משה

הוראה אכזרית זאת כבר הייתה בתוקף כשנולד משה. אמו, יוכבד, עשתה כל שביכולתה להסתיר את בנה הקטן, ומשלא יכלה עוד להסתירו בבית קלעה סלסילה קטנה מקנה סוף, זיפתה אותה כדי שהמים לא יוכלו לחדור פנימה והניחה אותה ליד גדת הנהר. מרים, אחותו הגדולה של משה, אמורה הייתה להתהלך לאורך הנהר כאילו יצאה לשוח לתומה. היא עקבה בחרדה אחר אחיה הקטן וביקשה לוודא שדבר לא יפגע בו. גם המלאכים השגיחו עליו. הם דאגו לכך ששום דבר לא יקרה לתינוק חסר המגן, שאמו האוהבת שמה בתוך הסלסילה והפקידה בידיו של אלוהים, מלווה בתפילה חמה בעיניים דומעות.SRHeb 59.1

כשיצאה בת פרעה לשחות בנהר, כיוונו המלאכים האלה את צעדיה כמעט לאותו מקום שבו הונח העולל הקטן חסר האונים. הנסיכה שמה לב לספינה קטנטנה ומשונה ושלחה את אחת משפחותיה להביאה. כשפתחה הנסיכה את מכסה הספינה הייחודית והמשונה, היא ראתה בתוכה תינוק יפיפה, “והנה-נער בוכה; ותחמול עליו”. בת פרעה הבינה שאם עברית אוהבת עשתה את הספינה המיוחדת הזאת כדי לשמור על חייו של בנה האהוב, ומיד החליטה לאמץ אותו. מרים ניגשה אליה ושאלה, “האלך וקראתי לך אשה מינקת, מן העבריות; ותינק לך, את-הילד. ותאמר-לה בת-פרעה, לכי.”SRHeb 59.2

מרים מיהרה אל אמה, שמחה מאוד, ולאחר שסיפרה לה את החדשות הנהדרות האלה, חזרה יחד איתה לבית פרעה. הנסיכה נתנה לאם את בנה, ציוותה עליה להאכילו ואף הבטיחה לשלם לה סכום נאה על כך. יוכבד החלה לבצע בשלווה את פקודתה של הנסיכה, כיוון שעכשיו הייתה יכולה לעשות זאת גלוי ובאופן חוקי. היא האמינה שאלוהים היה זה ששמר על חייו של בנה. היא העריכה את ההזדמנות הנהדרת הזאת שניתנה לה לגדל ולחנך את בנה בעצמה. היא עשתה הכול כדי שמשה יהיה ירא אלוהים ויציית לו. היא לימדה אותו בשקדנות גדולה יותר מאשר לימדה את ילדיה האחרים, כיוון שהרגישה שאלוהים הגן עליו לא בכדי. בנה אמור לבצע משימה מסוימת, חשובה ומשמעותית עד מאוד. שלמה באמונתה, יוכבד מילאה את ליבו של משה ביראת אלוהים ובאהבה לאמת ולצדק ויצקה, טיפה אחר טיפה, את האמיתות האלוהיות אל תוך תבונתו הצעירה. היא התפללה לאלוהים בתקיפות ובלהיטות, וביקשה ממנו להגן על בנה מכל השפעה טמאה שהיא. האם הזאת לימדה את בנה לכרוע ברך ולהתפלל לאלוהים, לאל החי והקיים, כיוון שרק הוא יוכל לשומעו ולעזור לו בכל צרה. היא ניסתה להחדיר אל תודעתו את הערצת האל בכל עוצמתה, כיוון שידעה שבקרוב יפרידו בינה לבינו והוא יחזור לאמו המאמצת, הנסיכה. שם, בביתו של הפרעה, יהיה הנער חשוף להשפעתם של כל הפיתויים שאמורים לנתץ את אמונו בקיומו של הבורא, שברא את הארץ ואת השמים.SRHeb 59.3

משה קיבל מהוריו הדרכה שהייתה אמורה לחזק את תבונתו ולהגן עליו מהשפעתם המשחיתה של החטא והגאווה, ובתוך הפאר והמותרות של החיים המלכותיים, להגן עליו מהתנשאות. משה היה בעל לב חכם ותודעה בהירה. הוא לא שכח את ההוראות הצדיקות שקיבל בנעוריו. יוכבד חינכה אותו במשך כל הזמן שעמד לרשותה, אך כשמשה כבר היה כמעט בן שתיים-עשרה, היה עליה להיפרד ממנו. הוא היה בנה של הנסיכה המצרית, בתו של פרעה.SRHeb 59.4

השטן נחל תבוסה. הוא גרם לפרעה להרוג את כל הבנים היילודים, ניסה להכשיל את תוכניתו של אלוהים ולהשמיד את זה שאמור להציל את העם הנבחר. כך קרה, שאלוהים השתמש בצו להרוג את ילדי העברים כדי להפוך את משה לבן משפחה מלכותית. כך זכה הנער להזדמנות נהדרת לרכוש השכלה ולהתכונן להגשמת משימתו - להוציא את העם העברי ממצרים.SRHeb 59.5

פרעה הכין את נכדו המאומץ לרשת את כס מלכותו. הוא לימד אותו לפקוד על הלוחמים המצריים ולהנהיג אותם בקרב. הלוחמים אהבו את משה וכיבדו אותו, כיוון שהיה מצביא חכם ומוכשר מאוד, “וידע משה את כל חכמת-מצרים וחזק היה בדבריו ובמעשיו”(מעשי השליחים 7:22). המצרים ראו בו אישיות בולטת.SRHeb 60.1