Loading...
Larger font
Smaller font
Copy
Print
Contents

מלכי ונביאי ישראל

 - Contents
  • Results
  • Related
  • Featured
No results found for: "".
  • Weighted Relevancy
  • Content Sequence
  • Relevancy
  • Earliest First
  • Latest First
    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents

    אליהו התשבי

    ביימי אחאב חי איש אמונה ותפילה בין הרי הגלעד, מזרחית לירדן; שליחותו של אליהו התשבי, שאותה ביצע ללא מורא, נועדה לעצור את התפשטותה המהירה של הכפירה בישראל. על אף שאליהו חי בריחוק רב מן הערים הגדולות ולא החזיק במשרה רמה או בתפקיד בכיר, הוא החל את שליחותו מתוך ביטחון מלא בתכליתו של ה׳ לסלול לפניו את דרכו ולהעניק לו הצלחה רבה. חמוש במילות אמונה וגבורה שנחו על שפתיו, הוא הקדיש את חייו למלאכת התיקון. קולו היה הקול שקרא במדבר על מנת לגנות את החטא ולעצור את גל הרשע הגואה. כאשר בא אל העם כמוכיח החטא, הוא הציע במסר שלו את צרי הגלעד לנשמות הנגועות במחלת החטא אשר ייחלו למזור.PK 63.1

    בעודו צופה בהידרדרות ההולכת וגוברת של ישראל, אשר שקעה עמוק יותר ויותר בעבודת אלילים, נשמתו התייסרה וזעמו התעורר.PK 63.2

    אלוהים חולל נסים ונפלאות כבירים בעבור עמו. הוא הוציא את בני ישראל מעבדות לחירות ונתן להם ׳׳ארצות גוים... בעבור ישמרו חוקיו תורותיו ינצרו” (תהילים ק“ה 44, 45). ואולם, תוכניותיו הטובות של ה׳ כמעט נשתכחו מלב העם. במהרה, חוסר אמונתם ניתק אותם מה׳, מקור כוחם. בשעה שאליהו חזה בכפירה שפשתה בעם ממרום מושבו, במקום ההתבודדות שלו, צער רב גדש את ליבו. בייסורי נשמתו התחנן לאלוהים לעצור את העם, שבעבר נשא חן בעיני ה׳, מללכת בדרך הרעה, ואם יעלה הצורך אף לפקוד אותו במשפטיו כדי שיוכל לראות את התרחקותו מאלוהיו ונטישתו את השמיים. הוא השתוקק לראות את בני העם חוזרים בתשובה בטרם ישקעו ברשע גדול כל כך, שיעורר את חרון אפו של ה׳ ויגרום לו להשמידם כליל.PK 63.3

    תפילתו של אליהו נענתה. הפצרות, תוכחות ואזהרות חוזרות ונשנות לא הצליחו להביא את ישראל לידי תשובה. הגיעה השעה שבה ה׳ ייאלץ לדבר אל העם דרך עונשיו. כיוון שעובדי הבעל טענו כי אוצרות השמיים - הטל והמטר - לא באו מיד ה׳ אלא מאתני הטבע המושלים בעולם, וכי רק בזכות אנרגיית היצירה של השמש שופעת האדמה ומניבה יבול רב, עמדה קללת ה׳ לפקוד את הארץ הטמאה במלוא חומרתה. שבטי ישראל הכופרים ייווכחו באיוולת שבביטחונם בכוחו של הבעל להרעיף עליהם ברכות חומריות. כל עוד יתמידו בסורם, לא יפנו לה׳ בחרטה ולא יכירו בו כמקור כל הברכות - טל ומטר לא יירדו על האדמה.PK 63.4

    המשימה להביא את המסר האלוהי על משפטי ה’ אל אחאב הוטלה על אליהו. אליהו לא ביקש להיות שליח ה’; דבר ה’ בא אליו. כמי שקינא לכבוד ה’ ולמטרתו הנעלה הוא לא היסס לציית לצווי ה’, על אף שציות כזה עלול היה להביא להשמדתו המידית בידי המלך הרשע. הנביא יצא מיד לדרך ונסע יום ולילה עד שהגיע לשומרון. עם הגיעו לארמון, הוא לא ביקש רשות כניסה ולא חיכה עד שיוצג בפני המלך. עטוי גלימות גסות, כלבוש הנביאים באותם ימים, עבר אליהו דרך השומרים, ככל הנראה בלי שאיש שם אליו לב, והתייצב בפני המלך הנדהם.PK 64.1

    אליהו לא התנצל בפני המלך על הופעתו הפתאומית. מלך גדול וכביר יותר ממלך ישראל הורה לו לדבר; בהניפו את ידו לעבר השמיים הכריז אליהו חגיגית שמשפטי ה’ עומדים לפקוד את ישראל: ״חי יהוה אלוהי ישראל אשר עמדתי לפניו, אם יהיה השנים האלה טל ומטר, כי אם לפי דברי!״ אליהו העביר את מסר ה’ אך ורק בעזרת אמונה חזקה בכוחו הניצח של דבר ה’. אלמלא בטח במלואו באל האחד שאותו עבד, לא היה מתייצב לפני אחאב. בזמן שעשה את דרכו לשומרון, הוא עבר דרך נחלי עד, הרים עטויי צמחייה ויערות מעתירים, שדומה שיד הבצורת לא נגעה בהם. כל דבר שנחו עליו עיניו היה מרהיב ביופיו. ייתכן שתהה בליבו כיצד זה שנחלים אלה שזרימתם לא פסקה מעולם יתייבשו לפתע, או שהעמקים וההרים המוריקים הללו יישרפו כליל בידי הבצורת. ואולם, הוא לא הניח לחוסר אמונה לחדור לליבו. הוא האמין בכל ליבו ומאודו שאלוהים יכניע את ישראל הכופרת ושבעזרת עונשיו יחזור העם בתשובה. צו ה’ יצא מן השמיים; דבר ה’ לא יכזיב; תוך סיכון חייו מילא אליהו את שליחותו ללא חת. בדומה לרעם המתגלגל בשמיים בהירים נפל מסר המשפט האלוהי הממשמש ובא על אוזני המלך הרשע; אך בטרם הצליח המלך המשתאה להתגבר על תדהמתו או לחשוב על תשובה, נעלם אליהו כלא היה באותה פתאומיות שבה הגיע, בלי להמתין כדי לחזות בתוצאות דבריו. ה’ הלך לפניו כדי לסלול בעבורו את הדרך. הוא הורה לנביאו: ״לך מזה, ופנית לך קדמה; ונסתרת בנחל כרית, אשר על פני הירדן. והיה, מהנחל תישתה; ואת העורבים ציוויתי לכלכלך שם.״PK 64.2

    המלך ערך חקירה יסודית, אך איש לא הצליח לאתר את הנביא. המלכה איזבל, שזעמה על המסר האלוהי שכלא את אוצרות השמיים, מיהרה להיוועץ בכוהני הבעל, שהטילו עמה פה אחד קללה על הנביא וזלזלו יחד איתה בזעמו של ה’. ואולם, חרף תשוקתם העזה למצוא את האיש שהביא את המסר הארור, הם עמדו לנחול אכזבה. בעת ובעונה אחת, לא יכלו להסתיר מן העם את הידע על משפט ה’ שהוכרז עליו עקב הכפירה שפשטה בקרבו. הבשורות על הוקעתו של אליהו את חטאי ישראל ועל נבואתו על העונש הממשמש ובא, התפשטו במהרה בכל רחבי הארץ. פחדיהם של אחדים מבני העם התעוררו, אך באופן כללי, המסר האלוהי התקבל בבוז ובלעג.PK 64.3

    דברי הנביא התגשמו מידית. לאותם אנשים שלגלגו מלכתחילה על רעיון האסון, היתה במהרה הזדמנות לחשוב עליו בכובד ראש; שכן, מקץ חודשים ספורים, האדמה שלא רוותה טל או גשם הפכה חרבה והצמחייה כמלה. עם חלוף הזמן, מי המעיינות שלא יבשו מעולם החלו להתמעט והנחלים החלו להתייבש. ואולם, המנהיגים האיצו בעם לבטוח בכוחו של הבעל ולהתעלם מן הדברים הבטלים של נבואת אליהו. כוהני הבעל התעקשו על כך שהגשם עתיד לרדת באמצעות כוחו של הבעל. ״אל תפחדו מאלוהיו של אליהו ואל תרעדו מדבריו,״ האיצו בעם, ״שהרי הבעל הוא זה שמוציא מן האדמה את יבולה בעתו ומכלכל את בני האדם ובעלי החיים.״PK 65.1

    המסר האלוהי שהעביר אליהו לאחאב העניק לאיזבל, לכוהניה ולכל חסידיהם של בעל ואשתורת הזדמנות לבחון את אליליהם, ואולי גם לנסות ולהוכיח שנבואת אליהו היתה נבואת שקר. נבואת אליהו עמדה יחידה מול אינספור הבטחות מפיהם של מאות כוהני העבודה הזרה. אם חרף הכרזתו של אליהו הנביא יצליח הבעל להמטיר טל ומטר על האדמה, לגרום למעיינות להמשיך לנבוע ולצמחייה לפרוח, אזי מלך ישראל יסגוד לו, והעם יכריז שהבעל הוא-הוא האלוהים.PK 65.2

    נחושים בדעתם להמשיך להטעות את העם ולגרום להם לדבוק באלילים, המשיכו כוהני הבעל להעלות קורבנות לאליליהם וקראו להם השכם והערב להרוות את האדמה בגשמי ברכה. בעזרת קורבנות יקרי ערך ניסו הכוהנים לפייס את זעם אליליהם. בלהט, במסירות ובהתמדה, הראויים למושא סגידה נעלה יותר, הם התעכבו סביב מזבחות אליליהם והתפללו בכוונה רבה לגשמים. לילה אחרי לילה נשמעו זעקותיהם ותחינותיהם ברחבי הארץ שגורלה נחרץ. ואולם, אף ענן לא הופיע בשמיים בשעות היום כדי להסתיר את קרני השמש היוקדות. אף טל או מטר לא הרוו את האדמה הצחיחה. דבר ה׳ נותר בעינו; דבר ממה שעשו כוהני הבעל לא יכול היה לשנותו.PK 65.3

    חלפה שנה, ועדיין אין גשם. האדמה הצחיחה יבשה וחרבה כאילו אוכלה באש. חומה היוקד של החמה כילה את הצמחייה המעטה ששרדה. המעיינות והנחלים יבשו כליל, ועדרי צאן ובקר גואים ופועים נדדו ממקום למקום במצוקה.PK 65.4

    השדות המלבלבים הפכו לחולות מדבר לוהטים, למדבר שממה. עצי החורשות שהוקדשו לעבודת אלילים נותרו עירומים. עצי היער, שהפכו לשלדים כחושים של הטבע, חדלו להצל. האוויר הפך יבש ומחניק וסופות חול מעוורות עיניים כמעט עצרו את הנשימה. הערים המעטירות והכפרים המשגשגים הפכו לעיי חורבות של אבל ומספד. רעב וצמא נתנו את אותותיהם בבני האדם ובבעלי החיים וחיסלו אותם במהירות מבהילה. זו היתה בצורת קשה, על כל שלל זוועותיה.PK 65.5

    ואולם, חרף הראיות החותכות הללו לגבורת ה׳, לא שבה ישראל בתשובה, ולא למדה את הלקח שה׳ ביקש ללמדה. נבצר ממנה לראות כי האל שברא את הטבע, השולט בחוקי הטבע, יכול להשתמש בהם כדי לברך או להמיט כיליון. חמושים בגאוותם ושקועים בעבודה זרה סרבו בני ישראל להיכנע לידו הכבירה של ה׳, ובמהרה החלו לחפש אחר גורם אחר לסבלותיהם.PK 66.1

    איזבל סירבה לראות בבצורת עונש מאת ה׳. נחושה בהחלטתה לזלזל באלוהי השמיים היא הוקיעה פה אחד כמעט, עם כל עם ישראל, את אליהו, וראתה בו את האשם לאומללותם. האם לא היה זה הוא שדיבר בגנות פולחניהם? אילו רק ייפטרו ממנו, טענה המלכה, זעמם של האלים ישכך וצרותיהם יבואו לקצם.PK 66.2

    בעידודה של המלכה ערך אחאב חיפוש קדחתני אחר מקום המסתור של הנביא. הוא שלח שליחים אל הארצות השכנות, הן הקרובות והן הרחוקות, בחיפוש אחר שנוא נפשו, שממנו אף פחד. בחרדתו הרבה הורה על חיפוש יסודי ביותר, ודרש משליטי הממלכות והאומות להישבע שאינם יודעים דבר וחצי דבר על מקום מסתורו של הנביא. אך החיפוש עלה בתוהו. ה׳ הגן על נביאו מפני זממו של המלך הרע, שחטאיו המיטו על הארץ את גינויו וקללותיו של אל פגוע.PK 66.3

    לאחר שאיזבל כשלה במאמציה לתפוס את אליהו ולהענישו, היא היתה נחושה בדעתה להתנקם בו על ידי שחיטתם של כל עבדי ה׳ בישראל. איש מהם לא יישאר בחיים. המלכה חדורת הזעם הוציאה לפועל את זממה באמצעות טבח של רבים מעבדי ה׳. ואולם, לא הכול אבדו. עובדיה, שר בכיר שהופקד על ביתו של אחאב, היה איש ירא ה׳. “ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה, ויקח עבדיהו מאה נביאים, ויחביאם חמישים איש במערה, וכלכלם לחם ומים׳׳ (מלכים א׳ י“ח: 4).PK 66.4

    שנת הבצורת השנייה חלפה ועדיין השמיים חסרי הרחמים לא נתנו שום סימן או אות לגשם ממשמש ובא. בצורת קשה ורעב כבד המשיכו לזרוע הרס וכיליון ברחבי הממלכה. הורים חסרי אונים, שלא עלה בידם להקל על סבלות ילדיהם, נאלצו לחזות במותם. ואף על פי כן סירבו בני ישראל הכופרים להכניע את ליבם לפני ה׳, והמשיכו להתמרמר נגד הנביא שדרך דברו הומטו עליהם עונשים נוראים אלה. דומה שנבצר מהם לזהות בסבל ובמצוקה קריאה לחזרה בתשובה, או התערבות מיד ההשגחה שנועדה להצילם מן הצעד הגורלי שירחיקם ממחילת השמיים.PK 66.5

    הכפירה בישראל היתה אפילו נוראה יותר משלל הזוועות המחרידות שחוללה הבצורת בישראל. ה׳ ביקש לשחרר את בני עמו מאשליותיהם ולגרום להם להבין את מחויבותם אליו - האל לו הם חבים את חייהם וכל אשר להם. הוא ניסה לעוררם ולעזור להם למצוא את אמונתם שאבדה, ולכן נאלץ להביא עליהם צרה גדולה.PK 66.6

    “החפץ אחפוץ מות רשע, נאום אדוני יהוה? הלוא בשובו מדרכיו, וחיה... השליכו מעליכם זאת כל פשעיכם אשר פשעתם בם, ועשו לכם לב חדש, ורוח חדשה; ולמה תמותו בית ישראל? כי לא אחפוץ במות המת, נאום אדוני יהוה: והשיבו, וחיו.׳׳PK 66.7

    ״אמור אליהם: חי אני נאום אדוני יהוה, אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב רשע מדרכו, וחיה: שובו שובו מדרכיכם הרעים, ולמה תמותו בית ישראל?״׳ (יחזקאל י״ח 23, 31, 32; ל״ג 11.)PK 67.1

    ה׳ שלח את שליחיו לעם ישראל והפציר בו לשוב לברית שכרת עמו. אילו שמעו בני ישראל בקולם, הם היו נוטשים את הבעל ושבים לאלוהים חיים, ומסר המשפט של אליהו לא היה ניתן להם. ואולם, האזהרות שיכלו להציל חיים לא הועילו כדי להצילם. גאוותם נפצעה וכעסם התעורר על שליחי ה׳. עתה הם רחשו שנאה עזה לאליהו הנביא. אילו רק ייפול לידיהם הם ימסרוהו בשמחה לאיזבל, כאילו על ידי השתקת קולו יעלה בידם לעצור את התגשמות דבריו! חרף האסון הכבד שנחת עליהם, הם המשיכו לדבוק בעבודת האלילים. וכך הם הוסיפו חטא על הפשע שהמיט את משפטי ה׳ על הארץ.PK 67.2

    לעם ישראל מוכה האסון היתה תרופה אחת בלבד - נטישת החטאים שהמיטו עליו את ידו המייסרת של ה׳, האל הכביר, ושיבה אליו בכל ליבו ומאודו. בעבר ה׳ נתן לעם את ההבטחה הבאה: ״הן אעצור השמים ולא יהיה מטר, והן אצוה על חגב לאכול הארץ; ואם אשלח דבר בעמי. ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם, ויתפללו ויבקשו פני, וישבו מדרכיהם הרעים, ואני אשמע מן השמים, ואסלח לחטאתם, וארפא את ארצם״ (דברי הימים ב ז׳ 13, 14). על מנת להביא את התוצאה המבורכת הזו המשיך ה׳ לעצור את הטל והמטר מלרדת על הארץ, עד שייערך בה תיקון נחרץ.PK 67.3

    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents