כפירה לאומית

מאז מות ירבעם ועד להופעתו של אליהו לפני אחאב, הלכו והידרדרו בני ישראל מבחינה רוחנית. מכיוון שנשלטו בידי מלך שלא ירא את ה׳ ועודד פולחנים חדשים של עבודה זרה, שכחו רוב בני העם במהרה את מחויבותם לשרת את אלוהים חיים ואימצו לעצמם שלל מנהגים של עבודת אלילים.PK 56.1

נדב, בנו של ירבעם, ישב על כס המלכות בישראל חודשים ספורים בלבד. מלכות הרשע שלו נקטעה באיבה באמצעות קשר שרקם נגדו בעשא, אחד מקציניו שביקש לתפוס את השלטון. נדב נרצח יחד עם כל צאצאיו וכל שושלתו, ״כדבר יהוה, אשר דבר ביד עבדו אחיה השילוני: על חטאות ירבעם אשר חטא, ואשר החטיא את ישראל” (מלכים א ט“ו 29, 30).PK 56.2

כך נכרתה שושלת בית ירבעם. עבודת האלילים שירבעם החדיר לישראל המיטה את עונשי השמיים על אלה שאשמו בה. ואף על פי כן, המלכים שקמו אחרי ירבעם - בעשא, אלה, זמרי ועומרי - המשיכו לפסוע באותה דרך רעה וקטלנית במשך כארבעים שנה.PK 56.3

במהלך מרבית תקופת הכפירה הזו במלכות ישראל מלך אסא על מלכות יהודה. במשך שנים רבות, “ויעש אסא הטוב והישר, בעיני יהוה אלהיו. ויסר את מזבחות הנכר והבמות; וישבר את המצבות, ויגדע זאת האשרים. ויאמר ליהודה, לדרוש את יהוה אלוהי אבותיהם, ולעשות התורה והמצווה. ויסר מכל ערי יהודה את הבמות ואת החמנים [פסלים לפולחן השמש]; ותשקט הממלכה לפניו” (דברי הימים ב׳ י“ד 4-1).PK 56.4

אמונתו של אסא עמדה למבחן קשה ביותר כאשר “זרח הכושי, בחיל אלף אלפים, ומרכבות שלוש מאות,׳׳ פלש לממלכתו. “ויצא אסא לפניו; ויערכו מלחמה...” (פס׳ 9). במשבר זה, לא תלה אסא את מבטחו בערים הבצורות שבנה, שלהן “חומה ומגדלים דלתיים ובריחים”, וגם לא ב״גיבורי החיל” בצבאו החמוש והמאומן (פסוקים 8-6). אדרבה, המלך תלה את מבטחו בה׳ אלוהי צבאות, אשר חולל בעבר תשועות גדולות בעבור עם ישראל. לאחר שערך את צבאותיו למלחמה ביקש אסא את עזרת ה׳.PK 56.5

צבאות האויבים נערכו עתה זה מול זה. זו היתה שעת מבחן קשה למשרתי ה׳. האם הם הקפידו להתוודות על כל חטא וחטא? האם היה לאנשי יהודה אמון מלא בכוחו של ה׳ להושיעם? מחשבות כאלה חלפו במוחם של מנהיגי העם. מנקודת מבט אנושית, צבא הפולשים האדיר ממצרים יכבוש בסערה את כל הארץ וישמיד כל מי שיעמוד בדרכו. אך גם בעתות שלום לא התמכר אסא לתענוגות ושעשועים, אלא הכשיר את צבאו ועשה את כל ההכנות לשעת חירום. היה לו צבא מאומן ולמוד מלחמה, והוא עודד את בני עמו להתפייס עם ה׳. עתה, על אף שצבאו היה קטן יותר מצבא האויב, אמונתו באל האחד שבו תלה את מבטחו לא התערערה.PK 57.1

לאחר שביקש את עזרת ה׳ בימי השגשוג, יכול היה המלך להסתמך על אלוהים שיעזור לו בשעת צרה. תחינותיו העידו על כך שהכיר בגבורתו הכבירה והנפלאה של ה׳. הוא הפציר בה׳: ״יהוה אין עימך לעזור בין רב לאין כוח, עזרנו יהוה אלהינו, כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה. יהוה אלוהינו אתה, אל יעצר עימך אנוש״ (פס׳ 10).PK 57.2

תפילתו של אסא מתאימה לכל תלמיד של המשיח. אנו נתונים במלחמה, לא נגד בשר ודם, ״אלא עם רשיות וששרות, עם מושלי חשכת העולם הזה, עם כוחות רוחניים רעים בשמים״ (אל האפסים ו׳ 12). במהלך מאבקי החיים עלינו להתייצב מול נציגי הרוע, הנערכים לקרב נגד הטוב. איננו תולים את תקוותנו באדם, אלא באלוהים חיים. בהיותנו חדורי אמונה איתנה, עלינו לצפות שה׳ יאחד את כוחו הכול יכול עם מאמצי אנוש למען תהילת שמו. רק כך, חמושים בשריון צדקתו, יעלה בידינו לנחול ניצחון על כל אויב ואויב.PK 57.3

אמונתו של המלך אסא תוגמלה בגדול.PK 57.4

״ויגף יהוה את הכושים, לפני אסא ולפני יהודה; וינסו הכושים. וירדפם אסא והעם אשר עימו עד לגרר, ויפיל מכושים לאין להם מחיה, כי נשברו לפני יהוה ולפני מחנהו״ (דהי״ב י״ד 11, 12).PK 57.5

כאשר צבאות יהודה ובנימין המנצחים עשו את דרכם חזרה לירושלים, ״ועזריהו בין עודד, היתה עליו רוח אלהים. ויצא לפני אסא, ויאמר לו: ׳שמעוני אסא וכל יהודה ובנימין: יהוה עימכם בהיותכם עמו, ואם תדרשהו ימצא לכם, ואם תעזבהו יעזב אתכם ... ואתם חיזקו ואל ירפו ידיכם: כי יש שכר לפעולתכם׳״ (דהי״ב ט״ו 1, 2, 7).PK 57.6

אסא, שהתעודד מאוד מן המילים הללו, ערך במהרה תיקון דתי נוסף ביהודה. הוא ״התחזק ויעבר השקוצים מכל ארץ יהודה ובנימין, ומן הערים אשר לכד מהר אפרים; ויחדש, את מזבח יהוה, אשר לפני אולם יהוה.PK 57.7

״ויקבץ זאת כל יהודה ובנימין, והגרים עמהם, מאפרים ומנשה ומשמעון: כי נפלו עליו מישראל לרוב, בראותם כי יהוה אלהיו עימו. ויקבצו ירושלים, בחודש השלישי לשנת חמש עשרה למלכות אסא. ויזבחו ליהוה ביום ההוא, מן השלל הביאו: בקר שבע מאות, וצאן שבעת אלפים. ויבואו בברית, לדרוש את יהוה אלוהי אבותיהם בכל לבבם ובכל נפשם... ובכל רצונם ביקשוהו, וימצא להם; וינח יהוה להם מסביב” (פסוקים 12-8, 15).PK 57.8

שירותו הנאמן והממושך של אסא הוכתם על ידי טעויות ספורות, אותן עשה כאשר לא בטח במלואו באלוהים. באחת הפעמים הללו, כשמלך ישראל פלש למלכות יהודה וכבש את רמה (עיר בצורה שמוקמה כ-8 קילומטרים בלבד מירושלים), ביקש אסא את עזרת בן הדד, מלך סוריה, וכרת עמו ברית. כישלונו זה של אסא לבטוח בה׳ בלבד בשעת צרה, זכה לתוכחה נוקבת מפיו של חמיה הנביא, שהתייצב לפניו ואמר לו:PK 58.1

״בהשענך על מלך ארם ולא נשענת על יהוה אלהיך, על כן נמלט חיל מלך ארם מידך. הלא הכושים והלובים היו לחיל לרוב לרכב ולפרשים להרבה מאוד; ובהשענך על יהוה, נתנם בידך. כי יהוה, עיניו משוטטות בכל הארץ להתחזק עם לבבם שלם אליו, נסכלת על זאת: כי מעתה יש עימך מלחמות” (דהי“ב׳ ט“ז 9-7).PK 58.2

במקום להשפיל את עצמו ולהיכנע לה׳ עקב הטעות שביצע, ׳׳ויכעס אסא אל הרואה, ויתנהו בית המהפכת, כי בזעף עימו על זאת; וירצץ אסא מן העם בעת ההיא” (פס׳ 10).PK 58.3

״ויחלא אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו, עד למעלה חליו; וגם בחליו לא דרש את יהוה, כי ברופאים” (פס׳ 12). המלך אסא מת בשנת 41 למלכותו ועל כס השלטון עלה יהושפט בנו.PK 58.4

שנתיים לפני מות אסא החל אחאב למשול על מלכות ישראל. מראשית עלייתו לשלטון פשטה במלכותו כפירה נוראה. אביו, המלך עומרי, מייסדה של שומרון, עשה את “הרע בעיני יהוה; וירע מכול אשר לפניו׳׳ (מל“א ט“ז 25); ואולם, אחאב הגדיל לעשות: חטאיו היו אפילו גדולים וחמורים יותר. “ויוסף אחאב לעשות , להכעיס את יהוה אלוהי ישראל, מכול מלכי ישראל, אשר היו לפניו. ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן נבט, ויקח אשה את איזבל... וילך ויעבוד את הבעל...” (פסוקים 33, 31).PK 58.5

אחאב לא היה מרוצה מפולחני הדת שרווחו בבית אל ובדן, ולכן הוביל את העם ביד רמה לעבודת האלילים הגסה ביותר, והחליף את עבודת ה׳ בעבודת הבעל.PK 58.6

לאחר שנשא לאישה את “בת אתבעל מלך צידנים” וכוהן גדול של בעל, החל אחאב לעבוד “את הבעל, וישתחו לו. ויקם מזבח לבעל, בית הבעל, אשר בנה בשומרון” (פסוקים 31, 32).PK 58.7

אחאב לא רק החדיר את פולחן הבעל לעיר הבירה, אלא אף הקים בעידודה ובהנהגתה של איזבל, מזבחות לעבודה זרה “על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן”. שם, בצל העצים, הפעילו כוהני הבעל וחבר מרעיהם שחברו לעבודת אלילים מפתה זו את כוח השפעתם הרעה, עד שכמעט כל עם ישראל הלך אחרי הבעל. ״רק לא היה כאחאב, אשר התמכר לעשות הרע בעיני יהוה, אשר הסתה אותו איזבל אשתו. ויתעב מאוד ללכת אחרי הגלולים, ככול אשר עשו האמורי, אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל״(מל״א כ״א 25, 26).PK 58.8

אחאב היה חלש אופי מבחינה מוסרית. כניסתו בברית נישואים עם אישה עובדת אלילים דעתנית ונמרצת, הניבה אסון הן לעצמו והן לאומה. בהיותו חסר מצפון וחסר ערכי מוסר נעלים עוצב אופיו בקלות בידי רוחה הנחושה של איזבל. בשל אנוכיותה נבצר ממנה להבין ולהעריך את חסדי אלוהי ישראל ואת מחויבותו של בעלה לשמש מנהיג ומגן לעם הנבחר.PK 59.1

תחת ההשפעה המשחיתה של שלטון אחאב זנחו בני ישראל את אלוהים חיים, התרחקו ממנו והשחיתו את דרכם לפניו. במשך שנים רבות הם איבדו את הכבוד שרחשו לה׳ ואת יראת ה׳; עתה, דומה שאיש לא העז לסכן את חייו באמצעות התייצבות גלויה נגד הכפירה שפשתה בעם. צל הכפירה האפל כיסה את הארץ כולה. צלמים של בעל ואשתורת צצו בכל מקום בארץ. מקדשי עבודה זרה וחורשות שהוקדשו לאלילים, בהם סגדו בני העם לפסלים מעשי ידי אדם, הלכו והתרבו. אוויר הארץ זוהם בעשן הקורבנות שהועלו לאלילי השקר. בהרים ובעמקים הדהדו זעקות השכרות של כוהני העבודה הזרה, שהקריבו קורבנות לכבוד השמש, הירח והכוכבים.PK 59.2

דרך השפעתם הרעה של איזבל וכוהניה הרשעים למד העם שהאלילים שצלמיהם הוקמו בארץ היו אלים שמשלו באמצעות כוחם המיסטי על שלושת היסודות: אדמה, אש ומים. כל טוב השמיים - הנחלים הזורמים, נהרות המים החיים, הטל העדין, ממטרי הגשם שהרוו את האדמה ועוררו את השדות להצמיח שפע של צמחיה - כל אלה נזקפו לזכותם של בעל ואשתורת שהואילו ברוב טובם ובחסדם להעניקם לעם, במקום לזכותו של אלוהים, המעניק לנו כל מתנה טובה וכלילת שלמות. העם שכח שהגבעות והעמקים, הנחלים והמעיינות נתונים בלעדית בידיו של אלוהים חיים, אשר שולט בשמש, בענני השמיים ובכל איתני הטבע.PK 59.3

דרך שליחים נאמנים שלח ה׳ אזהרות חוזרות ונשנות אל המלך הכופר ועמו הסורר, אך דברי התוכחה של שליחי ה׳ נפלו על אוזניים ערלות. לשווא איששו שליחי ה׳, שדיברו אל העם בהשראת ה׳, את זכותו של ה׳ להיות האל היחיד בישראל; לשווא רוממו את החוקים שה׳ הפקיד בידי העם. מוקסמים מן התצוגה המרשימה של אלילי השקר ומקסמי מנהגי עבודת האלילים, הלכו בני העם בעקבות המלך וחצרו והתמכרו להנאות המשכרות והמחפירות של הסגידה הבהמית. ברוב איוולתם ועיוורונם הם בחרו למאוס באלוהים ובעבודת האל. האור שהוענק להם ברוב חסד דעך והפך לאפלה. הזהב הטהור הועם.PK 59.4

אבוי, כיצד גלה כבוד מישראל! עמו הנבחר של ה׳ טרם הידרדר לכפירה עמוקה כל כך. ״נביאי הבעל ארבע מאות וחמישים, ונביאי האשרה ארבע מאות...״ (מל״א י״ח 19). דבר זולת גבורת ה׳ המחוללת נסים ונפלאות לא יכול היה לשמור על האומה מחורבן מוחלט. ישראל התנתקה ביודעין ובכוונה תחילה מה׳, ועם זאת, ה׳ ברחמיו הרבים עדיין נכסף לאנשים הללו שהודחו לחטא, ועמד לשלוח אליהם את אחד הנביאים הגדולים ביותר שלו, באמצעותו רבים מהם יודרכו לשוב לברית עם אלוהי אבותיהם.PK 60.1