Loading...
Larger font
Smaller font
Copy
Print
Contents

מלכי ונביאי ישראל

 - Contents
  • Results
  • Related
  • Featured
No results found for: "undefined".
  • Weighted Relevancy
  • Content Sequence
  • Relevancy
  • Earliest First
  • Latest First
    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents

    יהושפט

    עד שנקרא לעלות לכס המלוכה בגיל שלושים וחמש, חזה יהושפט במופת של אביו אסא, המלך הטוב שכמעט בכל משבר עשה ״הישר בעיני יהוה״ (מלכים א׳ ט״ו 11). בתקופת מלכותו המשגשגת שארכה עשרים וחמש שנים, השתדל יהושפט להתהלך בדרכי אביו, ככתוב: ״וילך בכל דרך אסא אביו, לא סר ממנו: לעשות הישר בעיני יהוה״(מל״א כ״ב 43).PK 100.1

    במאמציו למשול על העם בתבונה השתדל יהושפט לשכנע את נתיניו לנקוט עמדה תקיפה נגד מנהגי עבודת האלילים. לדאבונו, רבים מבני העם בתחומי ממלכתו היו ״מזבחים ומקטרים, בבמות״ (מל״א כ״ב 44). המלך לא הרס מידית את המקדשים הללו, ואולם, מראשית דרכו ניסה לגונן על יהודה מפני החטאים שאפיינו את המלכות הצפונית תחת שלטון אחאב, אשר מלך שנים רבות במקביל למלכות יהושפט. יהושפט דבק בה׳ ונותר נאמן לו. הוא ״לא דרש לבעלים, כי לאלוהי אביו דרש, ובמצוותיו הלך; ולא כמעשה ישראל.״ בזכות יושרו, ״ויהי יהוה עם יהושפט: כי הלך בדרכי דויד אביו הראשונים... ויכן יהוה את הממלכה בידו...״ (דברי הימים ב י״ז 5-3).PK 100.2

    ״ויתנו כל יהודה כמנוחה ליהושפט; ויהי לו עושר וכבוד לרוב, ויגבה לבו בדרכי יהוה.״ במרוצת הזמן, לאחר שנערכו תיקונים, המלך ״הסיר את הבמות ואת האשורים מיהודה״ ( פס׳ 5, 6). הוא אף גירש את הקדשים שנותרו ביהודה מתקופת מלכות אביו: “ויתר הקודש, אשר נשאר בימי אסא אביו, בער מן הארץ״ (מל״א כ״ב 47). כך נחלצו אט אט תושבי יהודה מרוב הסכנות שאיימו לפגוע קשות בחייהם הרוחניים ולעצור את התפתחותם הרוחנית. בכל רחבי הממלכה נזקקו בני העם להדרכה בתורת ה׳. הבנת התורה היוותה בעיניהם ערובה לביטחונם; בכך שיחיו על פי דרישות התורה, הם ישמרו אמונים הן לאלוהים והן לבני אדם. ביודעו זאת נקט יהושפט מספר צעדים כדי להבטיח שעמו יקבל הוראה יסודית בכתובים. השרים שפיקחו על האזורים השונים בממלכתו הונחו למצוא כוהנים-מורים שירביצו תורה בעם. בזכות מינויים של מורים אלה בידי חצר המלכות ועבודתם תחת פיקוחם הישיר של שרי המלך, ״וילמדו ביהודה, ועמהם ספר תורת יהוה; ויסבו בכל ערי יהודה, וילמדו בעם״ (דהי״ב י״ז 9-7). רבים מבני העם התעמקו בתורה כדי להבין את מצוות ה׳ ועשו כל מאמץ לזנוח את החטא. או-אז התחוללה תחייה ביהודה.PK 100.3

    ניתן לזקוף את השגשוג וההצלחה שהמלך יהושפט זכה להם לדרך הנבונה שבה השכיל למלא את צרכיהם הרוחניים של נתיניו, בהעניקו להם הכשרה בכתובים. ציות לדבר ה׳ טומן בחובו רווח רב. חיים על פי צווי ה׳ טומנים בחובם כוח מחולל שינוי, אשר מביא שלום ומפיח רצון טוב בקרב בני האדם. אילו תורת ה׳ תהפוך לכוח המשפיע בחייו של כל אדם, אילו יוכנעו הלב והמוח תחת כוחו המרסן של דבר ה׳, הרעות החולות הרווחות בימינו בחיים החברתיים והלאומיים לא היו קיימות. מכל בית ובית היתה נובעת השפעה מבורכת שהיתה מעצימה את בני האדם, מעמיקה את תובנותיהם הרוחניות ומחזקת את כוחם המוסרי, וכך היו זוכים עמים ויחידים בעמדת יתרון.PK 101.1

    שנים רבות חי יהושפט בשלום ללא הפרעה מן העמים השכנים. ״ויהי פחד יהוה על כל ממלכות הארצות, אשר סביבות יהודה; ולא נלחמו עם יהושפט״ (פסוק 10). פלשת העלתה לו מס, מנחות ומתנות; מהעמים הערביים העלו לו עדרי צאן רבים. ״ויהי יהושפט הלך וגדל ועד למעלה; ויבן ביהודה בירניות וערי מסכנות... ואנשי מלחמה גיבורי חיל בירושלים... המשרתים את המלך, מלבד אשר נתן המלך בערי המבצר בכל יהודה״ (פסוקים 19-12).PK 101.2

    משום שיהושפט התברך ב״עושר וכבוד לרב,״ עלה בידו להשפיע רבות על נתיניו למען האמת והצדקה (דהי״ב י״ח 1).PK 101.3

    שנים ספורות לאחר עלייתו של יהושפט לשלטון, כשהגיע לשיא פריחתו, תפארתו ועושרו, הוא ניאות לחתן את בנו יהורם עם עתליה, בתם של איזבל ואחאב. דרך איחוד זה נכרתה ברית בין שתי הממלכות. ואולם, ברית זו לא נשאה חן בעיני ה׳, ואף המיטה אסון על המלך ועל רבים מנתיניו בשעת המשבר שפקדה את הממלכה.PK 101.4

    במהלך ביקורו של יהושפט אצל מלך ישראל בשומרון, הורעף כבוד מיוחד על האורח המלכותי מירושלים. לפני תום ביקורו השתכנע יהושפט לחבור למלך ישראל במלחמתו נגד ארם. אחאב קיווה שדרך איחוד הכוחות בין מלכות ישראל ומלכות יהודה, יעלה בידו לכבוש את רמות, אחת מערי המקלט העתיקות שלדעתו היתה שייכת בצדק למלכות ישראל.PK 101.5

    על אף שברגע של חולשה ופזיזות מיהר יהושפט להבטיח למלך ישראל שיילחם עימו נגד ארם, הוא ידע היטב שעליו לחפש אחר רצון ה׳ לגבי מבצע צבאי זה. לכן הוא הציע לאחאב: ״דרש נא כיום את דבר יהוה.״ בתגובה זימן אליו אחאב ארבע מאות נביאי שקר מן השומרון, ושאל אותם: ״הנלך אל רמות גלעד למלחמה, אם אחדל?״ הם השיבו: ״עלה, ויתן האלוהים ביד המלך״ (פסוקים 4, 5).PK 101.6

    יהושפט שלא היה שבע רצון מתשובתם של נביאי השקר, ביקש לקבל אישוש לגבי רצון ה׳. הוא שאל: ״האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאותו?״ (פס׳ 6). אחאב השיב: ״עוד איש אחד לדרש יהוה מאותו ואני שנאתיו, כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע - מיכיהו בן ימלה״ (מל״א כ״ב 8). יהושפט, שהיה נחוש בדעתו להיוועץ באיש האלוהים, דרש בתקיפות לזמן את מיכיהו. כאשר איש האלוהים הופיע לפניהם, הפציר בו אחאב והשביעו לומר ״רק אמת בשם יהוה.״ מיכיהו השיב ואמר: “ראיתי את כל ישראל נפוצים אל ההרים, כצאן, אשר אין להם רעה; ויאמר יהוה: ׳לא אדונים לאלה, ישובו איש לביתו בשלום׳״ (פסוקים 16, 17).PK 101.7

    די היה בדברי הנביא כדי להראות לשני המלכים שהמבצע הצבאי שתכננו לא נשא חן בעיני ה׳, אך איש מהם לא שעה לדבריו. אחאב החליט לצאת למבצע והיה נחוש בדעתו להוציא את תוכניתו אל הפועל. יהושפט נתן לו מילת כבוד: ״כמוני כמוך וכעמך עמי, ועמך, במלחמה״ (דהי״ב י״ח 3). לכן, לאחר שנתן הבטחה כזו, הוא לא שש לסגת עם כוחותיו. ״ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה, ,רמות גלעד״(מל״א כ״ב 29).PK 102.1

    במהלך הקרב נורה אחאב בחץ ומת בו בערב: ״ויעבור הרינה במחנה, כבא השמש לאמור: איש אל עירו, ואיש אל ארצו!״ (פס׳ 36). נבואת הנביא התגשמה.PK 102.2

    בתום קרב הדמים הרה האסון שב יהושפט לירושלים. כשהתקרב לעיר פגש את הנביא יהוא, שפנה אליו ובפיו תוכחה: ״הלרשע לעזור ולשונאי יהוה תאהב? ובזאת עליך קצף מלפני יהוה. אבל, דברים טובים נמצאו עמך: כי בערת האשורות מן הארץ, והכינות לבבך לדרוש האלהים״ (דהי״ב י״ט 2, 3).PK 102.3

    את שנותיו האחרונות על כס המלכות הקדיש יהושפט לחיזוק אמונת העם ולביצור מעוזיה הרוחניים של יהודה. ״וישב ויצא בעם, מבאר שבע עד הר אפרים, וישיבם אל יהוה אלוהי אבותיהם״ (פס׳ 4).PK 102.4

    אחד הצעדים החשובים שנקט המלך היה הקמתם, מימונם ואחזקתם של בתי משפט יעילים. הוא הציב שופטים ״בכל ערי יהודה הבצרות, לעיר ועיר.״ בצוו שהוציא לשופטים שמינה, הוא התרה בהם: ״ראו מה אתם עושים, כי לא לאדם תשפטו, כי ליהוה; ועימכם, בדבר משפט. ועתה, יהי פחד יהוה עליכם: שמרו ועשו - כי אין עם יהוה אלוהינו עולה ומשא פנים ומיקח שוחד״ (פסוקים 7-5).PK 102.5

    מערכת המשפט השתכללה בימיו בזכות הקמת בית דין לערעורים בירושלים. יהושפט הציב בו שופטים ״מן הלוים והכוהנים, ומראשי האבות לישראל, למשפט יהוה, ולריב״ (פס׳ 8).PK 102.6

    המלך הפציר בשופטים שמינה לנהוג בנאמנות, יושר וצדק. ״ויצו עליהם, לאמור: ׳כה תעשון ביראת יהוה, באמונה ובלבב שלם. וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם היושבים בעריהם, בין דם לדם, בין תורה למצווה, לחוקים ולמשפטים, והזהרתם אותם, ולא יאשמו ליהוה והיה קצף עליכם ועל אחיכם. כה תעשון, ולא תאשמו. ״והנה אמריהו כוהן הראש עליכם לכל דבר יהוה, וזבדיהו בן ישמעא הנגיד לבית יהודה לכל דבר המלך, ושוטרים הלוים, לפניכם. חזקו ועשו, ויהי יהוה עם הטוב״ (פסוקים 11-9).PK 102.7

    יהושפט דאג להגן על חירותם וזכויותיהם של כל נתיניו. בכך הוא הדגיש את הדאגה וההתחשבות שכל חבר במשפחת האדם זוכה להן מאת אלוהי הצדק, השולט על הכול. “אלוהים ניצב בעדת אל; בקרב אלוהים ישפט.” האנשים שהתמנו כשופטים מטעמו של ה׳ ונתונים תחת פיקוחו נקראים להגן על העניים והיתומים. הם מצווים: ׳׳שיפטו דל ויתום; עני ורש הצדיקו. פלטו דל ואביון; מייד רשעים הצילו” (תהילים פ“ב 1, 3, 4).PK 103.1

    בסמוך לתום שלטון יהושפט על מלכות יהודה, נכבשה הממלכה בידי צבא עז שהטיל את חיתתו על תושבי הארץ. ׳׳ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים, על יהושפט למלחמה” (דהי׳׳ב כ׳ 1). הבשורות המרות על הפלישה הגיעו למלך באמצעות שליח, אשר הופיע לפני יהושפט ובפיו המסר המזעזע: “בא עליך המון רב מעבר לים, מארם; והנם בחצצון תמר, היא עין גדי׳׳ (דהי׳׳ב כ׳ 1, 2).PK 103.2

    יהושפט היה מלך אמיץ ובעל עוז רוח. במשך שנים הוא חיזק את צבאו ואת עריו הבצורות. הוא התכונן היטב לקראת כל אויב כמעט; אך בשעת משבר זו, הוא לא בטח בכוח הזרוע. לא בעזרת צבא ממושמע ומאומן, לא בעזרת ערים בצורות, אלא רק בעזרת אמונה שלמה באלוהי ישראל יעלה בידו, כך קיווה, לנחול ניצחון על הגויים האלה שהתרברבו בכוחם להשפיל את יהודה לעיני העמים.PK 103.3

    ״וירא, ויתן יהושפט את פניו לדרוש ליהוה; ויקרא צום על כל יהודה. ויקבצו יהודה, לבקש מיהוה; גם מכל ערי יהודה באו לבקש את יהוה.”PK 103.4

    בעומדו בחצר המקדש לפני עמו שפך יהושפט את ליבו לפני ה׳ בתפילה, והפציר בו למלא את הבטחותיו. הוא הודה בחוסר האונים של ישראל, והתחנן לה׳: “יהוה אלוהי ואביתינו הלא אתה הוא אלוהים בשמים, ואתה מושל בכל ממלכות הגוים; ובידך כוח וגבורה, ואין עימך להתייצב. הלא אתה אלוהינו, הורשת את יושבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל; ותתנה לזרע אברהם אוהבך, לעולם. וישבו בה; ויבנו לך בה מקדש לשמך לאמור: ׳ואם תבוא עלינו רעה, חרב שפוט ודבר ורעב, נעמדה לפני הבית הזה ולפניך, (כי שמך בבית הזה) ונזעק אליך מצרתנו, ותשמע ותושיע.׳PK 103.5

    “ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר, אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבואם מארץ מצרים: כי סרו מעליהם ולא השמידום. והנה הם גמלים עלינו: לבוא לגרשנו מירושתך , אשר הורשתנו. אלוהינו, הלא תשפוט בם? כי אין בנו כוח, לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו; ואנחנו לא נדע מה נעשה, כי עליך עיננו” (פסוקים 12-3).PK 103.6

    בביטחון מלא אמר יהושפט לה׳: “כי עליך עיננו.” במשך שנים הוא לימד את העם לתלות את מבטחו באלוהי ישראל, אשר בימי קדם שב והתערב כדי להציל את עמו הנבחר מחורבן מוחלט. ועתה, כשהממלכה נתונה בסכנה, יהושפט לא ניצב לבד במערכה; “וכל יהודה עומדים לפני יהוה; גם טפם, נשיהם ובניהם” (פס׳ 13). בלב אחד צמו יחדיו והתפללו פה אחד. פה אחד הפצירו בה׳ לשלוח בלבול בקרב אויביהם, כדי ששמו של ה׳ ירומם ויזכה לתהילה.PK 103.7

    “אלוהים, אל דמי לך; אל תחרש ואל תשקט אל. כי הנה
    אויביך יהמיון; ומשונאיך, נשאו ראש. על עמך יערימו סוד; ויתיעצו על
    צפוניך. אמרו: “לכו ונכחידם מגוי, ולא יזכר שם ישראל עוד.” כי נועצו
    לב יחדיו; עליך ברית יכרתו. אהלי אדום וישמעאלים; מואב והגרים.
    גבל ועמון ועמלק... עשה להם כמדין; כסיסרא כיבין, בנחל קישון...
    יבשו ויבהלו עדי עד; ויחפרו ויאבדו. וידעו, כי אתה שמך יהוה
    לבדך: עליון על כל הארץ” (תהילים פ״ג).
    PK 104.1

    כאשר בני העם חברו למלכם, השפילו את עצמם לפני ה׳ וביקשו את עזרתו, נחה רוח הקודש על יחזיאל, ״הלוי מן בני אסף,״ והוא הכריז: “הקשיבו כל יהודה ויושבי ירושלים והמלך יהושפט: ׳כה אמר יהוה לכם: אתם אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה, כי לא לכם המלחמה, כי לאלוהים. מחר רדו עליהם, הנם עולים במעלה הציץ; ומצאתם אותם בסוף הנחל, פני מדבר ירואל.. לא לכם להלחם בזאת: התייצבו, עימדו וראו את ישועת יהוה עימכם יהודה וירושלים! אל תיראו ואל ונחתו - מחר צאו לפניהם, ויהוה עימכם.׳״PK 104.2

    ״ויקוד יהושפט אפיים ארצה; וכל יהודה ויושבי ירושלים נפלו לפני יהוה להשתחות ליהוה. ויקומו הלוים מן בני הקהתים, ומן בני הקרחים להלל ליהוה אלוהי ישראל, בקול גדול למעלה.״PK 104.3

    השכם בבוקר הם קמו ויצאו למדבר תקוע. בזמן שנערכו לקרב אמר יהושפט: ״שמעוני יהודה ויושבי ירושלים, האמינו ביהוה אלוהיכם ותאמנו, האמינו בנביאיו והצליחו.״ ״ויועץ אל העם, יעמוד משוררים ליהוה, ומהללים להדרת קודש״ (דהי״ב כ׳ 21-14). משוררים אלה יצאו בראש הצבא, זימרו בקול רם בשבח ה׳ והיללוהו על הבטחתו להנחילם את הניצחון.PK 104.4

    זו היתה דרך יוצאת דופן של יציאה לקרב מול צבא אויב. בשירת הלל ושבח לה׳ צעדו צבאות יהודה בעודם מרוממים ומהללים את אלוהי ישראל. מזמור ההלל היה שיר המלחמה שלהם. שירת ההלל שיוותה להם חן, הדר ותפארת של קדושה. אילו נשמעו בימינו שירי הלל לה׳, אזי התקווה, האומץ והאמונה היו מתחזקים ומתגברים בהתמדה. האם הדבר לא היה מחזק את ידי הלוחמים האמיצים הניצבים כשומרי האמת?PK 104.5

    ״ובעת החלו ברינה ותהילה, נתן יהוה מארבים על בני עמון מואב והר שעיר הבאים ליהודה, וינגפו. ויעמדו בני עמון ומואב על יושבי הר שעיר, להחרים ולהשמיד; וככלותם ביושבי שעיר, עזרו איש ברעהו למשחית.PK 104.6

    ״ויהודה בא על המצפה למדבר; ויפנו אל ההמון, והנם פגרים נופלים ארצה, ואין פליטה״ (פסוקים 24-22).PK 104.7

    אלוהים היה משענתה וכוחה של יהודה במשבר זה; אלוהים הוא משענתם וכוחם של חסידיו כיום. בל נבטח במלכים, בל נציב את האדם במקומו של אלוהים. עלינו לזכור שבני האדם עלולים לשגות, ושאלוהים הכול יכול ורב הגבורה הוא מעוזנו - מגדל השמירה המבוצר שלנו. בכל מאבק, בכל שעת חירום, עלינו לדעת שהקרב הוא שלו. אין גבול לכוחו ולמשאביו. לפיכך, הקשיים הבלתי אפשריים שייערמו בדרכנו יהפכו את הניצחון כביר יותר.PK 105.1

    ״אימרו: הושיענו אלוהי ישענו, וקבצנו והצילנו מן הגוים: להדות לשם
    קדשך, ולהשתבח בתהילתך” (דהי״א ט“ז 35).
    PK 105.2

    עמוסי שלל שבו צבאות יהודה “אל ירושלים בשמחה, כי שמחם יהוה מאויביהם. ויבואו ירושלים בנבלים ובכינורות, ובחצוצרות אל בית יהוה” (דהי׳׳ב כ׳ 27, 28). נפלאה היתה הסיבה לשמחתם. כאשר צייתו לצו ה׳ שהורה להם: “התייצבו, עימדו וראו זאת ישועת יהוה... אל תיראו ואל תחתו”, הם תלו את מבטחם בה׳ באמונה שלמה, וה׳ הוכיח את עצמו כמעוזם ומושיעם (פס׳ 17). עתה יכלו לשיר בהזדהות ובהבנה את מזמורי דוד שנכתבו בהשראת רוח הקודש:PK 105.3

    “אלוהים לנו מחסה ועוז; עזרה בצרות, נמצא מאוד... קשת ישבר וקיצץ
    חנית; עגלות ישרוף באז. הרפו ודעו כי אנוכי אלוהים; ארום בגוים,
    ארום בארץ. יהוה צבאות עימנו; משגב לנו אלוהי יעקב” (תהילים מ״ו).
    PK 105.4

    ״כשמך אלוהים, כן תהילתך על קצוי ארץ; צדק מלאה ימינך. ישמח
    הר ציון, תגלנה בנות יהודה: למען משפטיך... “כי זה אלוהים אלוהינו
    עולם ועד; הוא ינהגנו על מות” (תהילים מ“ח-11,12,15).
    PK 105.5

    בזכות אמונתם של מלך יהודה וצבאו, “ויהי פחד אלוהים על כל ממלכות הארצות, בשומעם כי נלחם יהוה עם אויבי ישראל. ותשקוט מלכות יהושפט; וינח לו אלוהיו, מסביב” (דהי“ב כ׳ 29, 30).PK 105.6

    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents