Loading...
Larger font
Smaller font
Copy
Print
Contents

מלכי ונביאי ישראל

 - Contents
  • Results
  • Related
  • Featured
No results found for: "undefined".
  • Weighted Relevancy
  • Content Sequence
  • Relevancy
  • Earliest First
  • Latest First
    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents

    שלמה

    בתקופת שלטונם של דוד ושלמה התחזק מעמדה של ישראל, ולפיכך היו לה הזדמנויות רבות ללמד את העמים את דרך האמת והצדקה. שמו של ה׳ רומם וזכה לכבוד רב, ודומה שהתכלית שלשמה בני ישראל נחלו את הארץ המובטחת עמדה להתגשם. מחסומים התפוגגו, נערכו שיחות ודיונים, מחפשי האמת מקרב עמי הגויים מצאו את מבוקשם, וקהילת האלוהים עלי אדמות גדלה ושגשגה.PK 13.1

    שלמה נמשח והוכתר למלך באחרית ימיו של דוד, אשר ויתר על כס המלוכה לטובת בנו. בראשית חייו, עתידו של שלמה נראה מבטיח ומזהיר, ואכן, תכליתו של אלוהים הייתה שהוא ילך מחיל לחיל, מכבוד לכבוד, וידמה יותר ויותר לאלוהים, ובכך ישמש מקור השראה לבני עמו בשעה שיגשימו את ייעודם הקדוש כעם סגולה, שהאמת האלוהית הופקדה בידיו.PK 13.2

    דוד ידע שהתכלית הנשגבת של ה׳ לישראל תתגשם אך ורק אם העם ומנהיגיו יחתרו בהתמדה אל המופת שהוצב בפניהם. הוא ידע שכדי ששלמה יגשים את האמון שאלוהים נתן בו, המלך הצעיר חייב לא רק להיות מצביא, מדינאי ומושל בחסד, אלא אף אדם טוב וחזק, שילמד את האמת והצדקה לעמו וישמש מופת של נאמנות.PK 13.3

    דוד הפציר בשלמה בדברי נועם, באהבה ובלהט להיות מלך אמיץ ואצילי, לנהוג בחסד, חמלה ואהבה עם נתיניו, ובכל מגעיו עם העמים האחרים לכבד ולרומם את שמו של ה׳ ולהפגין את יופייה של הקדושה. הניסיונות הקשים והחוויות המטלטלות שדוד שב וחווה במהלך חייו, לימדו אותו את ערכן הרב של המידות הטובות, ועודדו אותו להכריז בדברים האחרונים שציווה לשלמה לפני מותו: ״מושל באדם - צדיק, מושל יראת אלוהים. וכאור בוקר, יזרח שמש; בוקר לא עבות, מנגוה ממטר דשא מארץ.״ (שמואל ב כ״ג, 3,4).PK 13.4

    איזו הזדמנות פז נפלה בחלקו של שלמה!PK 13.5

    אילו יציית למצוות אביו, שנאמרו בהשראת רוח הקודש, יהיה שלטונו שלטון צדק בדומה לזה המתואר בתהילים ע״ב:PK 13.6

    “אלוהים משפטיך, למלך תן;
    וצדקתך לבן מלך.
    ידין עימך במשפט...
    יפשוט עניי עם,
    יושיע לבני אביון...
    ירד כמטר על גז;
    כרביבים, זרזיף ארץ.
    יפרח בימיו צדיק;
    ורב שלום עד בלי ירח.
    “וירד מים עד ים;
    ומנהר עד אפסי ארץ...
    מלכי תרשיש ואיים,
    מנחה ישיבו;
    מלכי שבא וסבא,
    אשכר יקריבו.
    וישתחוו לו כל מלכים;
    כל גוים יעבדוהו.כי יציל אביון משווע;
    ועני ואין עוזר לו...
    וית]לל בעדו תמיד...
    “יהי שמו לעולם,
    לפני שמש, ינון שמו,
    ויתברכו בו, כל גוים יאשרוהו.
    “ברוך יהוה אלוהים, אלוהי ישראל:
    עושה נפלאות לבדו.
    וברוך שם כבודו לעולם:
    וימלא כבודו את כל הארץ,
    אמן ואמן.”
    PK 14.1

    בנעוריו אימץ שלמה את בחירתו של אביו לדבוק באלוהים, ובמשך שנים רבות חי חיי צדקה, שהתאפיינו בציות מוחלט למצוות ה׳. בראשית שלטונו הלך בלוויית יועציו לגבעון, בה שכן משכן ה׳ שהוקם במדבר, ודיבר שם אל בכירי יועציו, “שרי האלפים והמאות ולשופטים, ולכל נשיא לכל ישראל, ראשי האבות.׳׳ (דברי הימים ב א׳ 2).PK 14.2

    שלמה, שהבין במידת מה את גודל המחויבויות שהתלוו לתפקידו כמלך, ידע שאנשים הנושאים בתפקידים אחראים חייבים לבקש הנחייה מה׳, שהרי הוא מקור החוכמה, אם ברצונם למלא כהלכה את מחויבויותיהם ולשאת חן בעיניו. הדבר גרם לו לעודד את יועציו לשתף איתו פעולה בכל ליבם ומאודם, כדי לוודא שאלוהים יקבל בברכה את מאמציהם.PK 15.1

    יותר מכל דבר אחר, המלך השתוקק לזכות בחוכמה ובתבונה כדי שיוכל לבצע את המלאכה שאלוהים הטיל עליו. הוא לא ביקש לעצמו עושר, כבוד, גדולה או ניצחון על אויביו. הוא השתוקק להיות מהיר תפיסה, בעל לב רחב ורוח מלאת אהבה וחמלה. באותו לילה הופיע ה׳ לפני שלמה בחלום ואמר לו: “שאל מה אתן לך.” המלך הצעיר וחסר הניסיון שפך את ליבו לפני ה׳, וביקש את עזרתו. הוא אמר בתפילתו: “׳אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול, כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה וביושרת לבב, עימך; ותשמור לו את החסד הגדול הזה, ותיתן לו בן יושב על כסאו, כיום הזה.PK 15.2

    “ועתה, יהוה אלהי, אתה המלכת את עבדך, תחת דוד אבי; ואנוכי נער קטן, לא אדע צאת ובא. ועבדך בתוך עמך, אשר בחרת: עם רב, אשר לא ימנה ולא יספר מרוב. ונתת לעבדך לב שומע, לשפט את עמך, להבין בין טוב לרע: כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה?׳PK 15.3

    ׳׳וייטב הדבר בעיני אדוני כי שאל שלמה את הדבר הזה.” ה׳ אמר לשלמה: ׳׳יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עושר, ןלא שאלת, נפש אויביך; ושאלת לך הבין, לשמוע משפט. הנה עשיתי, כדבריך: הנה נתתי לך, לב חכם ונבון, אשר כמוך לא היה לפניך, ואחריך לא יקום כמוך. וגם אשר לא שאלת נתתי לך, גם עושר גם כבוד, אשר לא היה כמוך איש במלכים, כל ימיך.PK 15.4

    “ואם תלך בדרכי, לשמר חוקי ומצוותי, כאשר הלך, דויד אביך, והארכתי, את ימיך.” (מלכים א׳ ג׳, 5-14; דברי הימים ב׳ א׳ 7-12).PK 15.5

    אלוהים הבטיח לשלמה שהוא יהיה איתו כפי שהיה עם דוד. אילו ילך המלך בדרכי ה׳, ינהג בצדקה ויציית למצוות ה׳, אלוהים יכונן את כיסאו וישתמש בשלטונו כדי לרומם את ישראל ולהפוך אותה ל“עם חכם ונבון,” שישמש אור לגויים הסובבים אותו. (דברים ד׳ 6).PK 15.6

    המילים שנשא שלמה בתפילתו לה׳ לפני המזבח העתיק בגבעון, חושפות את ענוותו הרבה ואת תשוקתו העזה לרומם ולכבד את ה׳. הוא הבין שללא עזרה משמיים הוא יהיה חסר אונים כילד קטן, ולכן לא יעלה בידו למלא את המחויבויות שנשא בהן. הוא ידע שהוא זקוק לחוכמה ולהבחנה, וההכרה הזו עודדה אותו לבקש חוכמה ותבונה מאת האלוהים. בליבו לא קיננו שום שאיפות אנוכיות לרכוש ידע שיביא לו תהילה. הוא חפץ למלא בנאמנות את המחויבויות שהוטלו עליו, ולכן בחר במתנה שתסייע לו להביא תהילה וכבוד לאלוהים באמצעות שלטונו. שלמה לא היה מעולם עשיר כל כך, חכם כל כך ודגול כל כך כמו בשעה שהתוודה לפני ה׳: ״ואנוכי נער קטן, לא אדע צאת ובא.״PK 15.7

    אנשים בעלי משרות רמות שאמון הציבור מופקד בידיהם, צריכים ללמוד את הלקח העולה מתפילתו של שלמה: ככל שהמשרה שבה נושא האדם רמה יותר, ככל שהמחויבות המוטלת עליו גדולה יותר, כך יגבר כוח ההשפעה שלו, ובמקביל יגבר הצורך שלו להסתמך על אלוהים. אדם כזה חייב לזכור תמיד כי הקריאה לשרות מלווה תמיד בקריאה לנהוג בזהירות יתרה עם בני האדם. עליו לעמוד לפני ה׳ כתלמיד לפני רבו. משרה רמה אינה מקדשת את האדם שנושא בה. רק באמצעות הבעת כבוד לה׳ וציות למצוותיו הופך האדם דגול באמת.PK 16.1

    האלוהים שאותו אנו עובדים אינו נושא פנים. ה׳ שנתן לשלמה את רוח ההבחנה והחוכמה מוכן ומזומן להרעיף גם היום את אותה ברכה על בניו. ״איש מכם אם יחסר חוכמה , יבקש מאלוהים הנותן לכל בנדיבות ובלא גערה, ותנתן לו.״ (איגרת יעקב א׳ 5).PK 16.2

    כשאדם הנושא בעול כבד משתוקק לקבל חוכמה יותר משהוא משתוקק להשיג עושר, שררה או תהילה, הוא לא יתאכזב. אדם כזה ילמד מאלוהים, המורה הדגול ביותר, לא רק מה עליו לעשות, אלא כיצד יעשה זאת בדרך שתישא חן בעיני ה׳.PK 16.3

    כל עוד אדם שה׳ חנן אותו במתנת הבחנה יחיה חיי קדושה, הוא לא יפגין תשוקה לשררה ולא יבקש למשול או לשלוט בזולת. מן ההכרח שיהיו אנשים שיישאו במחויבויות; אך במקום לחתור לשררה ולעליונות, מנהיג אמיתי יתפלל לה׳ ויבקש ממנו לב נבון כדי שיידע להבחין בין טוב לרע.PK 16.4

    דרכם של אנשים שהוצבו במשרת מנהיגות אינה קלה. אך עליהם לראות בכל קושי שיבוא עליהם הזמנה לתפילה. עליהם לא לשכוח לעולם להיוועץ באלוהים - שהרי הוא מעיין החוכמה. לאחר שהבורא יאיר את שכלם ויחזק אותם, יעלה בידם לעמוד איתנים כנגד השפעות מזיקות, ולהבחין בין נכון לפסול ובין טוב לרע. הם יצדדו במה שאלוהים מצדד, ויאבקו בלהט נגד החדרתם של עקרונות פסולים לתורתו ולתכליתו.PK 16.5

    אלוהים העניק לשלמה את החוכמה שהשתוקק לה יותר משררה, עושר, כבוד או אריכות חיים. הוא נעתר לבקשתו והעניק לו תפיסה חדה, לב רחב ורוח אוהבת ומלאת חמלה. ״ויתן אלוהים חוכמה לשלמה ותבונה, הרבה מאוד; ורחב לב כחול, אשר על שפת הים. ותרב חוכמת שלמה מחוכמת כל בני קדם ומכל חוכמת מצרים. ויחכם מכל האדם... ויהי שמו בכל הגוים סביב.״(מל״א ה׳ 9-10).PK 16.6

    ״וישמעו כל ישראל, את המשפט אשר שפט המלך, ויראו מפני המלך: כי ראו, כי חוכמת אלוהים בקרבו לעשות משפט.״(מל״א ג׳ 28). העם אהב את שלמה כפי שאהב את דוד, וציית לו בכול. ״ויתחזק שלמה בן דויד על מלכותו; ויהוה אלוהיו עמו, ויגדלהו למעלה.״(דהי״ב א׳ 1).PK 16.7

    במשך שנים רבות דבק שלמה באלוהים, בעשיית הצדק והיושר, בעקרונות איתנים ובציות מוחלט למצוות ה׳. הוא יזם וניצח על כל העניינים החשובים בממלכתו, וניהל בחוכמה את כל עסקיה. עושרו המופלג, חוכמתו הרבה, ההיכלות המפוארים והמבנים הציבוריים שהקים בשנות מלכותו הראשונות, המרץ הרב ויראת השמיים שאפיינו אותו, חוש הצדק שלו, נדיבותו ואצילותו שנגלו בכל דבריו ומעשיו - כל אלה כבשו את לב נתיניו, וגרמו לשליטיהן של ארצות רבות לרחוש לו כבוד והערצה.PK 17.1

    שמו של ה׳ זכה לכבוד רב כבר בראשית שלטונו של שלמה. החוכמה והצדקה שהמלך הפגין העידו בפני כל העמים על מידותיו הנעלות של האל שאותו עבד שלמה. במשך זמן מה שימשה ישראל אור לגויים והפיצה את גדולתו של ה׳. התהילה האמיתית ששלמה נחל בראשית שלטונו לא נבעה מחוכמתו המופלגת, מעושרו האגדי, מעוצמתו המדינית והצבאית או מהתהילה שזכה לה בכל רחבי התבל, אלא מהכבוד שהביא לשמו של אלוהי ישראל באמצעות שימוש נבון במתנות השמיים שניחן בהן.PK 17.2

    עם חלוף השנים, כשתהילתו של שלמה גדלה, הוא ביקש לכבד את ה׳ בדרך נוספת: הוא יחלוק את הברכות שקיבל מאלוהים עם הזולת, ובכך יעצים את כוחות הנפש והרוח שלו. איש לא הבין טוב ממנו שרק באמצעות חסד ה׳ הוא זכה לעוצמה, לחוכמה ולתבונה שבהן הצטיין, ושכל המתנות הללו הוענקו לו כדי שיפיץ בעולם את הידע על מלך מלכי המלכים.PK 17.3

    שלמה התעניין במיוחד במדעי הטבע, אך המחקרים שערך בעולם הטבע לא הוגבלו לתחום מסוים אחד. באמצעות לימוד שקדני של עולם הטבע ושל הבריאה, הן של בעלי החיים והן של דוממים, הוא השיג תובנה ברורה על הבורא. הוא ראה את התגלות חוכמת האלוהים בכוחות הטבע, במינרלים, בעולם החי, בכל עץ, בכל שיח ובכל פרח; ובשעה שביקש להרחיב את ידיעותיו על הבריאה, הידע שלו את ה׳ ואהבת ה׳ אליו הלכו וגדלו.PK 17.4

    חוכמתו המופלגת של שלמה, שנבעה מרוח הקודש, באה לידי ביטוי במשלים רבים שחיבר. “וידבר שלושת אלפים משל; ויהי שירו, חמישה ואלף. וידבר על העצים, מן הארז אשר בלבנון, ועד האזוב אשר יוצא בקיר; וידבר על הבהמה ועל העוף, ועל הרמש ועל הדגים.” (מל׳׳א ד׳ 32, 33).PK 17.5

    במשלי שלמה טמונים עקרונות של חיי קדושה וחתירה למצוינות, עקרונות שכוננו בשמיים ומובילים לחסידות ולקדושה, עקרונות שאנו אמורים לחיות על פיהם. הפצת העקרונות הללו וההכרה באלוהים בתור האל העליון, הראוי לכל התהילה והכבוד, הפכו את ראשית שלטונו של שלמה לתקופה של שגשוג כלכלי והתעוררות רוחנית ומוסרית בישראל.PK 17.6

    שלמה כתב: “אשרי אדם מצא חכמה; ואדם יפיק תבונה. כי טוב סחרה, מסחר כסף; ומחרוץ, תבואתה. יקרה היא, מפנינים; וכל חפציך, לא ישוו בה. אורך ימים, בימינה; בשמאולה, עושר וכבוד. דרכיה דרכי נועם; וכל נתיביה שלום. עץ חיים היא, למחזיקים בה; ותומכיה מאושר.״ (משלי ג׳ 18-13).PK 17.7

    ״ראשית חוכמה, קנה חוכמה; ובכל קנינך, קנה בינה.״ (משלי ד׳ 7). ״ראשית חוכמה, יראת יהוה.״ (תהילים קי״א 10). ״יראת יהוה, שנאת רע: גאה וגאון ודרך רע, ופי תהפוכות שנאתי.״ (משלי ח׳ 13).PK 18.1

    רק בתקופה מאוחרת יותר הבין שלמה את מילות החוכמה הנפלאות הללו! האיש שהכריז: ״שפתי חכמים, יזרו דעת״ (משלי ט״ו 7), אשר לימד בכבודן ובעצמן את מלכי העולם הזה להלל ולשבח את מלך מלכי המלכים בשבחים ובתהילות שהיו ראויים בעיניהם למלך בשר ודם, מעולם לא נטל לעצמו ב״גאה וגאון... ופי תהפוכות ״ את התהילה שאלוהים לבדו ראווי לה!PK 18.2

    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents