חזיונות על עתיד מזהיר

במהלך הימים האפלים של המאבק המתמשך של קהילת ה׳ ברוע, זכתה הקהילה לקבל התגלויות על תכליתו הנצחית של ה׳. חסידי ה׳ הורשו להביט מעבר לקשיי ומבחני ההווה אל ניצחונות העתיד, כשהמלחמה תסתיים והגאולים ייכנסו לארץ המובטחת וינחלוה. היום, כשהעימות הגדול עומד להסתיים בקרוב, והברכות המובטחות יתגשמו במהרה במלואן, קהילת ה׳ אמורה לנצור את החזיונות הללו על תהילת העתיד, את התמונות הנפלאות הללו שצוירו ביד ה׳.PK 372.1

קהילת ה׳ קיבלה מילות נחמה רבות באמצעות נביאי העבר. ה׳ הטיל על הנביא ישעיהו את השליחות לנחם את עמו: ״נחמו נחמו עמי - יאמר אלוהיכם״ (ישעיה מ׳ 1). הנביא אף קיבל חזונות נפלאים שהפיחו תקווה ועוררו שמחה בלב המאמינים במאות השנים שחלפו מאז. ילדי האלוהים שבוזו, נרדפו ונזנחו בכל דור ודור, התקיימו בזכות הבטחותיו האמינות של ה׳. באמונה הם צפו אל העתיד, אל העת שבה יגשים ה׳ את הבטחתו לקהילה: ״ושמתיך לגאון עולם, משוש דור ודור״ (ישעיה ס׳ 15). לעתים קרובות נקראת הקהילה הלוחמת לסבול קשיים, צרות ומכאובים; שכן הניצחון לא יושג ללא מאבק מר. ״לחם צר, ומים לחץ״ הם מנת חלקם של כולם (ישעיה ל׳ 20); אך מי ששם מבטחו באלוהים הכול יכול, ומאמין כי בידו להושיע, ישתאה מן החסד הרב שיורעף עליו.PK 372.2

׳ועתה כה אמר יהוה, בוראך יעקב, ויוצרך ישראל: ׳אל תירא כי גאלתיך, קראתי בשמך לי אתה. כי תעבור במים איתך אני, ובנהרות לא ישטפוך: כי תלך במו אש לא תכווה, ולהבה לא תבער בך. כי אני יהוה אלוהיך, קדוש ישראל, מושיעך; נתתי כפרך מצרים, כוש וסבא תחתיך. מאשר יקרת בעיני נכבדת, ואני אהבתיך; ואתן אדם תחתיך, ולאומים תחת נפשך.׳״ (ישעיה מ״ג 4-1).PK 372.3

ה׳ חפץ להעניק לנו את מחילתו; בזכות מעלותיו וזכויותיו של ישוע המשיח, קורבן התמורה שלנו שקם לתחייה, אלוהים מקבלנו ומאמצנו לחיקו. הנביא ישעיהו שמע את ה׳ מכריז בפני בחיריו: ״אנוכי אנוכי הוא מוחה פשעיך, למעני, וחטאתיך לא אזכור. הזכירני, נשפטה יחד; ספר אתה, למען תצדק.״ ״וידעת כי אני יהוה מושיעך, וגואלך, אביר יעקב.״ (ישעיה מ״ג 25, 26; ס׳ 16).PK 372.4

הנביא הכריז: ״חרפת עמו יסיר [ה׳] מעל כל הארץ.״ ״וקראו להם עם הקודש, גאולי יהוה.״ ה׳ יעד ״לתת להם פאר תחת אפר, שמן ששון תחת אבל, מעטה תהילה תחת רוח כהה; וקרא להם אילי הצדק, מטע יהוה להתפאר.״ (ישעיה כ״ה 8; ס״ב 12; ס״א 3;)PK 373.1

“עורי, עורי, לבשי עוזך, ציון;
לבשי בגדי תפארתך, ירושלים עיר הקדש,
כי לא יוסיף יבא בך עוד, ערל וטמא.
“התנערי מעפר, רומי שבע, ירושלים;
התפתחי מוסרי צווארך, שביה בת ציון.”
“עניה סערה לא נוחמה;
הנה אנוכי מרביץ בפוך אבניך, ויסדתיך בספירים.
ושמתי כבכד שמשתיך, ושעריך לאבני אקדח;
וכל גבולך לאבני חפץ.
“וכל בניך, לימודי יהוה; ורב שלום בניך.
בצדקה תכונני;
רחקי מעושק, כי לא תיראי, וממחיתה, כי לא תקרב אליך.
הן גור יגור אפס, מאותי: מי גר איתך, עליך יפול...
“כל כלי יוצר עליך, לא יצלח, וכל לשון תקום איתך למשפט, תרשיעי;
זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם, מאתי, נאום יהוה.” (ישעיה נ״ב 1, 2; נ״ד 17-11).PK 373.2

עטויה בשריון הצדקה של המשיח תצא הקהילה אל הקרב האחרון שלה: ״מי זאת הנשקפה כמו שחר: יפה כלבנה, ברה כחמה, איומה כנרגלות״ (שיר השירים ו׳ 10). יפה וברה תתקדם הקהילה בעולם כולו, תכבוש ותנצח.PK 373.3

השעה האפלה ביותר במלחמת הקהילה בכוחות הרוע תבוא מיד לפני יום גאולתה הסופית. אך בל יירא כל הבוטח באלוהים, שכן אלוהים הוא ״מעוז״ הקהילה; הוא ישמש לה ״מחסה מזרם צל מחרב, כי רוח עריצים כזרם קיר״ (ישעיה כ״ה 4).PK 373.4

ביום ההוא רק הצדיקים יזכו בהבטחת הגאולה. ״פחדו בציון חטאים, אחזה רעדה חנפים; מי יגור לנו אש אוכלה? מי יגור לנו מוקדי עולם? הולך צדקות ודובר מישרים; מואס בבצע מעשקות, נוער כפיו מתמוך בשוחד, אוטם אוזנו משמע דמים, ועוצם עיניו מראות ברע. הוא מרומים ישכון, מצדות סלעים משגבו; לחמו ניתן, מימיו נאמנים״ (ישעיה ל״ג 16-14).PK 373.5

זה דבר ה׳ אל חסידיו: “לך עמי בא בחדריך, וסגור דלתך בעדך; חבי כמעט רגע, עד יעבור זעם. כי הנה יהוה יצא ממקומו לפקוד עוון ישב הארץ עליו” (ישעיה כ”ו 20, 21).PK 374.1

בחזיונות יום ה׳ הגדול והנורא קיבלו שליחי ה׳, שהעלו אותם על הכתב בהשראת רוח הקודש, מבט חטוף על התדהמה שתאחז בכופרים שלא יהיו מוכנים למפגש עם אדונם, ויסרבו לקבלו בשלום.PK 374.2

“הנה יהוה בוקק הארץ, ובולקה; ועוה פניה, והפיץ יושביה... כי עברו תורת חלפו חוק, הפרו ברית עולם. על כן אלה אכלה ארץ, ויאשמו יושבי בה; על כן, חרו יושבי ארץ, ונשאר אנוש, מזער... שבת משוש תופים, חדל שאון עליזים; שבת משוש כינור” (ישעיה כ”ד 8-1).PK 374.3

״אהה ליום! כי קרוב יום יהוה , וכשד משדי יבוא״. עבשו פרדות תחת מגרפותיהם, נשמו אוצרות, נהרסו ממגורות: כי הביש דגן. מה נאנחה בהמה, נבוכו עדרי בקר, כי אין מרעה להם; גם עדרי הצאן נאשמו.” “הגפן הובישה, התאנה אומללה; רימון, גם תמר ותפוח, כל עצי השדה יבשו, כי הביש ששון מ בני אדם״PK 374.4

(יואל א׳ 18-15, 12).PK 374.5

בשעה שירמיהו חוזה בהרס ובחורבן שיתחוללו בתמונות האחרונות בתולדות העולם, הוא מכריז: “הומה לי ליבי, לא אחריש: כי קול שופר שמעת נפשי, תרועת מלחמה. שבר על שבר נקרא, כי שודדה כל הארץ” (ירמיה ד׳ 19, 20).PK 374.6

ישעיהו מכריז על אודות יום הנקם של ה׳: “ושח גבהות האדם, ושפל רום אנשים; ונשגב יהוה לבדו, ביום ההוא. והאלילים כליל יחלוף... ביום ההוא, ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו, אשר עשו לו להשתוות, לחפור פרות ולעטלפים. לבוא בנקרות הצורים ובסעיפי הסלעים, מפני פחד יהוה, ומהדר גאונו, בקומו לערוץ הארץ” (ישעיה ב׳ 21-17).PK 374.7

על תקופות אלה של תמורות וחורבן, שבהן גאוות האדם תושפל, מעיד ירמיהו: ״ראיתי את הארץ, והנה תוהו ובוהו; ואל השמים, ואין אורם. ראיתי ההרים, והנה רועשים; וכל הגבעות התקלקלו. ראיתי, והנה אין האדם; וכל עוף השמים, נדדו. ראיתי, והנה הכרמל המדבר; וכל עריו ניתצו מפני יהוה, מפני חרון אפו.״ “הוי, כי גדול היום ההוא מאין כמוהו; ועת צרה היא ליעקב, וממנה יוושע.” (ירמיה ד׳ 26-23; ל׳ 7).PK 374.8

יום הנקם והזעם על אויבי ה׳ הוא יום תשועתה הסופית של קהילת ה׳. הנביא מכריז:PK 374.9

“חזקו ידים רפות, וברכים כשלות אמצו. אמרו לנמהרי לב” ‘חיזקו,
אל תיראו, הנה אלוהיכם נקם יבוא. גמול אלוהים, הוא יבוא וישעכם.”PK 374.10

“בילע המוות לנצח, ומחה אדוני יהוה דמעה מעל כל פנים; וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ, כי יהוה דיבר” (ישעיה ל”ה 3, 4; כ”ה 8). בזמן שהנביא חוזה באדון הכבוד יורד מן השמיים בלוויית מלאכיו הקדושים, כדי לקבץ את שארית הפליטה (קהילת המשיח) מאומות העולם, הוא שומע את המאמינים הממתינים קוראים בשמחה פה אחד:PK 374.11

״הנה אלוהינו, זה קיווינו לו ויושיענו;
זה יהוה קיווינו לו, נגילה ונשמחה בישועתו״ (ישעיה כ״ה 9).PK 375.1

קולו של בן האלוהים נשמע בקוראו לקדושים ישני העפר. בזמן שהנביא צופה בהם יוצאים לחופשי מכלא המוות, הוא מכריז: “יחיו מתיך, נבלתי יקומוין; הקיצו ורננו שוכני עפר, כי טל אורות טלך, וארץ רפאים תפיל.”PK 375.2

“אז תפקחנה עיני עיוורים;
ואוזני חירשים תפתחנה.
אז ידלג כאיל פיסח, ותרן לשון אילם.” (ישעיה כ״ו 19; ל״ה 5, 6).PK 375.3

בחזיונות שקיבל נביא ה׳, הנושעים שניצחו את החטא והמוות יושבים שמחים ומאושרים בחברת בוראם, ומשוחחים עימו בחופשיות כשם שאדם הראשון שוחח עם ה׳ בשחר האנושות. ה׳ מפציר בהם: ״שישו וגילו עדי עד, אשיר אני בורא: כי הנני בורא את ירושלים גילה, ועמה משוש. וגלתי בירושלים, וששתי בעמי; ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה.׳׳PK 375.4

“ובל יאמר שכן, חליתי העם היושב בה, נשוא עוון.”
“כי נבקעו במדבר מים, ונחלים בערבה.
והיה השרב לאגם, וצימאון למבועי מים.”
“תחת הנעצוץ יעלה ברוש, תחת הסירפד יעלה הדס.”
“והיה שם מסלול ודרך, ודרך הקודש יקרא לה, לא יעברנו טמא,
והוא למו; הלך דרך ואוילים, לא יתעו...”PK 375.5

״דברו על לב ירושלים, וקראו אליה, כי מלאה צבאה, כי נרצה עונה: כי לקחה מיד יהוה כפליים בכל חטאתיה.׳׳ (ישעיה ס״ה 19,18; ל״ג 24 ;ל״ה 8, 9; נ״ה 13; ל״ה 8;מ׳ 2).PK 375.6

בזמן שהנביא חוזה בגאולים השוכנים בעיר האלוהים, חופשיים מן החטא ומחותם הקללה, הוא מכריז בהתרוממות רוח: ” שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה; שישו אתה משוש.׳׳ (ישעיה ס״ו 10)PK 375.7

״לא ישמע עוד חמס בארצך, שד ושבר בגבוליך;
וקראת ישועה חומתיף, ושעריך תהילה.
“לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם, ולנוגה, הירח לא יאיר לך;
והיה לך יהוה לאור עולם, ואלוהיך לתפארתך.
לא יבוא עוד שימשך, וירחך לא יאסף:
כי יהוה יהיה לך לאור עולם, ושלמו ימי אבלך.
“ועמך כולם צדיקים, לעולם יירשו ארץ;
נצר מטעי, מעשה ידי להתפאר.״ (ישעיה ס’ 21-18).PK 376.1

הנביא שומע בעיר האלוהים צלילי מוזיקה וזמרה, צלילים שאף בן אנוש לא שמע מעולם זולת בחזונות ה׳: ״ופדויי יהוה ישובון, ובאו ציון בתה, ושמחת עולם על ראשם; ששון ושמחה ישיגו, ונסו יגון ואנחה.״ ״כי ניחם יהוה ציון... ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה.״ ״ושרים כחוללים.״ ״המה ישאו קולם, ירינו בגאון יהוה״ (ישעיה ל״ה 10; נ״א 3; תהילים פ״ז 7; ישעיה כ״ד 14).PK 376.2

בארץ החדשה יעסקו הגאולים באותם עיסוקים מהנים שהביאו שמחה ואושר לאדם וחווה בראשית הבריאה. הם יתענגו על החיים בגן עדן, חיים בגן ובשדה. ככתוב: ״ויבנו בתים, וישבו; ויטעו כרמים, ואכלו פרים. לא יבנו ואחר ישב, לא יטעו ואחר יאכל: כי כימי העץ ימי עמי, ומעשה ידיהם יבלו בחירי״ (ישעיה ס״ה 21, 22).PK 376.3

כל כוחות הנפש וכל הכישרונות יתפתחו ויועצמו. הגאולים יבצעו את המיזמים הכבירים ביותר, יגשימו את השאיפות הנעלות ביותר ויכבשו את הפסגות הנישאות ביותר. ועדיין יתנשאו באופק פסגות חדשות גבוהות יותר שיש לכבוש, פלאים חדשים שיש להשתאות עליהם, אמיתות חדשות שיש להגות בהן, נושאי לימוד חדשים שיש להתעמק בהם בעזרת כל כוחות הנפש והגוף.PK 376.4

הנביאים שזכו לחזות בתמונות כבירות אלה נכספו לרדת לעומקן: ״את הישועה הזאת חקרו ודרשו הנביאים... הם חקרו מה העת והנסיבות שהודיעה רוח המשיח אשר בקרבם... ונגלה להם כי לא למען עצמם, אלא למענכם שרתו בדברים ההם, אשר כעת השמעו לכם״ (פטר״א א׳ 12-10).PK 376.5

אנו, הניצבים על סיפה של התגשמות אירועי העתיד, חוזים בעניין רב בתיאורים המרתקים של רגעים הרי גורל אלה - האירועים הכבירים, שמאז שאבות אבותינו יצאו מגן עדן, חזו בהם ילדי האלוהים, ציפו וייחלו להם והתפללו להתגשמותם!PK 376.6

אחיי עולי הרגל, אנו שרויים עדיין בצללים, במהומה ובהמולה של הבלי העולם הזה; אך במהרה יופיע מושיענו כדי להביא גאולה ומנוחה.PK 376.7

הבה נחזה באמונה בגואל המבורך, כפי שתואר נאמנה ביד ההשגחה. המושיע שמת בעבור חטאי העולם, פותח לרווחה את שערי גן העדן לכל מי שמאמין בו. במהרה יוכרע המאבק ויושג הניצחון. במהרה נחזה בגואלנו, בו תלינו את תקוותינו לחיי נצח. בחברתו, קשיי וסבלות החיים בעולם הזה ייראו חסרי חשיבות וישכחו. הישנות חלפו עברו: “לא תזכרנה הראשונות, ולא תעלינה על לב.” ׳׳לכן, אל תשליכו את בטחונכם אשר גדול שכרו, שהרי צריכים אתם לסבלנות כדי לקבל את המבוטח לאחר שתעשו את רצון אלוהים; כי עוד מעט קט והבא יבוא, ולא יאחר.׳׳PK 376.8

״ישראל נושע ביהוה, תשועת עולמים: לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד.”PK 377.1

(ישעיה ס״ה 17; האיגרת אל העברים י׳ 37-35; ישעיה מ״ה 17).PK 377.2

שאו מבטכם אל המושיע והניחו לאמונתכם להתחזק. הניחו לאמונה להנחות אתכם לאורך הדרך הצרה המובילה אל שערי עיר האלוהים בואכה עולם הבא, אל העתיד המזהיר הנצחי המצפה לגאולי ה׳. ״לכן אחי, התאזרו אורך רוח עד בוא האדון. הנה היאכר מחכה לפרי האדמה היקר, ומייחל לו בסבלנות עד שיזכה ליורה ומלקוש. גם אתם, התאזרו אורך רוח, כוננו את לבבכם, כי קרבה ביאת האדון.״PK 377.3

(איגרת יעקב ה׳ 7, 8).PK 377.4

האומות הנושעות יידעו חוקה אחת בלבד: חוקת השמיים. הכול יהיו מאושרים במשפחת האלוהים המאוחדת; הכול יעטו בגדי הלל והודיה. מעל למחזה המרנין יזמרו כוכבי השחר יחדיו, ובני האלוהים יישאו קולם ברינה בשעה שהמשיח ואלוהים יצטרפו אליהם ויכריזו פה אחד: ״חטא לא יהיה עוד, קללה לא תהיה עוד, ומוות לא יהיה עוד.״PK 377.5

״והיה, מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו, יבוא כל בשר להשתחות לפני, אמר יהוה.״ ״ונגלה כבוד יהוה; וראו כל בשר יחדיו, כי פי יהוה דבר.״ ״אדוני יהוה יצמיח צדקה ותהילה נגד כל הגוים.״ ״ביום ההוא, יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי, ולצפירת תפארה, לשאר עמו.״PK 377.6

״כי ניחם יהוה ציון, ניחם כל חרבותיה, וישם מדברה כעדן, וערבתה כגן יהוה; ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה.״ ״כבוד הלבנון ניתן לה, הדר הכרמל והשרון.״ ״לא יאמר לך עוד עזובה, ולארצך לא יאמר עוד שממה, כי לך יקרא חפצי-בה, ולארצך בעולה... ומשוש חתן על כלה, ישיש עליך אלהיך.״ (ישעיה ס״ו 23; מ׳ 5; ס״א 11; כ״ח 5; נ״א 3; ל״ה 2; ס״ב 4, 5).PK 377.7