Loading...
Larger font
Smaller font
Copy
Print
Contents

מלכי ונביאי ישראל

 - Contents
  • Results
  • Related
  • Featured
No results found for: "undefined".
  • Weighted Relevancy
  • Content Sequence
  • Relevancy
  • Earliest First
  • Latest First
    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents

    התפלגות הממלכה

    וישכב שלמה עם אבותיו, ויקבר בעיר דוד אביו, וימלוך רחבעם בנו, תחתיו״ (מלכים א י״א 43).PK 46.1

    זמן קצר לאחר עלייתו לשלטון הלך רחבעם לשכם, מתוך ציפייה לקבל הכרה רשמית מכל שבטי ישראל. “וילך רחבעם שכמה: כי שכם באו כל ישראל, להמליך אותו״ (דברי הימים ב י׳ 1).PK 46.2

    בין הנוכחים היה ירבעם בן נבט שנודע בימי מלכות שלמה כ״גבור חיל,״ ובאוזניו השמיע הנביא אחיה השילני את המסר המזעזע: ״כה אמר יהוה אלהי ישראל, הנני קורע את הממלכה מיד שלמה, ונתתי לך את עשרה השבטים״ (מלכים א י״א 28, 31).PK 46.3

    באמצעות שליח ודיבר ה׳ מפורשות אל ירבעם על ההכרח בפילוגה ממלכה. ה׳ הכריז: ״יען אשר עזבוני, וישתחוו לעשתורת אלוהי צידונין, לכמוש אלוהי מואב, ולמלכים אלוהי בני עמון; ולא הלכו בדרכי, לעשות הישר בעיני וחוקתי ומשפטי, כדוד אביו״ (פס׳ 33).PK 46.4

    עוד אמר ה׳ לירבעם שהממלכה לא תחולק לפני תום מלכות שלמה. ה׳ הכריז: ׳ולא אקח את כל הממלכה, מידו: כי נשיא אשיתנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשר בחרתי אותו, אשר שמר מצוותי וחוקתי. ולקחתי המלוכה מיד בנו; ונתתיה לך, את עשרת השבטים״ (פסוקים 34, 35).PK 46.5

    על אף ששלמה השתוקק להכשיר את רחבעם, בנו ויורשו הנבחר, וללמדו להתנהל בחוכמה במהלך המשבר שעליו ניבא נביא ה׳, מעולם לא עלה בידו להשפיע עליו לטובה, לעצבו ולחשל את אופיו, שכן הזניח את חינוכו משחר ילדותו. רחבעם ירש מאמו העמונית אופי הססן, ומשום כך תמיד פסח על שתי הסעיפים. לפעמים השתדל לשרת את ה׳ וזכה לשגשוג מה, אך הוא לא התמיד בכך, ולבסוף נכנע להשפעת הרוע שאפף אותו מינקותו. בטעויות שעשה רחבעם במהלך חייו ובכפירתו נחשף פרי הבאושים של האיחוד של שלמה עם עובדת אלילים.PK 46.6

    מזה זמן רב סבלו שבטי ישראל עוולות חמורות תחת שלטון הדיכוי של מלכם הקודם. בזבזנותו של שלמה בתקופת הכפירה שלו גרמה לו להטיל על בני עמו מס כבד ולחייב אותם לשרתו בעבודות בזויות.PK 46.7

    לפני שזקני העם שייצגו את שבטי ישראל פעלו לקראת הכתרת מלך חדש, הם היו נחושים בדעתם לוודא שתכליתו של בנו של שלמה היתה להפחית את העול מן העם.PK 47.1

    “ויבא ירבעם וכל ישראל; וידברו אל רחבעם לאמור: ׳אביך הקשה את עולנו; ועתה הקל מעבודת אביך הקשה, ומעולו הכבד אשר נתן עלינו, ונעבדך״׳PK 47.2

    רחבעם, שביקש להיוועץ ביועצי החצר לפני שיקבע את המדיניות שלו, השיב להם: “׳עוד שלושת ימים ושובו אלי’. וילך העם.”PK 47.3

    “ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עומדים לפני שלמה אביו, בהיותו חי, לאמר: ׳איך אתם נועצים להשיב לעם הזה דבר?׳ וידברו אליו לאמר: ׳אם תהיה לטוב להעם הזה ורציתם, ודיברת אלהם דברים טובים, והיו לך עבדים כל הימים״׳ (דברי הימים ב י׳ 7-3).PK 47.4

    רחבעם, שלא היה מרוצה מעצת הזקנים, פנה אל הצעירים שהתרועע עימם משחר ילדותו ובבחרותו, ושאל אותם: “מה אתם נועצים, ונשיב דבר את העם הזה, אשר דיברו אלי, לאמור: ׳הקל מן העול, אשר נתן אביך עלינו?” (מלכים א׳ י“ב 9). הצעירים הציעו לרחבעם לנהוג ביד קשה בנתיני הממלכה, ולהבהיר להם מראשית ימי מלכותו שהוא לא יסבול שום התערבות או הפרעה שיתנגשו עם שאיפותיו ומאווייו האישיים.PK 47.5

    רחבעם, שהסיכוי ליהנות מסמכות עליונה על העם החמיא לו, החליט להתעלם מעצת הזקנים ולמנות את הגברים הצעירים, בני דורו, ליועציו. ואז, ביום המיועד, כאשר “יבו ירבעם וכל העם אל רחבעם,״ כדי לשמוע מפי רחבעם הכרזה על המדיניות שהתווה, “ויען המלך את העם קשה... וידבר אליהם... לאמר: ׳אבי הכביד את עולכם, ואני אוסיף על עולכם; אבי ייסר אתכם בשוטים, ואני אייסר אתכם בעקרבים׳” (פסוקים 14-12).PK 47.6

    אילו השכילו רחבעם ויועציו חסרי הניסיון להבין את רצון ה׳ בעבור ישראל, הם היו מקשיבים לבקשת העם לערוך תיקונים נחרצים בהתנהלות הממשל. ואולם, הם החמיצו את ההזדמנות שנקרתה להם במפגש בשכם כאשר כשלו בהבנת הסיבה והתוצאה, ובכך החלישו לעד את כוח השפעתם על ציבור גדול בקרב העם. החלטתם הנחושה להנציח את הדיכוי והשעבוד של מלכות שלמה )ואף להחמירם), עמדה בניגוד מוחלט לתוכנית ה׳ לישראל, וגרמה לעם לפקפק בכנות מניעיהם. בניסיון לא נבון ואכזר זה להטיל את מרותם על העם, חשפו המלך ויועציו הנבחרים את הגאווה שהסתתרה מאחורי מעמדם ושלטונם.PK 47.7

    ה׳ לא הניח לרחבעם לבצע את המדיניות שהתווה. בקרב שבטי ישראל היו אלפי אנשים שזעמו על חוקי הדיכוי והשעבוד של מלכות שלמה, ועתה חשו שאין מנוס מלמרוד בבית דוד. “וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אלהם, וישבו העם את המלך דבר לאמור: ׳מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל, עתה ראה ביתך דוד.׳ ויילך ישראל לאוהליו” (פס׳ 16).PK 47.8

    הקרע שנוצר בעם עקב נאומו הנמהר של רחבעם, הוכח כבלתי ניתן לאיחוי ולתיקון.PK 48.1

    מאותו יום ואילך, שניים עשר שבטי ישראל התפלגו: שבט יהודה ושבט בנימין הרכיבו את ממלכת יהודה הדרומית תחת שלטונו של רחבעם.PK 48.2

    עשרת שבטי הצפון כוננו מלכות נבדלת שנודעה בשם ממלכת ישראל, וירבעם הוא שמלך עליה. כך התגשמה נבואת הנביא על פילוג הממלכה המאוחדת: “כי היתה סיבה, מעם יהוה, למען הקים את דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילוני...” (פס׳ 15).PK 48.3

    כשרחבעם נוכח לדעת שעשרת השבטים החליטו לא לשמור לו אמונים, הוא החליט לעשות מעשה. הוא ניסה לפייס אותם בעזרת אחד האנשים המשפיעים ביותר בממלכתו, “אדורם אשר על המס.׳׳ אך שגריר השלום זכה ליחס מחפיר שהעיד על רגשות העם כלפי רחבעם. “וירגמו כל ישראל בו אבן, וימות.׳׳ רחבעם שנבהל מן המעשה הזה, שהעיד על עוצמת המרד, “התאמץ לעלות במרכבה, לנוס, ירושלים” (פס׳ 18).PK 48.4

    כאשר רחבעם הגיע לירושלים, “ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימין מאה ושמונים אלף בחור, עושה מלחמה, להלחם עם בית ישראל, להשיב את המלוכה לרחבעם בו שלמה.PK 48.5

    ״ויהי דבר האלהים, אל שמעיה איש האלוהים לאמור: ׳אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל בית יהודה ובנימין ויתר העם, לאמור: ׳כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל, שובו איש לביתו, כי מאיתי נהיה הדבר הזה.׳ וישמעו את דבר יהוה, וישובו ללכת כדבר יהוה” (פסוקים 24-20).PK 48.6

    במשך שלוש שנים ניסה רחבעם להפיק תועלת מניסיונו המר בראשית מלכותו; מאמציו הוכתרו בהצלחה. הוא בנה “ערים למצור ביהודה.” “ויחזק את המצורות; וייתן בהם נגידים, ואוצרות מאכל ושמן ויין. ובכל עיר ועיר צינות ורמחים.” הוא הקפיד להפוך את הערים הבצורות הללו חזקות יותר, ככתוב: “ויחזקם להרבה מאוד” (דהי“ב י“א 5, 11, 12). ואולם, סוד שגשוגה של יהודה בשנות מלכותו הראשונות של רחבעם לא היה טמון באמצעים הללו שהמלך נקט בהם, אלא בעובדה ששבט יהודה ושבט בנימין הכירו באלוהים, השליט הריבון, שהעניק להם עמדת יתרון. מספרם גדל לאחר שהתווספו אליהם אנשים רבים יראי ה׳ משבטי המלכות הצפונית, ככתוב: “ואחריהם, מכל שבטי ישראל, הנותנים את לבבם לבקש את יהוה אלוהי ישראל, באו ירושלים לזבוח ליהוה אלוהי אבותיהם. ויחזקו את מלכות יהודה, ויאמצו את רחבעם בן שלמה לשנים שלוש: כי הלכו בדרך דויד ושלמה, לשנים שלוש” (פסוקים 16, 17).PK 48.7

    בהתנהלות זו של רחבעם היתה טמונה הזדמנותו לכפר בגדול על טעויות העבר, ולהשיב אליו את אמון וביטחון העם ביכולתו להנהיג את האומה בתבונה ושיקול דעת. ואולם, העט המקראית שכתבה בהשראת ה׳, התחקתה אחר סיפורו העגום של יורשו של שלמה והציגה אותו כמי שכשל להשפיע על העם לשמור אמונים לה׳. מטבעו היה המלך עקשן, דעתן, בעל ביטחון עצמי ונטייה לעבודת אלילים. אילו תלה את מבטחו באלוהים בכל ליבו ומאודו, היה מפתח אופי חזק, אמונה חזקה וכניעה לצווי האל. ואולם, ברבות השנים, הוא תלה את מבטחו בעוצמת מעמדו ובערים הבצורות שחיזק. אט אט החל להיכנע לחולשה שירש מהוריו, עד שלבסוף תלה את כל מבטחו באלילים, ככתוב: “ויהי, כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו, עזב את תורת יהוה, וכל ישראל עמו׳׳ (דהי׳׳ב י“ב 1).PK 48.8

    כה מצערות, כה הרות משמעות הן המילים: “וכל ישראל עימו!” העם הנבחר, העם שה׳ בחר בו להיות אור לגויים, נטש את מקור עוצמתו וביקש להידמות לעמים שסבבו אותו. ההשפעה הרעה, הן של שלמה והן של רחבעם, עוררה רבים בעם לסטות מדרך הישר. בדומה להם, כך תהיה גם היום, במידה רבה יותר או פחותה יותר, השפעתו של כל אדם המתמסר לעשיית הרע - השפעת מעשיו הרעים אינה מוגבלת לו לבדו. איש אינו חי בד׳ אמותיו. איש אינו מת לבדו בחטאיו. כל חיים הם אור המאיר ומשמח את דרכם של אנשים אחרים, או כוח השפעה אפל ומדכא הנוטה לזרוע ייאוש והרס. אנו מובילים את הזולת אל פסגת האושר וחיי הנצח, או מורידים אותם שאולה אל תהומות הצער והמוות הנצחי. כאשר אנו מחזקים את כוחות הרוע של הסובבים אותנו בעזרת מעשינו או גורמים להם לעשות את הרע, אנו נוטלים חלק בחטאם.PK 49.1

    אלוהים לא הניח לכפירתו של מלך יהודה שלא לבוא על עונשה: ׳׳ויהי בעשנה החמישית למלך רחבעם, עלה שישק מלך מצרים על ירושלים: כי מעלו ביהוה. באלף ומאתיים רכב, ובשישים אלף פרשים; ואין מספר לעם אשר באו עימו ממצרים... וילכוד את ערי המצורות, אשר ליהודה; ויבוא עד ירושלים.”PK 49.2

    “ושמעיה הנביא בא אל רחבעם ושרי יהודה, אשר נאספו אל ירושלים מפני שישק; ויאמר להם: ׳כה אמר יהוה, אתם עזבתם אותי, ואף אני עזבתי אתכם ביד שישק.׳” (פסוקים 5-2).PK 49.3

    העם טרם הגיע לכפירה עמוקה כל כך שתגרום לו לבזות את משפטי ה׳. בני העם שזיהו את יד ההשגחה באבדות שספגו עקב פלישת שישק, נכנעו עתה לה׳ והכירו בצדיקותו במשך זמן מה: “ויכנעו שרי ישראל והמלך; ויאמרו: ׳צדיק יהוה!״׳PK 49.4

    “ובראות יהוה כי נכנעו, היה דבר יהוה אל שמעיה לאמור: ׳נכנעו לא אשחיתם; ונתתי להם כמעט לפליטה, ולא תיתך חמתי בירושלים ביד שישק. כי יהיו לו לעבדים; וידעו עבודתי ועבודת ממלכות הארצות.׳”PK 49.5

    ״ויעל שישק מלך מצרים על ירושלים, ויקח את אוצרות בית יהוה ואת אוצרות בית המלך, את הכל לקח; ויקח את מגני הזהב, אשר עשה שלמה. ויעש המלך רחבעם תחתיהם מגני נחושת; והפקיד על יד שרי הרצים, השומרים פתח בית המלך... ובהכנעו, שב ממנו אף יהוה, ולא להשחית לכלה; וגם ביהודה היה דברים טובים” (פסוקים 12-6).PK 49.6

    ואולם, כשחלפו הצרות שפקדו אותם והאומה שבה ושגשגה, רבים שכחו את פחדיהם ושבו לעבודת האלילים. ביניהם היה המלך רחבעם בכבודו ובעצמו. על אף שהושפל ונכנע לה׳ עקב האסון שפקד אותו, הוא לא הצליח להפוך את ההתנסות הזו לנקודת מפנה מכרעת בחייו. במהרה שכח את הלקח שה׳ ביקש ללמדו, חזר לסורו ושב לבצע את החטאים שהמיטו עונשים כבדים על האומה. מקץ מספר שנים מבישות, שבמהלכן עשה המלך את “הרע, כי לא הכין ליבו לדרוש את יהוה... וישכב רחבעם עם אבותיו, ויקבר בעיר דויד, וימלוך אביה בנו תחתיו” (פסוקים 14, 16).PK 50.1

    עם התפלגות הממלכה בראשית מלכות רחבעם דעכה תהילת ישראל ולא שבה מעולם למלוא זוהרה. מפעם לפעם, במהלך הדורות הבאים, ישבו על כס דוד אנשים דגולים, בעלי מוסר וכושר הבחנה מרחיק ראות; תחת שלטונם של מלכים אלה, ברכות ה׳ שהורעפו על בני יהודה השפיעו על העמים השכנים. לעיתים, רומם שמו של יהוה מעל שמותיהם של אלילי השקר ותורתו זכתה ליראת כבוד. מעת לעת קמו נביאים רבי עוצמה, שחיזקו את ידי המלכים ועודדו את העם להתמיד במסירותו ונאמנותו לה׳. ואולם, זרעי הרוע שנבטו בשעה שרחבעם עלה לשלטון, לעולם לא ייעקרו מן השורש; לעתים, עמו הנבחר של ה׳ הידרדר לשפל המדרגה, לתהומות עמוקים כל כך, עד שהפך למשל ושנינה בקרב הגויים.PK 50.2

    ואולם, חרף העיקשות והנלוזות של אותם אנשים שהתמכרו למנהגי עבודת האלילים, אלוהים בחסדו וברחמיו יעשה כל שביכולתו כדי להציל את הממלכה המפולגת מחורבן מוחלט. בחלוף השנים, כשדומה היה שתכליתו בעבור ישראל סוכלה לחלוטין באמצעות תחבולותיהם של אנשים שפעלו בהשראת כוחות שטניים, המשיך ה׳ להוציא לפועל את תוכניותיו הטובות בעבור עמו הנבחר בעזרת היציאה לגלות, השיבה לארץ ושיקום העם.PK 50.3

    פילוג הממלכה היה אך ורק ראשיתה של היסטוריה נפלאה, שבמהלכה נחשפו אורך רוחו, רחמיו, חסדו ואהבתו של אלוהים. ה׳ ביקש לזקק ולטהר את האנשים הללו כדי לייצר לעצמו עם מיוחד, עם סגולה שיהיה קנאי למעשים טובים. לאחר שייחלצו מכור ההיתוך של הצרות והקשיים, שייאלצו לעבור בו משום שירשו וטיפחו את יצר הרע, הם יודו:PK 50.4

    ’׳מאין כמוך, יהוה! גדול אתה וגדול שמך בגבורה! מי לא יראך מלך הגוים, כי לך יאתה: כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם, מאין כמוך... ויהוה אלוהים אמת, הוא אלוהים וחיים ומלך עולם; מקצפו תרעוש הארץ, ולא יכלו גוים זעמו” (ירמיה י׳ 6, 7, 10).PK 50.5

    ואילו עובדי האלילים ילמדו לבסוף את הלקח, ויבינו כי האלילים חסרי אונים הם ואין בכוחם לרומם ולהושיע. ׳׳כדנה, תאמרון להום, אלהיא, די שמיא וארקא לא עבדו; יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה” (פס׳ 11). כלומר, האלוהים אשר לא עשו את השמיים והארץ, יאבדו מן הארץ ומתחת השמיים האלה. רק דרך שמירת אמונים לאלוהים חיים, בורא הכול וריבון על הכול, יוכל האדם למצוא מנוחה ושלום.PK 50.6

    לבסוף, בני יהודה וישראל המיוסרים ומלאי החרטה יחדשו פה אחד את קשר הברית עם ה׳, אלוהים צבאות, אלוהי אבותיהם, ויכריזו על אודותיו: ״עושה ארץ בכוחו, מכין תבל בחוכמתו; ובתבונתו נטה שמים. לקול תיתו המון מים בשמים, ויעלה נשיאים מקצה ארץ (הארץ); ברקים למטר עשה, ויוצא רוח מאוצרותיו. נבער כל אדם מדעת, הביש כל צורף מפסל: כי שקר נסכו, ולא רוח בם.PK 51.1

    ״הבל המה, מעשה תעתועים; בעת פקודתם יאבדו. לא כאלה חלק יעקב, כי יוצר הכל הוא, וישראל שבט נחלתו: יהיה צבאות שמו״ (פסוקים 16-12).PK 51.2

    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents