוף, הם רקמו תוכנית שבאמצעותה קיוו להרחיק את נחמיה מאתר הבנייה: בזמן שיימצא בידם, הם יהרגו או יאסרו אותו.PK 336.1

תוך העמדת פנים כי בחפצם להגיע לפשרה עם כל הצדדים, הם הציעו לנחמיה להיוועד עימם והזמינו אותו לפגישה בכפר בבקעת אונו. אך נחמיה, שרוח הקודש האירה את עיניו באשר למטרתם האמיתית, סירב להזמנה. הוא כותב: ״ואשלחה עליהם מלאכים, לאמור: ׳מלאכה גדולה אני עושה, ולא אוכל לרדת. למה תשבות המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם?׳״ אך אויביו היו עיקשים. ארבע פעמים הם שבו ושלחו אליו את אותה הזמנה, ובכל פעם קיבלו ממנו תשובה זהה.PK 336.2

כאשר נוכחו לדעת כי כשלה תוכניתם, הם נקטו אסטרטגיה נועזת יותר. סנבלט שיגר לנחמיה שליח שנשא עימו איגרת פתוחה. ״כתוב בה, בגוים נשמע וגשמו אמר, אתה והיהודים חושבים למרוד, על כן אתה בונה החומה; ואתה הוה להם למלך... וגם נביאים העמדת לקרוא עליך בירושלים לאמור, כולך ביהודה, ועתה ישמע למלך כדברים האלה; ועתה, לכה ונוועצה יחדו.״PK 336.3

אילו הופצו דיווחים כוזבים אלה הייתה יכולה להיות לנחמיה סיבה לדאגה, שכן הם היו מגיעים במהרה לאוזני המלך, שכל חשד קל למרד במלכות היה גורם לו לנקוט באמצעים החמורים ביותר. אך נחמיה היה בטוח שדברי האיגרת היו שקר גמור; שהיא נכתבה על מנת לעורר את פחדיו ולהפיל אותו בפח. מסקנה זו התבססה על העובדה שהאיגרת הייתה פתוחה, ראיה לכך שלתוכנה ניתן פומבי במטרה שהכול יקראוה ויזדעקו בפחד.PK 336.4

נחמיה השיב נחרצות: ״לא נהיה כדברים האלה, אשר אתה אומר, כי מלבך אתה בודאם.״ נחמיה לא היה עיוור לתכסיסי השטן. הוא ידע שהניסיונות הללו נעשו על מנת לרפות את ידי הבונים ולמנוע את השלמת החומה.PK 337.1

פעם אחר פעם הובס השטן, ועתה, בזדון רב יותר ובערמומיות גדולה יותר, הוא הניח מלכודת מתוחכמת יותר ומסוכנת יותר כדי ללכוד את עבד ה׳. סנבלט ורעיו שכרו אדם שהיה מיודד עם נחמיה כדי שישיא לו עצה רעה ויציג אותה בתור דבר ה׳. האיש שנשכר לביצוע התוכנית המרושעת היה שמעיה, אדם שנהנה מאמונו של נחמיה. שמעיה הסתגר באחת הלשכות בקרבת המקדש, כאילו חושש היה שחייו בסכנה. באותם ימים, המקדש היה מוגן על ידי חומה ושערים, אך שערי העיר טרם הוצבו על כנם. תוך העמדת פנים שהוא חושש לביטחונו של נחמיה, יעץ לו שמעיה למצוא מחסה במקדש. הוא הציע לו: “נועד אל בית האלוהים, אל תוך ההיכל, ונסגרה דלתות ההיכל, כי באים להרגך, ולילה באים להרגך.״PK 337.2

אילו נהג נחמיה על פי עצה בוגדנית זו, הוא היה מוותר על אמונתו ובטחונו באלוהים, והעם היה רואה בו אדם מוג לב הראוי לבוז. לאור המשימה החשובה שביצע, וביטחונו בגבורת ה׳, זה היה לגמרי לא הולם מצדו להסתתר במקדש מתוך פחד. אילו עשה זאת, השמועה על פחדו הייתה מתפשטת בעם, כל בני העם היו מחפשים מקום מקלט, והעיר הייתה נשארת ללא הגנה ונופלת כטרף ביד אויביה. צעד לא נבון אחד מצד נחמיה היה מבטל לגמרי את כל מה שהושג.PK 337.3

לנחמיה לא לקח זמן רב כדי לקלוט את אופיו האמיתי של האיש ולהבין את זממו.PK 337.4

כך אמר: “ואכירה, והנה לא אלוהים שלחו: כי הנבואה דיבר עלי, וטוביה וסנבלט שכרו. למען שכור הוא, למען אירא ואעשה כן וחטאתי׳; והיה להם לשם רע, למען יחרפוני.”PK 337.5

עצת האחיתופל שנתן שמעיה לנחמיה גובתה בידי אנשי מעלה נוספים שהתיימרו להיות ידידיו של נחמיה, אך עשו בחשאי יד אחת עם אויביו. אך תוכניתם כשלה. תשובתו האמיצה של נחמיה הייתה: “האיש כמוני יברח? ומי כמוני אשר יבוא אל ההיכל וחי? לא אבוא!״PK 337.6

חרף זממי האויב, הגלויים והחשאיים, מלאכת הבנייה התקדמה בעקביות. בתוך פחות מחודשיים מהגעתו של נחמיה לירושלים, עמדו החומות על תילן סביב העיר המבוצרת, והבונים יכלו לצעוד על החומות ולהביט בבוז על אויביהם המובסים והמשתאים. נחמיה כותב: “ויהי, כאשר שמעו כל אויבינו, ויראו כל הגוים אשר סביבתינו, ויפלו מאוד בעיניהם; וידעו כי מאת אלוהינו נעשתה המלאכה הזאת.”PK 337.7

ואולם, אפילו הוכחה זו על כך שיד ה׳ הייתה על העליונה, לא הספיקה כדי לעצור את המרי, את אי שביעות הרצון ואת בוגדנותם של בני ישראל, כנאמר: “גם בימים ההם, מרבים חורי יהודה, איגרותיהם הולכות על טוביה; ואשר לטוביה, באות אליהם. כי רבים ביהודה בעלי שבועה לו, כי חתן הוא לשכניה בן וארח.”PK 337.8

כאן נחשפות הרעות החולות של נישואי תערובת עם עובדי אלילים. בית יהודה התחתן עם אויבי ה׳, וקשרי הנישואים הללו התגלו כמלכודת. אנשים רבים אחרים נהגו כך, ובדומה לאספסוף שעלה עם בני ישראל ממצרים, הם היוו מקור לצרה מתמדת. הם לא שירתו את ה׳ בכל ליבם ומאודם, וכשעבודת האל דרשה מהם הקרבה או ויתור, הם היו מוכנים ומזומנים להפר את שבועתם החגיגית לשיתוף פעולה ולתמיכה.PK 338.1

אחדים מבין האנשים הבולטים שזממו רעות, טענו עתה כי ברצונם לקשור עם בני ישראל קשרי ידידות. שרי יהודה שהיו קשורים עם עובדי אלילים דרך נישואי תערובת, התכתבו עם טוביה )במטרה לבגוד בעמם), ונשבעו לשרת אותו. אך לעת עתה הם הציגו אותו כאיש בעל יכולת וחזון, בן ברית ראוי שיביא תועלת ליהודים. בעת ובעונה אחת הם מסרו לו על תוכניותיו ותנועותיו של נחמיה. כך נחשפה מלאכת עם ה׳ למתקפת אויביו, וניתנה ההזדמנות לפרש את דברי נחמיה ומעשיו באופן מוטעה ולעכב את עבודתו.PK 338.2

כאשר העניים והמשועבדים פנו לנחמיה וביקשו שיפעל לתיקון העוולות שנעשו להם, נחמיה התייצב בעוז להגנתם וגרם לרשעים לתקן את דרכם. אך הוא לא החיל לגבי עצמו את הסמכות שבה פעל לטובת בני ארצו הנדכאים. מאמציו התקבלו בידי חלק מן העם בכפיות טובה ובבוגדנות; ואף על פי כן, הוא לא השתמש בסמכותו כדי להעניש את הבוגדים. בנועם ובמסירות המשיך לשרת את העם. מעולם לא הפחית את מאמציו, מעולם לא התרשל בתפקידו ומעולם לא איבד עניין בעמו וברווחתו.PK 338.3

מאז ומעולם הופנו מתקפות השטן נגד האנשים שפעלו לקידום מלאכת ה׳ ותכליתו. על אף שלפעמים סוכלו ניסיונותיו, שב השטן וחידש את מתקפותיו במשנה מרץ, תוך שימוש באמצעים שטרם נוסו.PK 338.4

ואולם, יש להתיירא בעיקר מפועלו החשאי של השטן, אשר מתבצע דרך אנשים המצהירים כי הם ידידי ה׳. התנגדות ישירה וגלויה עשויה להיות עזה ואכזרית, אך מסוכנת פחות לתכלית ה׳ מאשר האיבה החשאית היוקדת בליבם של אנשים המתיימרים לשרת את ה׳, אך למעשה משרתים את השטן בכל ליבם ומאודם. יש בידם את כל המידע שיסייע לאויבים לעצור את מלאכת ה׳ ולפגוע במשרתיו. כל תכסיס ששר האופל יציע ינוצל על מנת להדיח את משרתי ה׳ לכרות ברית עם נציגי השטן. הפצרות חוזרות ונשנות יקראו להם לעזוב את תפקידם, אך בדומה לנחמיה, עליהם להשיב בהחלטיות: “מלאכה גדולה אני עושה, ולא אוכל לרדת.״ על פועלי ה׳ להמשיך בבטחה במלאכתם, בעודם מפריכים את השקרים הזדוניים שנרקמו לרעתם. בדומה לבונים על חומות ירושלים, עליהם לסרב לחדול ממלאכתם גם לנוכח איומים, דברי לעג או שקרים. עליהם לעמוד תמיד על המשמר. אל להם לחדול מדריכותם, ולו לרגע קט, שכן האויב עוקב אחריהם ללא הרף. עליהם להתפלל לאלוהים בכל עת, ולהקים “משמר עליהם יומם ולילה.״PK 338.5

כשהקץ ילך ויקרב יתעצמו פיתויי השטן בניסיון להדיח את משרתי ה׳ לחטא. השטן ישתמש בבני אדם שילעגו ל״בוני החומה״ ויחרפו אותם. ואולם, אם יעזבו הבונים את מלאכתם ויצאו להשיב על מתקפת אויביהם, הדבר יעכב את העבודה. עליהם להתאמץ לסכל את תוכניות האויב, אך בל יניחו לזממו לגרום להם לעזוב את מלאכתם. האמת חזקה מן השקר, והצדק גובר על הרוע. אל להם להניח לאויביהם לרכוש את ידידותם ואהדתם, וכך לפתותם לזנוח את משמרתם. אדם הפועל בחוסר זהירות, ובדרך זו ממיט חרפה על תכלית ה׳ או מחליש את ידי אחיו העושים במלאכה, מכתים את אופיו בכתם שלא יוסר בנקל, ומציב מכשול חמור בדרך להצלחתו ותועלתו.PK 339.1

במשלי כ״ח 4 נאמר: ״עזבי תורה, יהללו רשע״. ישנם אנשים המתעקשים על ניקיון כפיהם וטוהר ליבם, אך למעשה עושים יד אחת עם העולם בכך שהם מבקשים להתאחד עם אלה שמאז ומעולם התנגדו לאמת. מאנשים כאלה יש לחשוש ולהתרחק באותה החלטיות כפי שעשה נחמיה. עצת אחיתופל ניתנת תמיד בהשראת אויב האמת, הטוב והחסד. היא נובעת מפיהם של אנשים המיישרים קו עם בעלי המאה ובעלי הדעה; לכן עלינו להתנגד לעצתם באותה נחישות שבה נהג נחמיה. על חסידי ה׳ להתנגד בכל כוחם לכל השפעה העלולה לערער את אמונתם בגבורת ה׳ המנחה את דרכם.PK 339.2

בדבקותו ומסירותו של נחמיה במלאכת ה׳, כמו גם בתלותו המוחלטת באלוהים, טמונה הסיבה לכישלון אויביו ללוכדו ברשתם. נשמה עצלה נופלת בקלות לפיתוי; אך בחיים חדורי תכלית נעלה ומרתקת, לא ימצא השטן דריסת רגל. אמונתו של אדם הצועד ומתקדם בדרך הישר, לעולם אינה נחלשת; הוא מזהה מעליו, מתחתיו, מאחוריו ולפניו את אהבת האל האינסופית, הפועלת דרך כל הדברים להגשמת תכליתו הטובה. עבדי ה׳ האמיתיים פועלים בנחישות שלא תיחלש לעולם, שכן הם תולים את מבטחם בכס מלכות החסד.PK 339.3

ה׳ מעניק עזרה משמיים בכל הקשיים ומקרי החירום שנבצר מיד אדם להתמודד איתם בכוחות עצמו. הוא מעניק לנו את רוח הקודש שתסייע לנו בכל צרה ומצוקה, תחזק את אמונתנו, תקוותנו וביטחוננו, תאיר את עיני רוחנו ותטהר את ליבנו. הוא מעניק לנו הזדמנויות ופותח לפנינו דרכי פעולה יעילות. אם בני עמו יצפו באותות יד השגחתו ויהיו מוכנים לשתף פעולה עימו, הם יחזו בתוצאות כבירות.PK 339.4