Loading...
Larger font
Smaller font
Copy
Print
Contents

מלכי ונביאי ישראל

 - Contents
  • Results
  • Related
  • Featured
No results found for: "undefined".
  • Weighted Relevancy
  • Content Sequence
  • Relevancy
  • Earliest First
  • Latest First
    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents

    ״לא בחיל, ולא בכוח”

    מיד לאחר שראה זכריה את החזון על יהושע ומלאך ה׳, הוא קיבל מסר על פועלו של זרובבל. זכריה מכריז: ״וישב המלאך הדובר בי, ויעירני, כאיש אשר יעור משנתו. ויאמר אלי: ׳מה אתה רואה?׳ ואמר: ׳ראיתי והנה מנורות זהב כולה וגולה ועל ראשה, ושבעה נרותיה עליה, שבעה ושבעה מוצקות, לנרות אשר על ראשה. ושניים זיתים עליה: אחד מימין הגולה, ואחד על שמאלה.׳ ואען ואומר אל המלאך הדובר בי, לאמור: ׳מה אלה אדוני?׳ ״ויען המלאך הדובר בי, ויאמר אלי: ׳הלוא ידעת מה המה אלה?׳ ואומר: ׳לא אדוני.׳ ויען ויאמר אלי, לאמור: ׳זה דבר יהוה אל זרובבל לאמור: לא בחיל, ולא בכוח, כי אם ברוחי, אמר יהוה צבאות.׳PK 304.1

    ״ואען, ואומר אליו: ׳מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה?׳ ואען שנית, ואומר אליו: ׳מה שתי שיבלי הזיתים, אשר ביד שני צנתרות הזהב, המריקים מעליהם הזהב?׳ ויאמר אלי לאמור... ׳אלה שני בני היצהר, העומדים על אדון כל הארץ.׳״ (זכריה ד׳ 6-1, 14-11).PK 304.2

    בחזון זה, שני עצי הזית הניצבים לפני ה׳ מרוקנים מתוכם את שמן הזהב ויוצקים אותו לנרות המנורה דרך צינורות זהב. על בסיס השמן הזה דולקות מנורות המקדש ומאירות את סביבתן באור בהיר ללא הפסקה. וכך, המשוחים העומדים בנוכחות ה׳ מרעיפים את מלוא האור האלוהי, האהבה האלוהית והגבורה האלוהית על חסידיו, כדי שאלה ירעיפו על זולתם אור, שמחה ורעננות. מי שהתברכו והועשרו בברכות ה׳ אמורים להעשיר את הזולת באוצרות אהבת ה׳.PK 304.3

    בבניית היכל ה׳ התמודד זרובבל עם קשיים שונים. מראשית המלאכה, צרי העם ״ריפו ידי עם יהודה; ומבהלים אותם לבנות... וביטלו אותם [ממלאכתם] בזרוע וכוח״ (עזרא ד׳ 4, 23). ואולם, ה׳ התערב לטובת הבונים; הוא דיבר אל זרובבל דרך נביאו, באומרו: ״מי אתה הר הגדול? לפני זרובבל למישר; והוציא את האבן הראשה, תשאות, חן חן לה״ (זכריה ד׳ 7).PK 304.4

    במהלך תולדותיהם של חסידי ה׳ הזדקרו הררי קשיים כבירים ומאיימים, שדומה שלא ניתן היה להתגבר עליהם, לנגד עיניהם של חסידי ה׳ שניסו להגשים את מטרות השמיים. ה׳ התיר מכשולים כאלה כדי שישמשו מבחן אמונה. כאשר אנו מוקפים מכשולים מכל עבר, זו השעה לבטוח באלוהים ובגבורת רוח קודשו. תרגול האמונה משמעו העצמת כוחנו הרוחני ופיתוח אמון איתן. כך נעשית הנשמה לכוח מנצח. בעזרת אמונה חזקה ייעלמו המכשולים שהוצבו בידי השטן בדרכו של תלמיד המשיח, שכן כוחות השמיים יבואו לעזרתו. ישוע הבטיח לתלמידיו: ״שום דבר לא יבצר בכם״ (מתי י״ז 20).PK 305.1

    דרכו של העולם היא לפעול בפאר ובהתרברבות. דרכו של אלוהים היא להפוך התחלות צנועות ומטלות פעוטות לתחילתו של ניצחון מזהיר של האמת והצדקה. לפעמים, אלוהים מכשיר את פועליו באמצעות אכזבות וכישלונות שהם נוחלים. תכליתו היא שהם ילמדו להתגבר על קשיים.PK 305.2

    לעתים קרובות, בני האדם מתפתים לפקפק ולהסס לנוכח קשיים ומכשולים שעימם הם מתמודדים. ואולם, אם הם יאחזו בחוזקה בביטחונם בה׳ בראשית הדרך וידבקו בו עד הסוף, אלוהים יפנה בעבורם את דרכם. הם ינחלו הצלחה בעודם מתמודדים עם קשיים.PK 305.3

    לנוכח רוחו האמיצה ואמונתו האיתנה של זרובבל, הררי קשיים אדירים יהפכו למישור; האיש שידיו הניחו את היסודות, “ידיו תבצענה,״ כלומר, ישלימו את המלאכה. ״והוציא את האבן הראשה, תשואות, חן חן לה״ (זכריה ד׳ 9, 7).PK 305.4

    כוח ועוצמת אנוש לא יסדו את קהילת ה׳; לכן נבצר מבני אנוש להשמידה. קהילת המשיח לא נוסדה על סלע עוצמת האדם, אלא על ישוע המשיח, צור הדורות, ולכן ״שערי שאול לא יגברו עליה״ (מתי ט״ז 18). נוכחות ה׳ מאששת את תכליתו. בדבר ה׳ נאמר לנו: ״אל תבטחו בנדיבים, בבן אדם, שאין לו תשועה״ (תהילים קמ״ו 3). ״בהשקט ובביטחה, תהיה גבורתכם״ (ישעיה ל׳ 15). פועלו המפואר של אלוהים, המיוסד על עקרונות הצדק הנצחיים, לעולם לא יעלה בתוהו, אלא ילך מחיל אל חיל, כנאמר: ״לא בחיל, ולא בכוח, כי אם ברוחי, אמר יהוה צבאות״ (זכריה ד׳ 6).PK 305.5

    ההבטחה, ״ידי זרובבל ייסדו הבית הזה, וידיו תבצענה,״ התגשמה כלשונה וככתבה: ״וזקני היהודים בונים ומצליחים, בנבואת חגי הנביא וזכריה בן עדוא ובנו, והשלימו במצוות אלוהי ישראל וצו כורש ודריווש וארתחששתא מלך פרס. והושלם הבית הזה עד יום שלושה לחודש אדר בשנת שש למלכות דריווש המלך״ (עזרא ו׳ 14, 15).PK 305.6

    זמן קצר לאחר מכן נחנך המקדש שהוקם מחדש: ״ויעשו בני ישראל, הכוהנים והלוים ושאר בני הגולה, חנוכת בית האלוהים הזה בחדווה... ויעשו בני הגולה את הפסח בארבעה עשר לחודש הראשון״ (פסוקים 16, 17, 19).PK 305.7

    בית שני לא דמה לבית ראשון בפארו והדרו, ואף לא קודש באותם אותות גלויים לעין של שכינת ה׳ ששרו על בית ראשון. בשעת חנוכתו לא הייתה בו התגלות של כוח עליון. ענן כבוד ה׳ לא מילא את היכל הקודש שנבנה מחדש. אש משמיים לא ירדה לאכל את הקורבן על המזבח שהוקם מחדש. השכינה לא שרתה עוד בין הכרובים בקודש הקודשים; ארון הברית, הכפורת ולוחות הברית נעדרו ממנו. ובעת ששאל הכוהן את פי ה׳ על רצון ה׳, לא ניתן לו שום אות שמיימי.PK 306.1

    ועם זאת, זה היה הבית שעליו הכריז ה׳ בפי הנביא חגי: ״גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון.״ “והרעשתי את כל הגוים, ובאו, חמדת כל הגוים; ומילאתי את הבית הזה כבוד, אמר יהוה צבאות״ (חגי ב׳ 9, 7). במשך מאות שנים התאמצו המלומדים להראות שהבטחת ה׳ שניתנה לחגי התקיימה; ואולם, רבים סירבו לראות בביאת ישוע המשיח, “חמדת הגויים”, שקידש את מתחם המקדש בנוכחותו - אות מיוחד. גאווה וחוסר אמונה עיוורו את עיני רוחם מלראות את המשמעות האמיתית של דברי הנביא.PK 306.2

    לא בענן כבוד ה׳ כובד בית שני, אלא בנוכחותו של המשיח, אשר בו ״שוכן כל מלוא האלהות״ - אלוהים בכבודו ובעצמו - ש״התגלה בבשר״ (קול׳ ב׳ 9; טימ״א ג׳ 16). בית שני עלה על בית ראשון בתהילתו רק בכך שהוא כובד בנוכחותו של המשיח בתקופת כהונתו עלי אדמות. המשיח, ״חמדת הגויים״, אכן בא אל היכלו. זה קרה כשישוע איש נצרת לימד וריפא בחצרות הקודש.PK 306.3

    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents