Loading...
Larger font
Smaller font
Copy
Print
Contents

מלכי ונביאי ישראל

 - Contents
  • Results
  • Related
  • Featured
No results found for: "undefined".
  • Weighted Relevancy
  • Content Sequence
  • Relevancy
  • Earliest First
  • Latest First
    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents

    תיקון רוחני

    ברוב טקס וחגיגיות נשבעו בני יהודה, קבל עם ועדה, לציית לתורת ה׳. ואולם, כשהשפעתם של עזרא ונחמיה חדלה לזמן מה, רבים בעם נטשו את ה’.PK 344.1

    נחמיה שב לפרס. במהלך היעדרו מירושלים התגנב רוע שאיים להשחית את האומה. עובדי האלילים לא רק השיגו דריסת רגל בעיר הקודש, אלא אף טימאו בנוכחותם את תחומי המקדש. באמצעות נישואי תערובת נרקמה ידידות בין אלישיב הכוהן הגדול לבין טוביה העמוני, אויבה המושבע של ישראל. כתוצאה מברית לא קדושה זו, אלישיב התיר לטוביה לגור באחת מלשכות המקדש, ששימשה עד כה בית אוצר לתרומות ולמעשר שהעלה העם.PK 344.2

    עקב אכזריותם ובוגדניותם של העמונים והמואבים כלפי ישראל, הכריז ה׳ באמצעות משה כי הם לא יורשו לעולם לבוא “בקהל יהוה: גם דור עשירי, לא יבוא להם בקהל יהוה עד עולם.׳׳ (דברים כ“ג 6-3).PK 344.3

    הכוהן הגדול שבחר לא לציית לצו זה הוציא מאוצר המקדש את התרומות והמעשרות שאוחסנו בו, כדי לפנות מקום לטוביה, בן העם המוחרם. לא ניתן היה להביע בוז גדול יותר לאלוהים מאשר הענקת חסד כזה לאויב ה׳ והאמת.PK 344.4

    עם שובו מפרס נודע לנחמיה על חילול הקודש הבוטה. מיד נקט באמצעים לסילוק הפולש מתחומי המקדש, ככתוב: ׳׳ואבוא לירושלים, ואבינה ברעה, אשר עשה אלישיב לטוביה, לעשות לו נשכה בחצרי בית האלוהים. וירע לי מאוד; ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ מן הלשכה. ואומרה, ויטהרו הלשכות; ואשיבה שם כלי בית האלוהים, את המנחה והלבונה.׳׳ לא רק שהמקדש חולל, אלא אף נעשה שימוש לרעה בתרומות ובמעשרות - דבר שריפה את ידיהם ורוחם של בני העם. הם איבדו את להטם וקנאותם ומיאנו לתת מעשרות לבית ה׳. אוצרות המקדש הידלדלו; רבים מן המשוררים, הלוויים, השוערים ואנשים אחרים ששירתו במקדש, שעתה לא קיבלו תמיכה מספקת, נאלצו לעזוב את משמרתם בקודש כדי לעבוד למחייתם במקום אחר.PK 344.5

    נחמיה פעל ללא דיחוי כדי לתקן את העוולות הללו ולהפסיק לאלתר את השימוש לרעה בלשכות המקדש ובאוצרות המקדש. הוא קיבץ את כל עוזבי השירות בבית ה׳ והשיבם למעמדם המקודש, ככתוב: ״ואעמדם על עמדם.״PK 345.1

    צעד זה הפיח ביטחון בלב העם, וכל יהודה ״הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר, לאוצרות.״ על האוצר מונו מספר אישים ״כי נאמנים נחשבו, ועליהם לחלק לאחיהם.״PK 345.2

    רעה חולה נוספת מנישואי התערובת ומקשרי הקרבה עם עובדי האלילים הייתה זלזול ביום השבת וחילול השבת - האות שהבדיל את בני ישראל, סוגדי האל האמיתי, מיתר העמים. לנחמיה נודע שסוחרים ורוכלים גויים מן העמים השכנים הביאו את סחורותיהם לירושלים בשבת, ובכך גרמו לרבים מן היהודים לעסוק במקח וממכר ולחלל את קדושת השבת. אומנם היו בעם אנשים שלא התפתו לוותר על עיקרי האמונה, אך היו אחרים שחיללו את השבת, שימשו דוגמא רעה וחברו לגויים במאמציהם לגבור על חסידי ה׳ שהקפידו על שמירת המצוות. רבים בעם העזו לחלל את השבת במופגן. נחמיה כותב: ״בימים ההמה, ראיתי ביהודה דורכים גיתות בשבת ומביאים הערמות ועומסים על החמורים ואף יין, ענבים ותאנים וכל משא, ומביאים ירושלים ביום השבת... והצורים ישבו בה, מביאים דיג וכל מכר; ומוכרים בשבת לבני יהודה, ובירושלים.״PK 345.3

    מצב ביש זה היה נמנע אילו הפעילו מנהיגי ומושלי העם את סמכותם; ואולם, התשוקה לקדם את ענייניהם הניעה אותם לצדד בכופרים. נחמיה הוכיח אותם באומץ על הזנחת תפקידיהם. הוא שאל אותם בחומרה: ״מה הדבר הרע הזה אשר אתם עושים?״ ואז הוכיח אותם: ״מחללים [אתם] את יום השבת. והלוא כה עשו אבותיכם, ויבא אלוהינו עלינו את כל הרעה הזאת, ועל העיר הזאת; ואתם מוסיפים חרון על ישראל, לחלל את השבת.״ הוא נתן הוראה לסגור את שערי ירושלים עם שקיעת החמה, שסימנה את כניסת השבת, ולפתוח אותם רק ״עד אחר השבת,״ כלומר, לאחר יציאת השבת. משום שבטח יותר בעושי דברו מאשר באנשים שמושלי ירושלים היו עלולים למנות, הוא הציב את אנשיו לפקח על שערי העיר ולאכוף את הוראותיו.PK 345.4

    הרוכלים שמיאנו לוותר על מטרתם לנו מחוץ לעיר. ״וילינו הרוכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלים, פעם ושתיים.״ הם קיוו שתושבי העיר שייצאו אליהם, ואנשים אחרים מן הסביבה, יבואו לקנות מהם.PK 345.5

    נחמיה הזהיר את הרוכלים שהם ייענשו אם ימשיכו לנהוג כך. ״ואעידה בהם, ואומרה אליהם: ׳מדוע אתם לנים נגד החומה? אם תשנו, יד אשלח בכם.׳״ לפיכך, ״מן העת ההיא לא באו בשבת.״ הוא אף הורה ללוויים לשמור בשערי העיר, וזאת משום שידע שהם יעוררו בלב העם יראת כבוד גדולה יותר מאשר אנשים מן השורה. הוא אף האמין שמתוקף שירותם בעבודת האל, סביר להניח שהם יאכפו את תקנותיו בלהט ודבקות רבים יותר.PK 345.6

    עתה התמקד נחמיה בסכנה הטמונה בנישואי תערובת ובקשרים הדוקים עם הגויים, ששבה וארבה לישראל. הוא כותב: ״גם בימים ההם, ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות, עמוניות, מואביות. ובניהם, חצי מדבר אשדודית, ואינם מכירים לדבר יהודית, וכלשון עם ועם.״PK 346.1

    קשרי הנישואים האסורים הללו גרמו לבלבול רב בישראל, שכן בין אלה שהתחתנו עם נשים לא יהודיות היו אישים בכירים, כוהנים, מושלים ומנהיגים, שעם ישראל נהג לבקש את עצתם והיה עלול ללמוד מדוגמתם הרעה. נחמיה, שצפה את החורבן שתמיט רעה חולה זו על האומה במידה והתופעה תימשך, ניסה להרביץ בחוטאים אלה מוסר וחוכמה, ולשכנעם לחדול להתחתן בגויים. בהצביעו על הדוגמה של שלמה, הוא הזכיר להם כי בקרב כל העמים לא קם אדם כמו שלמה, אדם שה׳ חנן בחוכמה יתרה; ואף על פי כן, נשותיו עובדות האלילים הסבו את ליבו מאלוהים והחטיאו אותו; ובשל כך, הדוגמה הרעה שנתן שלמה הייתה בעוכרי האומה והשחיתה אותה. נחמיה הוכיח אותם בחומרה: ״ולכם הנשמע לעשות את כל הרעה הגדולה הזאת, למעול באלוהינו, להישיב נשים נוכריות?״ הוא מעיד: ״ואשביעם באלוהים, אם תתנו בנותיכם לבניהם, ואם תשאו מבנותיהם, לבניכם ולכם.״PK 346.2

    בזמן שנחמיה הציג בפניהם את צווי ה׳ ואזהרותיו, והזכיר להם את העונשים החמורים שהושתו על ישראל בעטיו של חטא זה, מצפונם של החוטאים התעורר, והחל תיקון רוחני שגרם לה׳ לשוב מחרון אפו שאיים על האומה, ולהרעיף עליה את מחילתו וברכותיו.PK 346.3

    בין המשרתים בקודש היו אנשים שהתחננו למען נשותיהם עובדות האלילים, בהצהירם כי אינם מסוגלים להיפרד מהן. אך הללו לא זכו לפטור מן החובה לגרש את נשותיהם; גם בעלי המעמד לא זכו להקלות בסוגיה חשובה זו.PK 346.4

    כל אדם מקרב הכוהנים והמושלים שסירב לנתק את קשריו עם עובדי האלילים, הודח מידית מן השירות בקודש וממלאכתו בשירות ה׳. נכדו של הכוהן הגדול, שנשא לאישה את בתו של סנבלט החורוני הידוע לשמצה, לא רק הודח ממשרתו, אלא אף גורש מישראל לאלתר. נחמיה התפלל: ״זכרה להם אלוהי על גאלי הכהונה, וברית הכהונה והלוים.״ לשיטתו, הם נפסלו מן הכהונה משום שטימאו את הכהונה.PK 346.5

    מידת הצער וייסוריי הנפש שחווה משרת ה׳ המסור בביצוע ניתוק הכרחי זה, תתגלה אך ורק ביום הדין. אך הוא ידע כי מאבק תמידי מתחולל בין כוחות יריבים, וכי רק באמצעות צום, השפלה, ותפילה תושג התקדמות.PK 346.6

    רבים מבני העם שנישאו לנשים עובדות אלילים בחרו לצאת איתן לגלות; הללו, יחד עם אלה שגורשו מן העדה, חברו לשומרונים. גם אחדים מבעלי המשרות הבכירות בעבודת ה׳ שעזבו את העדה, דבקו עכשיו בשומרונים. השומרונים מצידם, שרצו לחזק את קשר הברית הזה, הבטיחו לאמץ ביתר שאת את אמונת ישראל ומנהגי היהדות. אך הכופרים הללו, שהיו נחושים בדעתם להתעלות על אחיהם לשעבר, הקימו בהר גריזים מקדש במטרה להפחית מקדושתו ומערכו של מקדש ה׳ בירושלים. דתם הייתה ונשארה תערובת של יהדות ואלילות, וטענתם כי הם-הם עם ה׳ היוותה מקור לפילוג, למאמצי השתוות ולאיבה מתמדת בין שני העמים בכל הדורות.PK 346.7

    במלאכת התיקון שיתחיל להיערך בימינו יש צורך באנשים, שבדומה לעזרא ולנחמיה לא ירככו את החטא ולא יתרצו אותו, לא יחששו להוכיח את צדקת ה׳, ולא יירתעו לפעול למען כבודו. אלה שעל כתפיהם מוטל העול הזה, לא יעברו על סדר היום לנוכח מעשה עוול, ואף לא יעטו את הרוע בכסות של חסידות מזויפת. הם יזכרו כי אלוהים אינו נושא פנים, וכי הינתקות מקומץ אנשים עשויה להועיל לעם ולמשוך חסד על רבים. הם אף יזכרו כי רוח המשיח נחשפת תמיד באדם המוקיע את הרוע.PK 347.1

    במהלך פועלם השפילו עזרא ונחמיה את עצמם לפני ה׳, התוודו על חטאיהם וחטאי עמם, והתחננו למחילה כאילו היו הם עצמם החוטאים. באורך רוח עמלו, התפללו וסבלו. הדבר שהקשה יותר מכל על עבודתם לא היה עוינותם הגלויה של הגויים, אלא דווקא התנגדות חשאית מבית: אנשים שהעמידו פני ידידים, אך פעלו בשירות הרוע וסייעו לאויבי ה׳, דבר שהעצים את כובד העול שרבץ על כתפי עבדי ה׳. בוגדים אלה סיפקו לאויבי ה׳ מידע שישמש אותם במלחמתם בעם ה׳. תאוותיהם הרעות ומריים עמדו תמיד בסתירה למצוות ה׳ המפורשות, שהם לא חדלו לצאת נגדן.PK 347.2

    ההצלחה שקצרו מאמציו של נחמיה מעידה על הפרי הטוב של תפילה, אמונה ועשייה נבונה ונמרצת. נחמיה לא היה כוהן; הוא לא היה נביא; הוא לא התיימר לכהן במשרה רמה. הוא היה מתקן דת שהקים ה׳ כדי לפעול בתקופה הרת חשיבות. תכליתו של נחמיה הייתה להשיב את לב עמו אל ה׳. חדור השראה מתכליתו הכבירה, הוא הפנה את כל מרצו והקדיש את כל כולו כדי להשיגה. יושרה ומוסריות חסרת פשרות אפיינו את מאמציו. כשבא במגע עם הרוע או נתקל בהתנגדות לדרך הישר, הוא נקט עמדה נחרצת שהפיחה בעם אומץ ולהיטות מחודשים, ועוררה אותם לקום ולעשות מעשה. הם לא יכלו שלא לראות את נאמנותו, את אהבתו העזה לאלוהים ואת הפטריוטיות שלו; לנוכח מעלות אלה, הם היו מוכנים ומזומנים ללכת בעקבות הנהגתו.PK 347.3

    חריצות ושקדנות בתפקיד שיועד מאת ה׳ מהוות חלק נכבד בדת האמת. ככלי שרת ביד ה׳ חייבים בני האדם לנצל את ההזדמנויות והנסיבות הנקרות על דרכם, ולהשתמש בהן כדי לעשות את רצונו. פעולה מהירה והחלטית ברגע הנכון תנחל ניצחונות מזהירים, בעוד שעיכוב והזנחה ינחלו כישלון חרוץ וימיטו קלון על אלוהים. כאשר המנהיגים הפועלים בשירות האמת מפגינים חוסר להט ואדישות באין להם חזון ותכלית, הקהילה תהיה רשלנית, עצלה ורודפת תענוגות; אך כאשר הם חדורי תכלית קדושה לשרת את אלוהים בלבד, חברי הקהילה יהיו מאוחדים וחדורי תקווה ולהט.PK 347.4

    בדבר ה׳ מוצגים ניגודים חדים רבים. חטא וקדושה מוצגים זה לצד זה, וזאת על מנת שכשנביט בהם, נירתע ונימנע מן הראשון, אך נאמץ את האחרון ונשאף אליו. דפי הכתובים, המתארים את השנאה, הרמאות והבוגדנות של סנבלט וטוביה, מתארים בעת ובעונה אחת את האצילות, המסירות וההקרבה של עזרא ונחמיה. בידינו החירות לבחור בין התכונות וההתנהגויות הללו באלו שברצוננו לחקות. התוצאות הנוראות הנובעות מחילול צווי ה׳ מוצגות כנגד הברכות המורעפות על האדם עקב ציותו. עלינו להחליט אם ברצוננו לסבול מן התוצאות המרות של חילול צווי ה׳, או ליהנות מברכות ה׳.PK 348.1

    עבודות הבנייה מחדש, השיקום והתיקון הרוחני שבוצעו בידי שבי ציון בהנהגת זרובבל, עזרא ונחמיה, מציגות את תמונת השיקום הרוחני שיתחולל באחרית הימים, בקץ ימי העולם. שארית הפליטה בישראל מנתה אוכלוסייה דלה וחלשה שהייתה חשופה להרס ולחורבן שהמיטו עליה אויביה; ואולם, דווקא דרכה יעד ה׳ לשמר בעולם את הידע עליו ועל תורתו. הם היו נוצרי עבודת האל האמיתית, נוצרי התורה הקדושה, האורים והתומים. רבים היו הניסיונות והחוויות שפקדו אותם בשעת בנייתם מחדש של המקדש וחומת ירושלים; עזה הייתה ההתנגדות שנתקלו בה; כבדים היו המשאות שנשאו מנהיגי מפעל הבנייה. ואולם, העושים במלאכה התקדמו במלאכתם מתוך ביטחון מלא, ענוות הרוח ותלות מוחלטת בה׳, בעודם מאמינים כי ה׳ ינחיל ניצחון לאמת שלו. בדומה למלך חזקיה, דבק נחמיה ״ביהוה, לא סר מאחריו; וישמר מצוותיו... והיה יהוה עמו״ (מל״ב י״ח 6, 7).PK 348.2

    השיקום הרוחני שסומל במלאכה שבוצעה בימי נחמיה, תואר בדברי ישעיהו: ״ובנו חרבות עולם, שממות ראשונים יקוממו; וחידשו ערי חורב, שממות דור ודור.״ ״ובנו ממך חרבות עולם, מוסדי דור ודור תקומם; וקרא לך גודר פרץ, משובב נתיבות לשבת״ (ישעיה ס״א 4; נ״ח 12).PK 348.3

    הנביא מתאר כאן אנשים, אשר בעת של נטישה גורפת של האמת והצדק מבקשים להשיב על כנם את עיקרי האמונה, המהווים את התשתית למלכות האלוהים. אנשים אלה מתקנים את הפרץ שנפער בתורת ה׳ - החומה שהקים ה׳ סביב בחיריו כדי לגונן עליהם; ציות לעקרונות הצדק, האמת והטהרה של התורה, ישמש תמיד אמצעי הגנה בידם.PK 348.4

    במילים ברורות וחד משמעיות אלה מצביע הנביא על המלאכה המסוימת שיבצעו אנשי שארית הפליטה, בוני החומה.PK 348.5

    ה׳ הבטיח בדברו: ״אם תשיב משבת רגלך, עשות חפצך ביום קודשי; וקראת לשבת עונג, לקדוש יהוה מכובד, וכיבתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר. אז תתענג על יהוה, והרכבתיך על במתי ארץ; והאכלתיך נחלת יעקב אביך, כי פי יהוה דבר״ (ישעיה נ״ח 13, 14).PK 348.6

    באחרית הימים יושבו על כנם כל מועדי וחוקי ה׳. הפרץ שנפרץ בתורה, כאשר מועד הקודש של יום השבת שונה ביד אדם ליום אחר בשבוע, יתוקן. אנשי שארית הפליטה, אנשי ה׳, יפעלו כמתקני דת, ויראו קבל עם ועולם כי תורת ה׳ היא-היא התשתית לכל תיקון רוחני בר קיימא, וכי השבת, שאוזכרה בדיבר הרביעי, אמורה להיחגג כזכר נצחי לבריאה, תזכורת מתמדת לגבורת ה׳. בקווים ברורים וחדים יהיה עליהם להציג את נחיצות הציות לכל עשרת הדיברות.PK 349.1

    מתוך אהבת המשיח הממריצה אותם, עליהם לשתף עימו פעולה בבנייה מחדש של החורבות והמקומות השוממים. עליהם לעמול על תיקון הפרצות ולסלול מחדש את נתיבי החיים. (פס׳ 12).PK 349.2

    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents