Loading...
Larger font
Smaller font
Copy
Print
Contents

מלכי ונביאי ישראל

 - Contents
  • Results
  • Related
  • Featured
No results found for: "undefined".
  • Weighted Relevancy
  • Content Sequence
  • Relevancy
  • Earliest First
  • Latest First
    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents

    מעמק יזרעאל להר חורב

    עם שחיטת נביאי הבעל נסללה הדרך לעריכת תיקון רוחני כביר בקרב עשרת שבטי ממלכת ישראל הצפונית. אליהו עימת את בני העם עם כפירתם, וקרא להם להכניע את ליבם ולשוב לה׳. משפטי השמיים פקדו את הארץ; בני העם התוודו על חטאיהם והכירו באלוהי אבותיהם כאלוהים חיים; עתה תוסר קללת השמיים וברכות החיים ישובו ויורעפו על עם ישראל. הארץ תרווה גשמי ברכה. ׳עלה, אכול ושתה!׳׳ אומר אליהו לאחאב, “כי קול המון הגשם.׳׳ או אז מעפיל הנביא לראש ההר כדי להתפלל. לא על סמך ראיה חיצונית לגשם ציווה אליהו בביטחון רב כל כך על אחאב להתכונן לרדת הגשם. הנביא אינו רואה אף ענן בשמיים; הוא אינו שומע קולות רעמים. הוא פשוט דיבר את דבר ה׳ שהניעה אותו רוח ה׳ לומר, כמענה לאמונתו החזקה. במהלך היום הוא קיים בדבקות את רצון ה׳, וחשף את ביטחונו המלא בנבואות שניתנו בדבר ה׳. עתה, לאחר שעשה כל שהיה בכוחו לעשות, הוא ידע שאלוהי השמיים ירעיף בחסדו את הברכות שנובאו מראש. ה׳ ששלח את הבצורת הבטיח שפע של גשם כגמול על עשיית הטוב; עתה המתין אליהו לגשמי הברכה המובטחים. ברוב ענווה, ׳׳ויגהר ארצה, וישם פניו בין ברכיו,” והתחנן אל ה׳ למען עם ישראל ששב בתשובה.PK 81.1

    פעם אחר פעם שלח אליהו את נערו אל אתר הצופה אל הים התיכון, כדי לבדוק אם נראה בשמיים אות המעיד שה׳ שמע את תפילתו. פעם אחר פעם שב אליו נערו ובפיו הבשורה: ׳׳אין מאומה.׳׳ ואולם, סבלנותו של הנביא לא פקעה ואמונתו לא התערערה; הוא המשיך בתפילותיו היוקדות. שש פעמים חזר הנער והכריז כי אין בשמי הנחושת שום אות לגשם ממשמש ובא.PK 81.2

    ללא חת שלח אליהו את נערו פעם נוספת. הפעם שב הנער עם הבשורה: ׳׳הנה עב קטנה ככף איש, עולה מים.׳PK 81.3

    די היה בכך. אליהו לא חיכה שהשמיים יתקדרו. בענן פעוט זה הוא חזה באמונה בגשמי ברכה. הוא פעל על פי אמונתו ושלח מיד את נערו אל אחאב ובפיו הפקודה: ״אסור ורד, ולא יעצרכה הגשם.׳׳PK 81.4

    אליהו היה איש בעל אמונה גדולה ולכן יכול היה ה׳ להשתמש בו בשעת משבר חמורה זו בתולדות ישראל. כאשר הנביא התפלל, אחזה אמונתו בהבטחות השמיים, והוא התמיד בתפילתו עד שתחינותיו נענו. הוא לא חיכה להוכחה חותכת לכך שאלוהים שמע אותו, אלא ניאות להסתפק באות הקלוש ביותר של חסד האל. את מה שעלה בידי הנביא לבצע בהנחיית ה׳, יכולים כולנו לעשות בתחומי פעילותנו בשירות ה׳, שכן על הנביא מהרי הגלעד נאמר: ״אליהו היה אדם אנושי כמונו; הוא התפלל בחוזקה שלא יהיה מטר, ולא ירד מטר על הארץ שלוש שנים ו שישה חדשים״ (איגרת יעקב ה׳ 17).PK 82.1

    אמונה כזו נחוצה בעולם בימינו - אמונה איתנה האוחזת בחוזקה בהבטחות דבר ה׳ ומסרבת להרים ידיים עד שהשמיים ישמעו וייעתרו. אמונה כזו מחברת אותנו לשמיים ומחזקת אותנו בהתמודדותנו עם כוחות האופל. על ידי אמונה, ילדי האלוהים ״הכניעו ממלכות, פעלו צדק, השיגו הבטחות, סגרו פי אריות, כבו להבות אש, נמלטו מפי חרב, התחזקו מחולשה, עשו חיל במלחמה והביסו צבאות זרים״ (האיגרת אל העברים י״א 33, 34). על ידי אמונה, עלינו להעפיל היום אל פסגות תכליתו של אלוהים בעבורנו, כנאמר: ״הכל אפשרי למאמין!״ (מרקוס ט׳ 23).PK 82.2

    אמונה היא מרכיב חיוני בתפילה המשיגה את תכליתה. ״כל הקרב אל אלהים צריך להאמין שהוא קיים והוא נותן גמול לדורשיו״ (האיגרת אל העברים י״א 6). ״ובטחוננו בו שאם נבקש דבר כרצונו ישמע אותנו. ואם יודעים אנו שהוא שומע אותנו בכל אשר נבקש, יודעים אנו כי המשאלות שבקשנו ממנו ניתנות לנו״ (איגרת יוחנן הראשונה ה׳ 14, 15). בעזרת אמונה מתמידה כמו זו של יעקב והתעקשות איתנה כמו זו של אליהו, עלינו לשטוח את תחינותינו באוזני אבינו שבשמיים ולתבוע חזקה על מה שהבטיח לנו; שהרי אם לא יתגשמו דבריו, כבוד כס מלכותו יהיה נתון בסכנה.PK 82.3

    צללי הלילה ירדו על הכרמל בשעה שאחאב התכונן לרדת מן ההר. ״השמים התקדרו עבים ורוח, ויהי גשם גדול; וירכב אחאב, וילך יזרעאלה.״ בזמן שאחאב נסע אל העיר המלכותית בחושך ובגשם השוטף, נבצר ממנו לראות את הדרך שלפניו. אליהו, שבתפקידו כנביא ה׳ השפיל את אחאב ביום הזה לפני נתיניו ושחט את נביאי הבעל שלו, עדיין הכיר בו כמלך ישראל. עתה, כמחווה למלך, רץ הנביא בעודו אזור בגבורת ה׳ לפני מרכבת המלך והנחה אותו כל הדרך עד לשערי העיר.PK 82.4

    במחוות חסד זו שהפגין שליח ה׳ כלפי המלך הרשע, טמון לקח חשוב לכל המתיימרים להיות משרתי ה׳, אך מרוממים ומהללים רק את עצמם. ישנם אנשים הסבורים שאין זה מכבודם לבצע מלאכות הנראות בזויות בעיניהם. הם מהססים לבצע אפילו שירות נחוץ, מחשש שמא יימצאו מבצעים מלאכה של משרת. אנשים כאלה יכולים ללמוד רבות מן המופת של אליהו. דרך דברו נחתמו אוצרות השמיים וטל ומטר לא ירדו על הארץ במשך שלוש שנים; הוא זכה לכבוד רב מאת ה׳ כאשר במענה לתפילתו על הכרמל ירדה אש כברק מן השמיים ואיכלה את העולה; ידו הוציאה אל הפועל את משפטי ה׳ בשחיטת נביאי הבעל ותחינתו לגשם נענתה. ואף על פי כן, לאחר הניצחונות המרשימים שה׳ ראה לנכון להעניק לו כדי לרומם את שירותו הציבורי, הוא היה מוכן ומזומן לבצע מלאכת שירות כמשרת.PK 82.5

    בשערי יזרעאל נפרדו דרכיהם של אליהו ואחאב. הנביא שבחר להישאר מחוץ לחומות העיר, התעטף בגלימתו ונשכב על האדמה כדי לישון. המלך שנכנס אל העיר הגיע במהרה לארמונו וסיפר לאשתו על אירועי היום הנפלאים ועל ההתגלות המופלאה של גבורת ה׳, שהוכיחה לישראל כי ה׳ הוא אלוהי האמת ואליהו הוא נביאו הנבחר. בזמן שאחאב סיפר למלכה על שחיטתם של נביאי הבעל, איזבל הסוררת וקשת הלב נמלאה חמת זעם. היא סירבה לזהות באירועים שהתחוללו על הכרמל את יד ההשגחה העליונה השלטת, ובעודה מתקוממת נגד ה׳ הכריזה בהתרסה ובעזות מצח כי אליהו חייב למות.PK 83.1

    בלילה הזה עורר שליח המלכה את הנביא התשוש והעביר לו מסר מאת איזבל: ״כה יעשון אלוהים וכה יוספון, כי כעת מחר אשים את נפשך, כנפש אחד מהם.״PK 83.2

    דומה היה שאחרי שאליהו הפגין אומץ לב ותעוזה שכאלה, אחרי שהשיג ניצחון מוחץ על המלך, על נביאי הבעל ועל העם הכופר, הוא לא יוכל עוד להרשות לעצמו לשקוע בדיכאון או לנהוג בביישנות. ואולם, האיש שהתברך בשלל ראיות לאהבתו ולחסדו של אלוהים, לא התעלה מעל חולשות אנוש, ובשעה קודרת זו התפוגג אומץ ליבו.PK 83.3

    הנביא הקיץ בבהלה מתנומתו. גשם כבד ירד מן השמיים ואפלה כבדה אפפה אותו. בעודו שוכח כי שלוש שנים קודם לכן הנחה אותו ה׳ אל מקום מפלט משנאתה של איזבל ומחיפושיו של אחאב, נס עתה הנביא על נפשו. כשהגיע לבאר שבע, ״וינח את נערו שם. והוא הלך במדבר, דרך יום.״PK 83.4

    אליהו לא היה צריך לברוח מתפקידו. היה עליו להתמודד עם האיום של איזבל דרך בקשת עזרה והגנה מאלוהים, שהטיל עליו את המשימה להוכיח את צדקתו ולשמור על כבודו. היה עליו לומר לשליח המלכה כי אלוהים יגן עליו משנאתה. שעות ספורות בלבד חלפו מאז שהיה עד להתגלויות המופלאות של גבורת ה׳, דבר שהיה אמור לנסוך בו ביטחון שהוא לא ייעזב עכשיו לנפשו. אילו היה נשאר במקומו, אילו היה מוצא בה׳ את מקום המפלט שלו ואת מקור כוחו, אילו דבק באמת, ה׳ היה מעניק לו מחסה ומגן מכל רע. הוא היה מעניק לו אות ניצחון נוסף בכך שהיה פוקד את איזבל במשפטיו; הרושם שיכול היה להיות לכך על המלך ועל העם היה מחולל בקרבם תיקון כביר.PK 83.5

    אליהו ציפה לגדולות ונצורות מן הנס שהתחולל על הכרמל. הוא קיווה שלאחר הפגנה כבירה זו של גבורת ה׳, איזבל לא תוכל עוד להשפיע על דעתו של אחאב, וכתוצאה מכך ייערך תיקון מהיר ברחבי ישראל. במשך כל היום על הכרמל עשה אליהו את מלאכתו מבלי שאכל דבר. ואף על פי כן, כאשר רץ לפני מרכבת אחאב והתווה לפניו את הדרך מן הכרמל בואכה שערי יזרעאל, אומץ ליבו לא עזבהו, חרף המאמץ הפיזי הרב.PK 83.6

    ואולם, אותה תחושה קשה המתעוררת לפעמים בעקבות הפגנת אמונה חזקה והצלחה מזהירה, הציפה עכשיו את אליהו. הוא חשש פן התיקון שהחל על הכרמל, לא יאריך ימים. במהרה שקע הנביא בדיכאון. ממרומי הפסגה שאליה רומם נפל עתה אל עמק הבכא. כאשר פעל בהשראת האל הכול יכול עמד אליהו במבחן האמונה הקשה ביותר. אך בשעה קשה זו, כשייאוש אוחז בליבו ואיומה של איזבל מהדהד באוזניו, כשנדמה לו שידו של השטן על העליונה בזכות הקשר שקשרה נגדו אישה מרשעת זו, איבד הנביא את אחיזתו באלוהים. לאחר שרומם מעל ומעבר לכל מידה, עתה היתה נפילתו קשה ומטלטלת. בעודו שוכח את אלוהים המשיך אליהו במנוסתו, עד שמצא את עצמו במדבר שומם וקודר, כשהוא לבד לגמרי. עייף ונטול כוחות התיישב אליהו תחת שיח רותם. בעודו יושב שם ביקש את נפשו למות. “ויאמר: ׳רב עתה יהוה קח נפשי, כי לא טוב אנוכי מאבותי.״׳ אליהו היה עתה פליט המרוחק מרחק רב מכל מקום יישוב. רוחו נשברה בשל אכזבתו המרה, והוא לא רצה לשוב ולהביט בפניהם של בני האדם. לבסוף, ברוב תשישותו, נשכב הנביא על האדמה ונרדם.PK 84.1

    כל בני האדם חווים תקופות של אכזבה מרה וייאוש מוחלט, ימים שבהם הצער הוא מנת חלקם והם מתקשים להאמין שאלוהים עדיין מטפל במסירות בילדיו עלי אדמות; ימים שבהם הצרות מעיקות כל כך על הנשמה, עד שהמוות נראה עדיף על פני החיים. בתקופות כאלה, אנשים רבים מאבדים את ביטחונם באלוהים ומשתעבדים לספקות וחוסר אמונה. אילו הצלחנו בזמנים כאלה לזכות בתובנה רוחנית ולהבחין ביד ה׳ הפועלת למעננו, היינו חוזים במלאכים המנסים להצילנו מעצמנו ומתאמצים לנטוע את רגלינו על קרקע איתנה יותר מאדמת הררי הנצח. או אז, אמונה חדשה היתה ניצתת בליבנו וחיים חדשים היו מלבלבים בקרבנו.PK 84.2

    איוב ירא האלוהים הכריז בשעה הקשה והאפלה שפקדה אותו: ׳׳יאבד יום אולד בו.... לו שקול ישקל כעשי ; והורתי, במאזנים ישאו יחד!” “מי יתן ותבוא שאלתי; ותקוותי יתן אלוה. ויאל אלוה וידכאני; :יתר ידו, ויבצעני. ותהי עוד נחמתי... גם אני לא אחשוך פי: אדברה בצר רוחי; אשיחה במר נפשי.׳׳ ׳׳ותבחר מחנק נפשי; מות מעצמותי. מאסתי, לא לעולם אחיה; חדל ממני, כי הבל ימי.׳׳ (איוב ג׳ 3; ו׳ 2, 10-8; ז׳ 11, 15, 16.)PK 84.3

    על אף שאיוב חש מותש מחייו וביקש את נפשו למות, ה׳ לא הניח לו למות. הוא הצביע לפניו על העתיד הנפלא המצפה לו, והעניק לו מסר של תקווה: ׳׳והיית מוצק, ולא תירא. כי אתה עמל תשכח; כמים עברו תזכור. ומצהריים יקום חלד; תעופה, כבקר תהיה. ובטחת, כי יש תקוה... לבטח תשכב. ורבצת ואין מחריד; וחלו פניך רבים. ועיני רשעים תכלינה: ומנוס אבד מנהם; ותקותם מפח נפש.׳׳ (איוב י׳א 20-15).PK 84.4

    מתהומות הייאוש והדיכאון העפיל איוב לפסגות של אמונה שלמה בחסדו ובכוחו המושיע של אלוהים. הוא הכריז בניצחון:PK 85.1

    ״הן יקטלני, לו איחל... גם הוא לי לישועה.״
    ׳ואוי ידעתי, גאלי חי; ואחרון, על עפר יקום.
    ואחר עורי, נקפו זאת; ומבשרי, אחזה אלוה.
    אשר אני, אחזה לי, ועיני ראו ולא זר.״ (איוב י״ג 15, 16; י״ט 27-25)
    PK 85.2

    ה׳ השיב לעבדו “מן הסערה״ (איוב ל״ח 1), וחשף בפניו את עוצמת גבורתו. כאשר איוב זכה למבט חטוף על בוראו, הוא תיעב את עצמו ושב בתשובה בשק ואפר. או-אז יכול היה ה׳ להרעיף עליו ברכות רבות ולהפוך את שנותיו האחרונות לשנים הטובות ביותר בחייו.PK 85.3

    תקווה ואומץ חיוניים לשירות מופתי של אלוהים; הם מהווים פרי של אמונה. דכדוך הוא חטא ואין בו היגיון. אלוהים יכול ורוצה להעניק למשרתיו ״ביתר תקף״ (אל העברים ו׳ 17) את הכוח שהם נזקקים לו כדי לעמוד בניסיונות ובמבחנים. תוכניותיהם של אויבי ה׳ הזוממים לחבל במלאכתו הן אולי מבוססות ומחושבות, אך בכוחו של ה׳ להרוס את התוכנית הטובה ביותר שלהם. הוא עושה זאת בדרכו ובעתו, כשהוא רואה שאמונת חסידיו נבחנה דיה.PK 85.4

    למיואשים בינינו ישנה תרופה בדוקה - אמונה, תפילה, עבודה. אמונה ועשייה יינסכו בליבם ביטחון וסיפוק שילכו ויגדלו מיום ליום. האם גם אתם מתפתים להיכנע לתחושת חרדה מבשרת רעות או לדכדוך מוחלט? בימים האפלים ביותר, כשהכול נראה מאיים ומפחיד, אל תיראו. האמינו באלוהים. הוא יודע את צורכיכם. הוא כל יכול. אהבתו היא אינסופית ואין קץ לרחמיו. אל תחששו שמא ה׳ לא יקיים את הבטחתו. אלוהים הוא התגלמות האמת הנצחית. הוא לא ישנה לעולם את הברית שכרת עם חסידיו ואוהביו. הוא יעניק למשרתיו הנאמנים את מידת היעילות הנדרשת להם לביצוע מטלותיהם. שאול השליח העיד: ״אך הוא אמר לי: “די לך חסדי, כי בחולשה תושלם גבורתי... על כן בשמחה רבה אתגאה בחולשותי, כדי שתשרה עלי גבורת המשיח. משום כך מרוצה אני בחולשות, בחרפות, במצוקות מחסור, ברדיפות ובצרות הבאות עלי למען המשיח; כי כאשר אני חלש, דוקא אזPK 85.5

    חזק אני״ (האיגרת השנייה אל הקורינתיים י״ב 9, 10).PK 85.6

    האם נטש ה׳ את אליהו בשעת המבחן הקשה שהתנסה בו? חס וחלילה! אלוהים אהב את עבדו באותה המידה גם כשאליהו חש עצמו זנוח, נטוש בידי אלוהים ואדם כאחד, עד אשר תפילתו נענתה כשניצתה אש בשמיים והאירה את פסגת ההר. עתה, בזמן שישן, מגע עדין וקול נעים העירוהו. הוא קם בבהלה וכמעט עמד לנוס על נפשו מחשש שהאויב מצא אותו. אך הפנים מלאות הרחמים שרכנו מעליו לא היו פניו של אויב, אלא של ידיד. אלוהים שלח מלאך מן השמיים שהביא מזון לעבדו. “׳קום אכול!״׳ אמר המלאך. ׳׳ויבט [אליהו], והנה מראשתיו עוגת רצפים וצפחת מים.׳׳ לאחר שאכל את הארוחה הקלה שהוגשה לו, נרדם אליהו שוב. פעם נוספת נשלח אליו מלאך ה׳. המלאך נגע בנביא התשוש ואמר לו ברחמים וברוך: “קום אכול: כי רב ממך הדרך.׳׳“ויקם, ויאכל וישתה; וילך בכוח האכילה ההיא, ארבעים יום וארבעים לילה, עד הר האלוהים, חורב,׳׳ שם מצא מקלט במערה.PK 85.7

    Larger font
    Smaller font
    Copy
    Print
    Contents