בית המדרש לנביאים

ה׳בכבודו ובעצמו דאג לחינוכה של ישראל. דאגתו לא הוגבלה אך ורק לסוגיות הדת; כל דבר שהשפיע על בריאותם הגופנית והנפשית, ניתן אף הוא תחת ידו ושולב בתורת הי.PP 443.1

אלוהים ציווה על העברים ללמד את ילדיהם את מצוותיו, וזאת כדי שילמדו כיצד נהג באבות אבותיהם. זו היתה אחת החובות המיוחדות שהוטלו על כל הורה והורה; לא ניתן היה למנות אדם אחר לביצוע חובה זו. במקום ללמוד משפתי זרים, הילדים היו אמורים ללמוד את תורת ה׳ משפתי אביהם ואימם. ההורים היו אמורים לדבר עם ילדיהם על אלוהים, ולקשר רעיונות ומחשבות על אודותיו עם חיי היומיום. הם היו אמורים לספר לבניהם על מעשי ידיו הכבירים של ה׳ בשעה שהוציא את עמו מעבדות לחירות, ולחזור באוזניהם על ההבטחות לביאת הגואל. השימוש בסמלים ותמונות עזר להם לקבע את השיעורים והלקחים הללו בזיכרון ילדיהם. האמיתות הגדולות של יד ההשגחה וחיי העולם הבא הוטבעו בליבם הרך של ילדי האומה. מוחם הצעיר למד לראות את אלוהים בתמונות מן הטבע ובמילות ההתגלות. כוכבי השמיים, העצים ופרחי השדה, ההרים הנישאים, הנחלים המפכפכים - כל אלה העידו על הבורא. השירות בקודש, עבודת ה׳, העלאת הקורבנות במקודש והמילים שיצאו מפי הנביאים - כל אלה היו התגלויות של הי.PP 443.2

זה היה החינוך שקיבל משה בביתו הצנוע בארץ גושן; זה היה החינוך שקיבל שמואל מחנה, אמו יראת האלוהים; זה היה החינוך שקיבל דויד בביתו שבבית לחם; זה היה החינוך שקיבל דניאל, לפני שהגלות ניתקה אותו מבית אביו; זה היה החינוך שקיבל ישוע המשיח משחר ילדותו בנצרת; זה היה החינוך שקיבל טימותיאוס משפתי סבתו לואיס ואימו אבניקה, אשר לימדו אותו את אמיתות כתבי הקודש. (טימ״ב א׳ 5, ג׳ 15).PP 443.3

אמצעי נוסף לחינוך בני הנעורים היה הקמת בתי ספר לנביאים. כשנער השתוקק להתעמק באמיתות מדבר ה׳, לחפש אחר חוכמה ממעל ולקבל הכשרה להוראה בישראל - בתי ספר אלה היו פתוחים בפניו. בתי הספר של הנביאים יוסדו בידי שמואל הנביא כדי לשמש מחסום כנגד השחיתות שפשטה בארץ, להעניק תמיכה מוסרית ורוחנית לצעירים, ולקדם את שגשוג האומה באמצעות הכשרת אנשים שיפעלו ביראת ה׳ וישמשו בתפקיד מורים, מנהיגים ויועצים. להגשמת תכלית זו, שמואל אסף חבורות של צעירים יראי ה׳, שוחרי תורה, שקדנים ונבונים. הם נקראו בני הנביאים. בשעה שהתייחדו עם ה׳ ולמדו את דברו, הם ניחנו בחוכמה ממעל שהתווספה לחוכמתם. מוריהם היו אנשים שלא היו בקיאים רק בדבר ה׳ ובאמת האלוהית, אלא אף נהנו בעצמם מהתחברות עם ה׳ והתברכו בכישרון או מתת מיוחדים מאת רוח הקודש. בני הנביאים נהנו מאמון העם ומן הכבוד שהעם רחש להם, הן בשל חסידותם והן בזכות לימודם.PP 443.4

בימיו של שמואל היו שני בתי ספר כאלה, האחד ברמה, העיר בה הנביא קבע את ביתו, והשני בקרית יערים, העיר בה הוצב ארון ה׳. בתי ספר אחרים הוקמו בתקופות מאוחרות יותר.PP 444.1

תלמידי בתי הספר הללו התפרנסו מחקלאות או מעבודה בתי מלאכה. בישראל הקדומה, נוהג זה לא נחשב מוזר או משפיל; למעשה, לגדל ילדים בלי להקנות להם הכשרה במקצוע מועיל, נחשב לפשע. בהוראת ה׳, כל ילד למד מקצוע כלשהו, גם כאשר יועד לקבל הכשרה לשירות בקודש. רבים מן המורים הרוחניים בישראל פרנסו את עצמם בעבודת כפיים. אפילו בתקופה מאוחרת יותר, בימי השליחים, שאול ועקילס לא זכו לכבוד פחות יותר משום שהתפרנסו ממלאכת עשיית אוהלים.PP 444.2

נושאי הלימוד העיקריים בבתי ספר אלה היו: תורת ה׳ שכללה את החוקים וההנחיות שניתנו למשה, תולדות הקודש, מוזיקת קודש, פיוטים ושירה. אופן ההוראה היה שונה לחלוטין מזה הנהוג בבתי הספר לתיאולוגיה בימינו, בהם התלמידים יוצאים בסיום לימודיהם עם פחות ידע ממשי על אלוהים והאמונה מאשר בראשית לימודיהם. בבתי מדרש קדומים אלה, נושא הלימוד העיקרי היה רצון האל וחובת האדם לאלוהיו. בהיסטוריית הקודש המתועדת ניתן היה לעקוב אחר צעדיו של ה׳. האמיתות הגדולות שהוצגו בעזרת סמלים נבחנו, ובעזרת האמונה, הובהר הנושא המרכזי של התורה כולה: שה האלוהים שיועד לשאת את חטאי העולם.PP 444.3

בבתי ספר אלה טופחה רוח של התמסרות והתקודשות. התלמידים לא רק למדו על חובת התפילה היומיומית, אלא אף כיצד להתפלל, כיצד לפנות לבוראם, כיצד לחיות באמונה וכיצד להבין ולציית לתורת רוח הקודש. חכמי הקודש דלו מבית אוצרו של אלוהים אמיתות חדשות וישנות, ורוח ה׳ התבטאה בנבואה ובזמרת קודש.PP 444.4

המוזיקה נועדה לתכלית קדושה: כדי לרומם את המחשבות לכל דבר טהור, נאצל ומרומם, וכדי לעורר בנשמה מסירות והכרת תודה לה׳. איזה הבדל חד בין מנהג קדום זה לבין השימוש הרווח במוזיקה בימינו! אנשים רבים משתמשים במתת זו כדי לרומם את עצמם, במקום לפאר ולרומם את אלוהים! אהבת המוזיקה מובילה אנשים שאינם זהירים להתאחד עם אוהבי העולם הזה במפגשי תענוגות שה׳ אסר על ילדיו ללכת אליהם. וכך, הדבר המהווה ברכה רבה כל כך בשימוש נכון, הופך לאחד האמצעים המוצלחים ביותר של השטן, בעזרתו הוא מפתה את לב האדם לזנוח את חובותיו ולחדול מהגות בדברי הנצח.PP 444.5

מוזיקה היא חלק מעבודת האלוהים הנערכת בארמונות השמימיים. עלינו להשתדל להתקרב ככל האפשר, בשירת ההלל שלנו, להרמוניה של המקהלות השמימיות. אימון הקול הוא חלק חשוב בהכשרה הרוחנית, ולכן אין להזניחו. שירה כחלק מטקס דתי היא אקט של השתחוויה, ממש כמו תפילה. הלב חייב להזדהות עם הלך הרוח העולה מן המזמור, ולתת לו ביטוי הולם.PP 445.1

איזה הבדל עצום בין בתי ספר אלה שנביאי ה׳ לימדו בהם, לבתי הספר המודרניים שלנו! כמה ספורים הם בתי הספר שאינם נשלטים בידי מנהגי ותורות העולם הזה! בתי הספר בימינו מצטיינים בהעדר מצער של חינוך למשמעת וריסון התלמידים. הבורות לגבי דבר ה׳ אצל אנשים המתיימרים להיות משיחיים היא מבהילה. שיחות רדודות, שאינן אלא סנטימנטליות ותו לא, נחשבות כדרך להוראת תורת המוסר והדת. המשפט והחסד של ה׳, יופייה של הקדושה, התגמול הבטוח לעשיית צדקה, טיבו השפל של החטא והוודאות באשר לפירותיו הבאושים - כל אלה אינם מוטבעים במוחם ובנפשם של הצעירים. חברה רעה מלמדת את הצעיר ללכת בדרכי פשע, הוללות והפקרות.PP 445.2

האם המחנכים בימינו אינם יכולים להפיק לקחים מועילים כלשהם מבתי מדרשם של העברים הקדמונים? בורא האדם סיפק לנו דרכים לפיתוח הגוף, הנפש והמוח. הצלחה אמיתית בחינוך תלויה בנאמנות שבה בני האדם מבצעים את תוכנית הבורא.PP 445.3

המטרה האמיתית של החינוך היא לשקם את צלם ה׳ בנשמת האדם. אלוהים ברא את האדם בצלמו ובדמותו מבראשית. הוא חנן אותו בתכונות נאצלות. מוחו היה מאוזן ובריא, וכל כוחות הנפש שלו פעלו בהרמוניה. אך החטא הקדמון ותוצאותיו המרות השחיתו את המתנות הללו. החטא השחית וכמעט השמיד את צלם האל באדם. תוכנית הגאולה נהגתה במטרה לשקם את צלם ה׳ באדם, ולאדם ניתנה תקופת מבחן בימי חייו. להחזיר את האדם למצב כליל השלמות שבו נברא מבראשית - זוהי התכלית הגדולה ביותר של החיים, התכלית העומדת ביסודה של כל מטרה אחרת. מלאכת ההורים והמחנכים העוסקים בחינוך הנוער, אמורה לעלות בקנה אחד עם התכלית האלוהית; וכאשר הם מבצעים אותה, הם ״ עובדים יחד עם אלוהים.״(קור״א ג׳ 9).PP 445.4

אלוהים חנן את בני האדם במגוון יכולות וסגולות של הנפש, הרוח והגוף, וזאת כדי שישתמשו בהן ויגיעו לשיאי המצוינות. התרבות אינה אמורה להיות אנוכית וצרת אופקים, שכן אופיו של אלוהים, שאת דמותו אנו אמורים לנחול, מצטיין בחסד ובאהבה. עלינו להשתמש בכל תכונה ובכל כישרון שה׳ חנן אותנו בהם לשם תהילתו, וכן כדי לעודד את אחינו בני האדם. עשייה זו היא התרגול הטהור ביותר, הנאצל ביותר וההולם ביותר.PP 445.5

אילו עיקרון זה היה זוכה לתשומת הלב הראויה בשל חשיבותו, שינוי קיצוני היה מתחולל בחלק משיטות החינוך הנהוגות בימינו. במקום לפנות אל הגאווה והשאפתנות האנוכית של התלמיד, יש להצית בליבו רוח של חיקוי; ואז, המורים יתאמצו לעורר בלב תלמידיהם אהבה לטוב, לאמת וליופי - כלומר, את התשוקה למצוינות. התלמיד אמור לשאוף לפתח את המתנות שה׳ חנן אותו בהן, וזאת לא כדי שיעלה על הזולת בהישגיו, אלא כדי שימלא את תכלית הבורא לחייו וינחל את דמותו. במקום לכוון אותו לקני מידה ארציים, או לגרום לו לפעול מתוך תשוקה לרומם את עצמו, שכשלעצמה מגמדת ומנמיכה אותו, יש לכוון את מוחו ואת נפשו אל הבורא כדי שיוכל להכיר את ה׳ ולדמות לו.PP 446.1

״תחלת חכמה, יראת יהוה, ודעת קודשים בינה.״ (משלי ט׳ 10). המלאכה החשובה ביותר בחיים היא בניית אופי; ידיעת האל היא התשתית של כל חינוך אמיתי. הקניית ידע זה ועיצוב האופי על פיו, אמורים להיות תכלית מלאכתו של כל מורה. תורת ה׳ מהווה השתקפות של אופיו. לפיכך, מחבר מזמורי התהילים אומר: ״כני כל מצותיך צדק. ״ וגם: ״מפקודיך אתבונן.״ (תהילים קי״ט 172, 104). ה׳ התגלה אלינו בדברו ובמעשי בריאתו. אנו אמורים לרכוש ידע על ה׳ באמצעות עולם הטבע וכתבי הקודש שנכתבו בהשראת רוח הקודש.PP 446.2

המוח מטבעו מסתגל בהדרגה לנושאים שהוא לומד. אם המוח עסוק בענייני חולין וענייני דיומא, הוא ייחלש ויהפוך להיות צר אופקים. אם לעולם לא יידרש להתמודד עם בעיות אמיתיות, כעבור זמן מה הוא כמעט יאבד את יכולת הצמיחה וההתפתחות. לכתבי הקודש ככלי חינוכי אין אח ורע בעולם כולו. מוח האדם מוצא בדבר ה׳ נושאים להגות המעמיקה ביותר ולהשראה המרוממת ביותר. כתבי הקודש הם התיעוד ההיסטורי המאלף ביותר שיש בידי האדם. תיעוד זה נבע ישירות ממעיין האמת הנצחית, ויד ההשגחה שימרה את טוהרו במהלך הדורות. הוא מאיר את העבר הרחוק, שנבצר מן המחקר האנושי לחדור אליו. בדבר ה׳ אנו יכולים לחזות ביד הגבורה, אשר הניחה את יסודות העולם ומתחה את רקיע השמיים. רק כאן נוכל למצוא את תולדות האנושות שלא הוכתמו בדעה קדומה או בגאוות אנוש. כאן מתועדים המאבקים, התבוסות והניצחונות של האנשים הדגולים ביותר שהעולם ידע מעודו. כאן מסופר על בעיות קשות שהיו כרוכות בתפקידים הרי גורל. כאן מורם המסך המפריד בין העולם הגלוי לעין לבין העולם הנסתר מן העין, ואנו חוזים בעימות בין כוחות הטוב והרע, מרגע חדירת החטא לעולם ועד לניצחון הסופי של הצדקה והאמת; כל הדברים הללו אינם אלא התגלות אופיו של ה׳. בשעה שתלמיד כתבי הקודש הוגה ביראת כבוד באמיתות המוצגות בהם, הוא מתחבר עם הרוח האינסופית. לימוד כזה לא רק יעדן את האופי, אלא אף יעצים וימריץ את היכולות השכליות.PP 446.3

ללימוד כתבי הקודש נודעת השפעה ממריצה על הצלחת האדם בכל תחומי החיים. כתבי הקודש חושפים את העקרונות המהווים אבן פינה לשגשוג האומה - עקרונות שעליהם מושתתת רווחת החברה; עקרונות המשמשים מגן למשפחה; עקרונות שבלעדיהם איש לא יוכל להביא תועלת, לנחול הצלחה, להשיג אושר וכבוד בעולם הזה, או לקוות לחיי נצח בעולם הבא. אין שום עמדה בחיים ושום תחום בחוויה האנושית, שתורת כתבי הקודש אינה יכולה להכשיר לקראתם את הקרקע. לימוד כתבי הקודש וציות לתורת ה׳ הכלולה בהם יעניק לעולם אנשים בעלי מוח חריף, חד ופעיל יותר מאשר אם יישמו את כל הנושאים הכלולים בפילוסופיה האנושית. הדבר יעניק לבני האדם אופי חזק ויציב, תפיסה חדה ושיקול דעת בריא, ואנשים אלה יכבדו את אלוהים ויביאו ברכה לעולם.PP 447.1

לימוד המדעים אף הוא מאפשר לנו לרכוש ידע על הבורא. מדע אמיתי אינו אלא פרשנות של כתב ידו של ה׳ החרוט בעולם החומר. מדע אמיתי דולה ממחקרו אך ורק ראיות רעננות לחוכמתו ולכוחו של אלוהים. הן ספרי הטבע והן דבר ה׳ הכתוב מסייעים לנו להתוודע לאלוהים, בשעה שהם מלמדים אותנו דבר מה על חוקי ה׳ החכמים והמועילים שאלוהים פועל באמצעותם.PP 447.2

יש להדריך את התלמיד לראות את אלוהים בכל מעשיו בבריאה. מורים אמורים לחקות את המופת של המורה הדגול ביותר (ישוע המשיח), אשר המחיש את תורתו באמצעות תמונות מוכרות מן הטבע, וזאת כדי להפוך את משליו ולקחיו פשוטים ובהירים יותר, ולחרוט אותם עמוק בלב שומעיו. הציפורים המקננות בענפים המלבלבים, פרחי השדה, העצים הנישאים, האדמות הפוריות, השיבולים הנובטות, האדמה השוממה, החמה השוקעת שצובעת את השמיים בזהב - כל אלה שימשו אמצעי הוראה בידו. המושיע שילב בין מעשי ידי הבורא הנגלים לעין לבין מילות החיים שהגה מפיו, וזאת כדי שבשעה ששומעיו יחזו במעשי ידי האל, הם יהגו בלקחי האמת שקישר אליהם.PP 447.3

טביעת ידו של הבורא המתגלה בדפי ההתגלות, ניכרת על ההרים הנישאים, העמקים הפוריים והים העמוק ורחב הידיים.PP 447.4

עולם הטבע מעיד בפני האדם על אהבת הבורא. ה׳ התחבר אל האנושות בעזרת אינספור מחוות אהבה בשמיים ובארץ. העולם הזה הוא לא רק עצב וסבל. ״אלוהים הוא אהבה״ - חרוט על כל ניצן מנץ, כל עלה כותרת, כל גבעול דשא. על אף שקללת החטא גרמה לאדמה להצמיח קוצים ודרדרים - הפרחים עדיין פורחים על שיחים קוצניים, והשושנים מסתירות את הקוצים שעל גבעוליהן. עולם הטבע כולו מעיד על האהבה הרכה, האבהית והחומלת של אלוהינו, ועל תשוקתו לשמח את ילדיו. האיסורים והחוקים שנתן לנו, לא נועדו אך ורק כדי להפגין את סמכותו, אלא כדי להראות שבכל מעשיו, טובת ילדיו עומדת לנגד עיניו. אבינו שבשמיים לעולם אינו דורש מילדיו לוותר על דבר מה העשוי להועיל להם.PP 447.5

הדעה הרווחת בחלק מחוגי החברה, שלפיה האמונה אינה תורמת לבריאות ולאושר בחיים, היא אחת הדעות המוטעות, הזדוניות והמזיקות ביותר. בכתבי הקודש נאמר: ״יראת יהוה לחיים; ושבע ילין, בל יפקד רע.״ (משלי י״ט 23). ״מי האיש החפץ חיים, אהב ימים לראות טוב? נצר לשונך מרע; ושפתיך, מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב; בקש שלום ורדפהו.״ (תהילים ל״ד13-15). דברי החכמה, ״חיים הם למצאיהם; ולכל בשרו מרפא.״ (משלי ד׳ 22).PP 448.1

אמונה אמיתית מסייעת למאמין לשרות בהרמוניה עם חוקי ה׳, הן חוקי המוסר והן החוקים שנועדו לגוף ולנפש. היא מלמדת את האדם למשול ברוחו, לנהוג איפוק ומתינות ולהיות שליו. אמונה מעדנת את הנפש, מזקקת את הטעם ומקודשת את יכולת ההבחנה. היא מאפשרת לנשמה לטעום מטוהר השמיים. אמונה באהבת האל וביד השגחתו המושלת בכל, מפחיתה את עול החרדה והדאגה. היא ממלאת את הלב שמחה ושביעות רצון, הן כשגורלו של האדם שפר עליו והן כשגורלו דל ועלוב. אמונה משפיעה ישירות על בריאות האדם ועל תוחלת חייו. היא יפה לבריאות, מאריכת חיים ומעצימה את הנאותינו מן הברכות הנלוות אליה. היא פותחת בפני המאמין מעיין אושר, הנובע תמיד כמעיין המתגבר. הלוואי שכל בני האדם שלא בחרו במשיח היו מבינים כי המושיע מציע להם דבר טוב בהרבה ממה שהם מבקשים לעצמם. כאשר אדם חושב ופועל בניגוד לרצון האלוהים, הוא מחולל את הנזק הגדול ביותר ואת העוול הגדול ביותר לנשמתו. לא ניתן להפיק שמחה אמיתית מהדרך שנאסרה עלינו על ידי ה׳, שכן אלוהים יודע מה טוב בשבילנו, והוא הוגה את תוכניותיו למען טובת ברואיו. דרך החטא מובילה לאומללות, הרס ואבדון; אך החוכמה, ״דרכיה דרכי נעם; וכל נתיבותיה שלום.״ (משלי ג׳ 17).PP 448.2

ניתן להפיק רבות מלימוד ההכשרה הגופנית והדתית שניתנה בבתי הספר בישראל הקדומה. חשיבותה של הכשרה כזו אינה זוכה להערכה מספקת. קיימת זיקה הדוקה בין הגוף לבין הנפש, וכדי להגיע לרמה מוסרית גבוהה והישגים שכליים גבוהים, עלינו לציית לחוקים המפקחים על גופנו. כדי לעצב אופי חזק ומאוזן, יש לתרגל ולפתח הן את כוחות הנפש והן את הכושר הגופני. איזה לימוד יכול להיות חשוב יותר לצעירים מאשר תרגול הגוף הנפלא שאלוהים הפקיד בידנו, וציות לחוקים שנועדו לשמירת בריאותו?PP 448.3

בישראל הקדומה, הצעירים נדרשו לקבל הכשרה במטלות החיים המעשיים. כל נער היה חייב לרכוש ידע בעבודת כפיים, כדי שבעת הצורך יוכל להתפרנס ממשלח ידו. הדבר חיוני לא רק כאמצעי מגן מפני תהפוכות החיים, אלא משום שהוא משפיע על ההתפתחות הגופנית, הנפשית והמוסרית. גם אם היה ודאי שהנער לא יצטרך להתפרנס מעבודת כפיים, עדיין היה עליו לרכוש משלח יד וללמוד לעבוד. ללא תרגול גופני, איש לא ייהנה מכושר גופני, בריאות טובה וחוסן; חינוך למלאכה סדירה חיוני להשגת מוח חד ועירני ואופי אצילי.PP 449.1

כל תלמיד חייב להקדיש חלק מיומו לעבודה גופנית. כך יפתח הרגלי עשייה, ילמד להסתמך על עצמו ויהיה מוגן מפני הרעות החולות הרבות והמנהגים המשחיתים הנובעים בדרך כלל מן הבטלה. הדבר עולה בקנה אחד עם תכלית החינוך הבסיסית: יש לעודד פעילות, חריצות, שקדנות וטוהרה, כדי שנשרה בהרמוניה עם הבורא.PP 449.2

יש ללמד את בני הנעורים להבין כי התכלית לבריאתם היא כדי שיכבדו את אלוהים ויביאו תועלת וברכה לאחיהם בני האדם. יש ללמדם להבחין באהבה הרכה והחומלת שאבינו שבשמיים מגלה כלפיהם, בגורל הנשגב שהחינוך למשמעת בחיים האלה נועד להכשירם לקראתו, ובכבוד שנקראו לנחול, שיתבטא אפילו בכך שהם עצמם יהפכו לבני האלוהים. אם בני הנוער ילמדו זאת, אלפים מהם יפנו עורף בתיעוב ובבוז למטרותיהם השפלות והאנוכיות, לבילויים ולהנאות קלות הדעת שהם שקועים בהם. הם ילמדו לשנוא את החטא ולהתרחק ממנו, לא רק מתוך תקווה לקבל גמול או מתוך פחד מעונש, אלא מתוך הכרה בכך שהחטא שפל מיסודו, שכן הוא מנוון ומשחית את הכוחות שה׳ העניק לנו, ומכתים את צלם האל באדם.PP 449.3

אלוהים אינו דורש מבני הנוער להיות פחות שאפתנים. אין לדכא את תכונות האופי הגורמות לאדם להצליח ולרכוש כבוד מבני האדם, כגון: התשוקה שאין לרסנה להשיג רווחה רבה יותר, כוח הרצון שאין להכניעו, ההתמדה השקדנית שאינה יודעת ליאות, המאמץ הרב, ועוד. אך בעזרת חסד ה׳ יש לכוון את התכונות הללו למטרות רמות ונאצלות יותר ממאוויים אנוכיים וזמניים בלבד, בדיוק כפי שהשמיים גבוהים ונעלים מן הארץ. החינוך שהתחלנו לרכוש בעולם הזה ימשיך בעולם הבא. מדי יום ויום, מעשי ידיו המופלאים של ה׳, הראיות לחוכמתו ולכוחו ביצירת היקום ובקיומו, המסתורין האינסופי של האהבה והחוכמה בתוכנית הגאולה - כל אלה יתגלו בפני עיני רוחנו ביופי חדש, ״אשר עין לא ראתה ואזן לא שמעה ולא עלה על לב איש, כל אשר הכין האלוהים לאוהביו.׳״ (קור״א ב׳ 9, בציטוט מישעיהו ס״ד 3). אפילו בחיינו הנוכחיים אנו עשויים לזכות במבט חטוף על שכינת ה׳ ולטעום משמחת ההתייחדות עם השמיים, אך נוכל לחוות את מלוא שמחתם וברכתם רק בעולם הבא. רק הנצח יכול לחשוף את הגורל המפואר שהאדם, שצלם ה׳ שוקם בו, עתיד לנחול.PP 449.4