Loading...
Larger font
Smaller font
Copy
Print
Contents

מלכי ונביאי ישראל

 - Contents
  • Results
  • Related
  • Featured
No results found for: "undefined".
  • Weighted Relevancy
  • Content Sequence
  • Relevancy
  • Earliest First
  • Latest First
    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents

    חלום נבוכדנצר

    זמן קצר לאחר שדניאל ורעיו החלו לשרת את מלך בבל, התרחשו מספר אירועים שחשפו בפני האומה האלילית את כוחו ונאמנותו של אלוהי ישראל. נבוכדנצר חלם חלום יוצא דופן, שבעטיו, “ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו״ (כלומר, שנתו נדדה). ואולם, על אף שהחלום השאיר עליו רושם עז, לאחר שהתעורר, הוא התקשה לזכור את כל פרטיו.PK 252.1

    נפעם אך נבוך ואובד עצות כינס נבוכדנצר את חכמיו: “ויאמר המלך לקרוא לחרטומים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלומותיו.” הוא אמר להם: “חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום.” במשפט זה שהסגיר את מבוכתו דרש המלך מחכמיו לחשוף את פרטי החלום ואת פשרו, שיביאו הקלה למוחו.PK 252.2

    החכמים השיבו לדרישת המלך באומרם: “המלך לעולם יחיה, אמור את החלום לעבדיך ונודיעך את פתרונו.”PK 252.3

    המלך שלא היה שבע רצון מתשובתם המתחמקת, חשד כי אין ברצונם לעזור לו, וזאת חרף טענתם היומרנית לחשוף את צפונות הלב האנושי. לפיכך הוא ציווה עליהם למסור לו לא רק את פרשנות החלום, אלא גם את החלום עצמו. הוא העניק להם הבטחות לעושר ולכבוד, ואף איומים על הוצאה להורג והרס בתיהם. כך אמר להם: “הדבר ממני הלך (דהיינו, נשכח, פרח מזיכרוני), אם לא תודיעוני את החלום ואת פתרונו, לאיברים תחתכו ובתיכם יושמו לעיים. ואם את החלום ואת פתרונו תודיעוני, תקבלו מתנות ודורונות וכבוד רב ממני. על כן הודיעו לי את החלום ואת פתרונו.”PK 252.4

    אך חרף דברי המלך שבו החכמים ואמרו: “יאמר נא המלך את החלום לעבדיו ונגיד לך את פתרונו.”PK 252.5

    נבוכדנצר שזעמו התעורר עקב בוגדנותם החצופה של אנשי שלומו, הכריז: ״באמת יודע אני כי זמן אתם מנסים לקנות, מאחר שראיתם כי דבר יצא מלפני, והוא כי אם לא תודיעוני את החלום אחד הוא דינכם, נדברתם ביניכם לאמר לפני מילת כזב ודבר נשחת עד שישתנה הזמן. על כן, אימרו לי את החלום ואדע כי אכן את פתרונו תודיעוני.״PK 252.6

    החכמים שנמלאו פחד עקב כישלונם התאמצו להוכיח למלך כי דרישתו אינה הגיונית, וכי נבצר מיד אדם למלאה. הם מחו: “אין אדם על פני הארץ שיוכל להגיד את הדבר שהמלך דרש. לכן לא דרש כל מלך גדול ואדיר דבר כזה מכל חרטם, אשף וכשדי. קשה הדבר שהמלך דורש ואין מי שיוכל להגיד אותו לפני המלך כי אם האלים, אשר מדורם אינו עם בשר ודם.״PK 253.1

    ״על כן חרה אף המלך וחמתו בערה מאוד ויאמר להמית את כל חכמי בבל.״PK 253.2

    דניאל ורעיו היו בין אלה שגזרת המלך יצאה נגדם; שרי המלך חיפשו אחריהם על מנת להוציא לפועל את צו המלך. כשנודע לדניאל כי על פי צו המלך נגזר עליהם למות, הוא פנה ״בדברי עצה וטעם אל אריוך,״ מפקד משמר המלך, ושאל אותו: ״על מה יצאה הגזרה האכזרית מלפני המלך?״ אריוך סיפר לו על מבוכת המלך מן החלום המוזר שחלם, ועל כישלונו לקבל את עזרת אנשיו שבהם בטח לחלוטין. לאחר שדניאל שמע את הדברים, הוא סיכן את חייו כשהעז לבוא בפני המלך ולהתחנן שייתן לו זמן כדי שיפציר באלוהיו לגלות לו את החלום ופשרו.PK 253.3

    המלך נעתר לבקשת דניאל. ״אז הלך דניאל אל ביתו וגם לחבריו, חנניה, משאל ועזריה, הודיע לבקש רחמים מאלוהי השמים על דבר הסוד הזה.״ יחדיו, הם ביקשו לקבל חוכמה ממקור האור והידע. הייתה להם אמונה חזקה: הם היו מודעים לכך שה׳ הוא זה ששם אותם במקום הזה ובמעמד הזה, והם ידעו שהם ביצעו את מלאכת ה׳ ומילאו את דרישות חובתם ותפקידם. בצוק העיתים ובעתות של מבוכה וסכנה, הם תמיד פנו אל ה׳ לקבלת הדרכה והגנה, וה׳ תמיד הושיט להם עזרה. עתה, הם שבו ונכנעו בלב שבור לפני שופט העולם, והתחננו אליו שיעניק להם הצלה בשעה קשה זו. תחינתם לא הייתה לשווא. האל שהם כיבדו, כיבד אותם עתה בתמורה. רוח ה׳ נחה עליהם, ״ואז נתגלה הסוד לדניאל בחזון הלילה,״ וחלום המלך ופתרונו נחשפו בפניו.PK 253.4

    הצעד הראשון שעשה דניאל היה להודות לאלוהים על ההתגלות שניתנה לו. הוא הכריז: ״ברוך שם אלוהים מן העולם ועד העולם, אשר לו החוכמה והגבורה. הוא משנה את העיתים ואת הזמנים, מעביר מלכים ומקים מלכים, נותן חוכמה לחכמים ודעת ליודעי בינה. הוא מגלה עמוקות וצפונות, הוא יודע את אשר בחשך והאור שורה אצלו. לך אלוהי אבותי אני מודה ומשבח, על שנתת לי חוכמה וגבורה. ועתה גם גילית לי מה שביקשתי ממך, את דבר המלך הודעת לנו.״PK 253.5

    דניאל הלך מיד אל אריוך, שצווה בידי המלך להשמיד את חכמי בבל, ואמר לו: ״אל תמית את חכמי בבל. הביאני לפני המלך, ואודיע למלך את פתרון חלומו.״ דניאל הובהל אל המלך בידי אריוך, שהודיע למלך: ״מצאתי איש מבני גלות יהודה, שיגלה למלך את פתרון חלומו.״PK 253.6

    הביטו בשבוי העברי, העומד רגוע ושלו בנוכחות מלכה האדיר של המלכות האדירה ביותר בעולם! במילים הראשונות שאמר למלך טען דניאל כי הכבוד אינו מגיע לו, ורומם את אלוהים כמקור כל החוכמה. המלך שאל בחרדה: ״האם יכול אתה לגלות לי את החלום שראיתי ואת פתרונו?״ השיב דניאל: ״הסוד שהמלך שואל עליו, חכמים, אשפים, חרטמים וקוסמים אינם יכולים להגידו למלך. אך יש אלוהים בשמים המגלה סודות, והוא הודיע למלך נבוכדנצר את אשר יהיה באחרית הימים.״PK 254.1

    דניאל הכריז: ״זה חלומך, ואלה חזיונות ראשך על משכבך.PK 254.2

    ״אתה המלך, בהיותך על משכבך עלו בליבך מחשבות על העתיד, ומגלה הסודות הודיעך את אשר יהיה. ואני, סוד זה נגלה לי לא בחכמה שיש בי מעל לכל חי, אלא כדי שהפתרון יוודע למלך ולמען תבין את רעיונות לבך.PK 254.3

    ״אתה המלך, ראית, והנה צלם אחד גדול, צלם ענק אשר זוהרו חזק מאד, עמד לפניך, ומראהו היה נורא. ראש הצלם זהב טהור, חזהו וזרועותיו כסף, בטנו וירכיו נחושת. שוקיו ברזל, ורגליו חלקן ברזל וחלקן חרס.PK 254.4

    ״וראית אבן שנעקרה שלא ביד אדם, פגעה ברגלי הצלם העשויות ברזל וחרס, והידקה אותן לעפר. ואז נופצו יחד הברזל והחרס, הנחושת, הכסף והזהב, והיו כמיץ הגרנות בקיץ. הרוח נשאה אותם ולא נשאר מהם כל זכר. והאבן שפגעה בצלם היתה להר גדול שמלא את כל הארץ.״PK 254.5

    דניאל הכריז בביטחון: ״זה החלום!״ המלך שהקשיב קשב רב לכל פרטי החלום, ידע שזה היה החלום שחלם ושטרד את מנוחתו. עתה הוא היה מוכן ומזומן לקבל את פרשנות החלום.PK 254.6

    מלך מלכי המלכים עתיד למסור למלך בבל אמיתה כבירה. אלוהים יחשוף לפניו את העובדה שהוא, ה׳, שולט בגבורתו על כל ממלכות תבל, ובידו לרומם מלכים לכס המלכות ולהורידם מכס המלכות. בליבו של נבוכדנצר אמורה להתעורר תחושת מחויבות כלפי אלוהי צבאות. אירועי העתיד שקיצם באחרית הימים יתגלו בפניו.PK 254.7

    דניאל המשיך: ״אתה המלך, מלך המלכים, אשר אלוהי השמים נתן לך את המלכות, את החוסן, את הכוח ואת הכבוד. ונתן בידך כל אשר בארץ, את בני האדם, את חיות השדה ואת עוף השמים, והשליטך על כולם. אתה הנך ראש הזהב.PK 254.8

    ״אחריך תקום מלכות אחרת, נקלה משלך ומלכות אחרת, שלישית, עשויה נחושת ותשלט בכל הארץ.PK 254.9

    ״ומלכות רביעית תהיה חזקה כברזל. וכאשר הברזל מפרר ומנפץ את הכל, וכאשר הברזל משבר, כן תפרר ותשבר מלכות זו את כל אלה.PK 254.10

    ו!אשר ראית רגליים ואצבעות, שחלקן וחרס היוצר וחלקן ברזל , הוא שתהיה זו מלכות חלוקה. יהיה בה מחוזקו של הברזל, כפי שראית ברזל מעורב בחרס הטיט.PK 255.1

    ״ואשר היו אצבעות הרגלעים חלקן ברזל וחלקן חרס, הוא שהמלכות תהיה חלקה חזקה, וחלקה רפה. ואשר ראית ברזל מעורב בחרס הטין, הוא שאף על פי שיתערבו זה בזה בזרע אנוש, לא יהיו דבקים זה בזה, כפי שהברזל אינו מתערב עם החרס.PK 255.2

    “ובימי המלכים האלה, יקים אלוהי השמים מלכות שלא תחרב לעולם. מלכות זו לא תעבור לעם אחר. היא תפורר את כל המלכויות האלה ותשים להן קץ והיא ותקום לעולם. ואשר ראית כי מן ההר נעקרה אבן שלא בידי אדם, ופוררה את הברזל, את הנחושת, את החרס, את הכסף ואת הזהב, הנה האל הגדול הודיע למלך את אשר יהיה בעתיד. אמת החלום ונאמן פתרונו.״PK 255.3

    המלך שהשתכנע בפרשנות החלום, נפל בענווה וביראה ״אפים ארצה וישתחוה לדניאל,״ בהכריזו: ״אמת והדבר כי אלוהיכם הוא אלוהי האלוהים!״PK 255.4

    נבוכדנצר ביטל לאלתר את הצו שגזר על השמדת חכמי בבל. חייהם של חכמי בבל ניצלו בזכות קשר הקרבה היתרה של דניאל עם אלוהים, אשר חושף סודות ורזים: ״וישא המלך את ראש דניאל, ויתן לו מתנות גדולות ורבות, וישלט אותו על כל מדינת בבל, וישם אותו לראש על כל חכמי בבל. ויבקש דניאל מן המלך, וימן המלך את שדרך, מישך ועבד נגו על פקודת מדינת בבל. ודניאל נשאר בחצר המלך.״PK 255.5

    בדברי ימי האנושות מתועדות צמיחתן של אומות ועלייתן ונפילתן של מלכויות כאילו התרחשו על פי רצונו וכוחו של האדם; על פי כתבי ההיסטוריה, דומה שהגורמים המעצבים את פני העולם הם במידה רבה כוחו, שאפתנותו וגחמתו של האדם. ואולם, בדבר ה׳ מוסט המסך הצידה, ואנו חוזים לאורך, לרוחב ולעומק בכל מעשיו של האדם, אשר נובעים מאנוכיותו, כוחו ותאוותיו, בזמן שעושי דברו של ה׳ רב החסד והרחמים, פועלים בדממה ובסבלנות בעודם עושים את רצונו.PK 255.6

    במילים מליציות ועדינות שאין דומה להן, הציג שאול השליח לפני חכמי אתונה את תכלית ה׳ בבריאה ובחלוקת האנושות לגזעים ולעמים. הוא הכריז: ״האל אשר עשה ואת העולם וכל אשר בו, הוא אדון השמים והארץ... מאדם אחד הוא יצר את כל עממי בני אדם להושיבם על פני כל הארץ, ויעד זמנים קבועים וקבע את גבולות מושבם, למען יחפשו את האלוהים; אולי יגששו אחריו וימצאו אותו״ (מעשי השליחים י״ז 24-17).PK 255.7

    אלוהים הבהיר מפורשות שכל החפץ יכול להיכנס ״במסורת הברית״ (יחזקאל כ׳ 37). הייתה זו תכליתו בבריאה שהארץ תאוכלס ביצירי כפיו, שקיומם יביא ברכה לעצמם ולזולתם וכבוד לבוראם. כל מי שירצה יוכל להזדהות עם תכלית זו. על אנשים כאלה נאמר: “עם זו יצרתי לי, תהילתי יספרו׳׳ (ישעיה מ“ג 21).PK 255.8

    בתורתו מסר ה׳ את העקרונות העומדים ביסודו של כל שגשוג אמיתי, הן של אומות והן של יחידים. משה הכריז בנוגע לתורת ה׳ באוזני בני ישראל: “כי הוא חכמתכם ובינתכם.”; “כיי לא דבר רק הוא מכם,כי הוא חייכם״ (דברים ד׳ 6; ל“ב 47).PK 256.1

    הברכות שהובטחו לישראל מובטחות לכל אומה ולכל אדם תחת השמיים; הן מותנות באותם תנאים, וניתנות באותה המידה כפי שניתנו לעם ישראל.PK 256.2

    מאות שנים לפני שעמים מסוימים עלו על בימת ההיסטוריה, ה׳ השורר בכול, השקיף על הדורות והעידנים וחזה את עלייתן ונפילתן של ממלכות התבל. אלוהים הכריז באוזני נבוכדנצר כי מלכות בבל תיפול, ומלכות שנייה תקום אחריה, שאף היא תזכה לתקופת מבחן. אילו מלכות זו לא תרומם את אלוהי האמת, היא תיכשל ותיפול, תהילתה ותפארתה יתפוגגו, ומלכות שלישית תקום ותתפוס את מקומה. גם מלכות זו תעבור מן העולם; ואילו המלכות הרביעית, החזקה כברזל, תכניע את עמי העולם.PK 256.3

    אילו מלכי בבל, המלכות העשירה ביותר בכל מלכויות התבל, היו יראים מפני ה׳ ומכבדים ומרוממים אותו, הם היו זוכים בחוכמה ובעוצמה שהיו כובלים אותם אליו ושומרים על עוצמתם וריבונותם. ואולם, הם בטחו באלוהים רק בעתות צרה, מצוקה ומבוכה. בשעות קשות אלה, לאחר שלא הצליחו לקבל עזרה מחכמיהם הדגולים, הם ביקשו עזרה מאנשים כמו דניאל, אשר כבדו את אלוהים-חיים וזכו לכבוד ממנו. הם פנו לאנשים כאלה על מנת שיחשפו בפניהם את רזי יד ההשגחה; שכן, על אף ששליטי בבל הגאה היו בעלי תפיסה חדה ותבונה רבה, הם כל כך התרחקו מאלוהים באמצעות חטאיהם, עד שנבצר מבינתם להבין את ההתגלויות והאזהרות שניתנו להם בנוגע לעתיד.PK 256.4

    בתולדות אומות העולם עשוי תלמיד דבר ה׳ לחזות בהתגשמותן הממשית של נבואות ה׳. מלכות בבל, שלבסוף נפלה והתפוררה, חלפה מן העולם, וזאת משום שבימי זוהרה ועושרה, מלכיה ראו בעצמם שליטים כל-יכולים שאינם זקוקים לה׳, וייחסו את תהילת מלכותם למאמצי אנוש. מלכות פרס ומדי נענשה בידי חרון אפו של ה׳, שכן תורת ה׳ נרמסה בקרבה. יראת ה׳ לא מצאה לעצמה מקום בלבבותיהם של רוב תושביה. רשע, כפירה ושחיתות רווחו בכול. הממלכות שקמו אחריה היו אפילו שפלות ומושחתות יותר; הן הידרדרו לשפל המדרגה, לתחתית קני המידה של ערכי המוסר.PK 256.5

    הכוח הנתון בידו של כל שליט עלי אדמות ניתן לו מאת אלוהי השמיים; הצלחתו של כל שליט תלויה באופן שימושו בכוח שניתן לו. ה׳, אשר צופה על כל ברואיו, מבטיח לכל שליט: “אאזרך, ולא ידעתני׳׳ (ישעיה מ“ה 5). לכל אחד ואחד משליטי העולם אמורות המילים שנאמרו לנבוכדנצר לשמש שיעור מאלף לחיים: ״פדה חטאיך בצדקה ועוונותיך בחנינת עניים, כדי שתארך שלוותך״ (דניאל ד׳ 24).PK 256.6

    כדי להבין את הדברים האלה - להבין כי ״צדקה תרומם גוי;״ ״כי בצדקה יכון כסא,״ ו״חסד ואמת יצרו מלך״ - וכדי לזהות את תוצאות העקרונות הללו בהפגנת גבורת ה׳, אשר ״מעביר מלכים ומקים מלכים״ - עלינו להבין את הפילוסופיה של ההיסטוריה. (משלי י״ד 34; ט״ז 12; כ׳ 28; דניאל ב׳ 21).PK 257.1

    רק בדבר ה׳ נאמר הדבר מפורשות. כאן אנו רואים כי כוחם של עמים, כמו גם של יחידים, אינו טמון בהזדמנויות הנקרות לפניהם, ביכולות שניחנו בהן או במשאבים ובאמצעים הגורמים להם להיראות בלתי מנוצחים; כוחם אינו טמון בגדולתם, שעליה גאוותם. הוא נאמד באמצעות הנאמנות שבה הם ממלאים את תכלית ה׳.PK 257.2

    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents