Loading...
Larger font
Smaller font
Copy
Print
Contents

מלכי ונביאי ישראל

 - Contents
  • Results
  • Related
  • Featured
No results found for: "undefined".
  • Weighted Relevancy
  • Content Sequence
  • Relevancy
  • Earliest First
  • Latest First
    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents

    ריפוי המים

    בימי האבות, עמק הירדן היה כולו ״משקה... כגן יהוה.״ בעמק נאה זה בחר לוט לקבוע את ביתו. הוא ״יושב בערי הכיכר, ויאהל עד סדום״ (בראשית י״ג 10, 12). לאחר שערי הכיכר נהרסו ונמחקו בהפיכת סדום ועמורה, האזור כולו הפך שממה, ומאז נחשב לחלק ממדבר יהודה.PK 120.1

    ואולם, חלק מעמק נאה זה נותר על תילו, עם מעיינותיו ונחליו השופעים מים חיים, כדי לשמח את לב האדם. כאן, בעמק זה, ששדותיו הפוריים מלאו חיטים וחורשות עצי התמר ויתר עצי הפרי לבלבו, חנו בני ישראל לאחר שחצו את הירדן; כאן הם טעמו לראשונה מפרי הארץ המובטחת. לפניהם התנשאו חומות יריחו, מעוזם של עובדי האלילים, מרכז הסגידה לעשתורת - אחת מצורות הפולחן האליליות הנתעבות והמחפירות ביותר. במהרה קרסו חומות יריחו ותושביה נשחטו, ובזמן שהעיר נפלה הוכרזה ההצהרה הזו באוזני כל עם ישראל: ״ארור האיש לפני יהוה, אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו, בבכורו ייסדנה, ובצעירו יציב דלתיה״ (יהושע ו׳ 26).PK 120.2

    חמש מאות שנים חלפו, והאזור נותר שומם תחת קללת ה׳. אפילו המעיינות שהפכו את העמק נחשק כל כך למגורים, סבלו מפגעי הקללה. ואולם, בימי הכפירה של אחאב, כשפולחן העשתורת זכה לתחייה בהשראת איזבל, העיר יריחו, אתר הסגידה הקדום לעשתורת, נבנתה מחדש חרף המחיר הנורא ששילם האיש שבנה אותה. ״חיאל בית האלי״ בנה ״את יריחוה: באבירם בכורו יסדה, ובשגוב צעירו הציב דלתיה, כדבר יהוה, אשר דיבר ביד יהושע בן נון״ (מלכים א ט״ז 34).PK 120.3

    בסמוך ליריחו, בלב המטעים הפוריים, שכן אחד מבתי המדרש לנביאים; לשם עשה אלישע את דרכו לאחר עלייתו של אליהו השמיימה.PK 120.4

    במהלך מסעו יצאו אנשי העיר אל הנביא ואמרו לו: ״הנה נא מושב העיר טוב, כאשר אדוני רואה; והמים רעים, והארץ משכלת.״ המעיין שבעבר נבע מים חיים, מים זכים וטובים לשתייה, ושימש מקור עיקרי לאספקת מים לעיר יריחו ולמחוז כולו, הפך בלתי שמיש, שכן המים לא היו ראויים לשתייה.PK 120.5

    בתגובה להפצרתם של אנשי יריחו אמר אלישע: ״קחו לי צלוחית חדשה, ושימו שם מלח.״ לאחר שקיבל את מבוקשו, יצא אלישע ״אל מוצא המים, וישלך שם מלח; ויאמר: ׳כה אמר יהוה, ריפאתי למים האלה, לא יהיה משם עוד מוות ומשכלת׳״ (מלכים ב׳ ב׳ 21-19).PK 121.1

    ריפוי מי מעיינות יריחו הושלם, לא דרך חוכמת אנוש, אלא בדרך נס מיד ה׳. האנשים שבנו מחדש את העיר לא היו ראויים לחסדי השמיים; ואולם, ה׳, אשר ״מזריח שימשו על רעים ועל טובים וממטיר גשם על צדיקים ועל רשעים״ (מתי ה׳ 45), ראה לנכון לחשוף באירוע זה דרך רחמיו, את נכונותו לרפא את עם ישראל מן המחלות הרוחניות שלקה בהן (מתי ה׳ 45).PK 121.2

    שיקום המים היה לצמיתות; המים עדיין טובים לשתייה, ככתוב: ״וירפו המים עד היום הזה, כדבר אלישע, אשר דיבר״ (מל״ב ב׳ 22). מדור לדור נובעים המים הזכים הללו והופכים את העמק לנווה מדבר יפהפה.PK 121.3

    מפרשת ריפוי המים ניתן להפיק לקחים רוחניים רבים. הקללה החדשה, המלח, המעיין - כולם מהווים סמלים משמעותיים. בהשלכת המלח לתוך המעיין המר לימד אלישע את אותו לקח רוחני שלימד המושיע את תלמידיו מקץ מספר דורות, כאשר הכריז: ״אתם מלח הארץ״ (מתי ה׳ 13). עירוב המלח במים שהיו רעים לשתייה, טיהר את מי המעיין והביא חיים וברכה למקום שבו שרו אך ורק הרס ומוות. כשאלוהים משווה את ילדיו למלח, הוא מלמדם כי תכליתו בהרעפת חסדו עליהם היא שיהיו נציגיו למען גאולת בני האדם. תכליתו של ה׳ בבחירת עם נבחר לעיני העולם, לא נועדה אך ורק כדי לאמץ את בני עמו לבניו ובנותיו, אלא כדי שדרכם יקבל העולם את חסדו ואת גאולתו. כשה׳ בחר באברהם, לא נועד אברהם לשמש אך ורק חבר מיוחד של ה׳, אלא כלי שרת שדרכו ירעיף ה׳ את זכויות היתר המיוחדות שחפץ להרעיף על העמים.PK 121.4

    העולם זקוק לראיות על משיחיות אמיתית. הרעל הארסי של החטא פועם בלב ליבה של החברה. ערים ועיירות שקועות בחטא ובשחיתות מוסרית. העולם גדוש חולי, סבל, רשע ועוולות. בכל מקום ישנן נשמות השרויות בדלות ובמצוקה, וסובלות מתחושת אשמה וחשש מאובדן, הרובצים עליהן בהיעדר מופת רוחני שיובילן לגאולה. בשורת האמת מוצגת לפניהן, אך אף על פי כן הן אובדות, שכן המופת של האנשים האמורים לשמש ״מלח הארץ,״ המעניק טעם לחיים, הוא בעבורן כטעם המוות. נשמות אלה שותות מים מרים, שכן המעיינות מורעלים במקום לשמש מקור של מים חיים שחיי נצח נובעים ממנו.PK 121.5

    מלח חייב להימהל בחומר שאליו הוסף; הוא חייב לחדור אליו ולמלא אותו כדי לשמרו. הוא הדין לגבי מגע וקשר אישי עם בני אדם דרך כוחה המושיע של הבשורה. אנשים אינם נושעים כציבור, אלא כפרטים. השפעה אישית היא כוח. היא אמורה לפעול בשיתוף פעולה עם כוח ההשפעה של המשיח, להקים ולרומם כשהמשיח מקים ומרומם, ללמד עיקרי אמונה נאותים ולעצור את התקדמות השחיתות בעולם. היא אמורה לפעפע ולהחדיר את החסד שרק המשיח יכול להעניק. היא אמורה לרומם ולעודד את בני האדם, ולהמתיק את חייהם ואופיים באמצעות כוחה של דוגמה מופתית המשלבת אמונה כנה עם אהבת אמת.PK 121.6

    לגבי מעיין המים הרעים של יריחו הכריז ה׳: “ריפאתי למים האלה, לא יהיה משם עוד מוות ומשכלת.׳׳ מעיין המים הרעים מסמל את הנשמה המנותקת מאלוהים. החטא לא רק מנתק את האדם מאלוהים, אלא אף משמיד בנפש האדם הן את התשוקה והן את היכולת להתוודע אל ה׳ ולדעת אותו. החטא משחית את האדם; דרך החטא, הדעת משובשת, הדמיון מושחת ותעצומות הנפש נחלשות. חסרה אמונה טהורה, קדושה הנובעת מקרב לב. גבורת האלוהים המחוללת שינוי טרם חוללה שינוי באופי. הנשמה חלשה, ובהיעדר כוח מוסרי שיסייע לה לגבור על הרע, היא מזדהמת ומתבזה. ואולם, לב שטוהר משתנה תכלית שינוי. התמורה שחלה באופי היא העדות לעולם על המשיח השוכן בקרב האדם. רוח האלוהים מפיחה חיים חדשים בנשמה, ומכפיפה את המחשבות והמאווים לרצון המשיח; או אז, האדם הפנימי נוצר מחדש בצלם ה׳. גברים ונשים חלשים וטועים, מראים לעולם כי כוחו המושיע של חסד האל יכול לתקן אופי קלוקל, ולהפוך אותו ישר ורב פעלים ומעשים טובים. הלב המקבל את דבר ה׳ אינו כבריכה שמימיה מתאדים, או כבור מים שבור המאבד את אוצרו. דומה הוא למעיין הנובע בהרים ומקבל את מימיו ממעיינות עד, שמימיהם הקרירים, המנצנצים, מקפצים וניתזים מסלע לסלע ומרווים את הנשמות העייפות, הצמאות, העמוסות משאות כבדים. דומה הוא לנהר הזורם תדירות, שככל שהוא מתקדם, הוא הופך עמוק יותר ורחב יותר, עד שמימיו מעניקי החיים מתפשטים על פני הארץ כולה. המעיין הנובע ומזמר בדרכו מותיר מאחוריו את מתנותיו השופעות בדמות צמחייה ירוקה ושפע עצי פרי. הדשא הצומח על גדותיו ירוק יותר, עלוות העצים ירוקה יותר והפרחים צומחים על גדותיו בשפע רב יותר. כאשר האדמה רובצת שוממה וצחיחה תחת להט השמש הקופחת של הקיץ, מתווה קו של צמחיה ירוקה את נתיב הנהר. הדבר נכון גם לגבי ילד אמיתי של אלוהים. האמונה במשיח נחשפת כיסוד רוחני חיוני המתפשט בכול, כאנרגיה רוחנית ממריצה ומלאת חיים. כשהלב נפתח להשפעה השמיימית של האמת והאהבה, ינבעו יסודות אלה מתוכו כמעיינות במדבר, יפיחו חיים, יצמיחו צמחיה ויניבו פרי במקום צחיח ועקר שהמוות שורה בו.PK 122.1

    כל מי שטוהרו וקודשו דרך ידיעת האמת של כתבי הקודש, ועוסקים בכל ליבם ומאודם במלאכת גאולת הנפשות, יהפכו באמת ובתמים למלח הארץ, לטעם החיים המעניק חיים. ובעודם שותים מדי יום ממעיין העד של החסד והדעת, הם יגלו שליבם שופע על גדותיו ברוח קודשו של אדונם; דרך שירותם המסור, אנשים רבים יתברכו מבחינה גופנית, נפשית ורוחנית. התשושים יתחזקו ויתאוששו, החולים יחלימו והנשמות העמוסות חטאים יחושו הקלה. בארצות רחוקות נשמעת שירת הלל משפתותיהם של אנשים שליבם נטש את עבודת החטא למען חיי צדקה. המושיע הכריז: “תנו וינתן לכם,׳׳ שכן דבר ה׳ הוא “מעין גנים, באר מים חיים; ונוזלים מן לבנון׳ (לוקס ו׳ 38; שיר השירים ד׳ 15).PK 122.2

    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents